חזרתי ביום שישי מ-11 יום בארץ הפרעונים המדהימה! טיילתי לבד ונהניתי מכל רגע! טיול במצרים הוא משהו שאתם חייבים לעשות.
קודם כל תודה ענקית ל- Alma Eti Dayan שתקתקה לי את הויזה. המצרים מקסימים, לרגע לא הסתרתי מאיפה אני למעט במסגדים מסוימים שהרגשתי לא נעים ותמיד התקבלתי בין אם בחיוך ובין אם בהפתעה שאני ישראלי אחרי שחשבו שאני סורי/לבנוני חח. על אידיוט אחד באלכסנדריה שאמר לי Go away כששמע מאיפה אני כל השאר היו מקסימים. טסתי עם איג'יפטאייר למרות המחיר המופקע, הם היו סה"כ בסדר עם עיכוב מעצבן בחזור כי שכחו כמה מזוודות על המסלול.
קהיר
לילה ראשון עשיתי בגיזה, ב- Pyramids View Inn – לראות את השקיעה מול הפירמידות ולאכול ארוחת בוקר מול הספינקס זו בהחלט חוויה
למחרת לקחתי נהג ונסעתי לסאקרה ודחשור.. לדעתי זה מאסט אם יש זמן כי ממש רואים את ההתפתחות של הפירמידות מפירמידת הקומות בסקארה, לפירמידות בדחשור (שגם אפשר להיכנס אליהן) ועד לשיא בגיזה. לאחר ביקור בגיזה עברתי לדהב גסטאוס בקהיר שהיו מקסימים לגמרי.
קהיר מהפנטת, רועשת, פועלת על כל החושים.. עיר כאוטית כמו שאני אוהב שהזכירה לי את דלהי לטובה! הלכתי המון מעל 30 אלף צעדים ביום כי התנועה כ"כ קשה שמונית תיקח זמן זהה, אבל אם כבר מוניות אז אובר עושים עבודה מעולה.
יום אחד הלכתי לאיזור המוסלמי של קהיר מ- Bab al futuh דרך המסגדים והשווקים עד למסגד והמדרסה של סולטן חסן (שלדעתי הוא מהמם ומסתבר שקבור בו השאה האחרון של איראן). משם היה נדמה לי שמצודת קהיר קרובה כי ראיתי אותה מעליי אך טעות נפלה בידי.. כדי להגיע לכניסה למצודה הלכתי כמעט 40 דקות בחום – בדיעבד עדיף לקחת מונית. אחרי המצודה נרגעתי בפארק אל אזהר עד למופע הדרווישים המהפנט באיזור חאן אל חלילי.
למחרת החלטתי שאני נוסע ספונטנית לאלכסנדריה ברכבת. בפועל ביליתי יותר ברכבת מאשר שם – 3 שעות בהלוך וחמש שעות בחזור כי עמדנו שעה בתוך קהיר. בדיעבד הבנתי מאנשים שאוטובוס או מיניבוס מהירים יותר.
אלכסנדריה חביבה, לא הייתי אומר שזה מאסט. המצודה מהממת ושמורה היטב וגם קניתי דגים בשוק הדגים ובחור חביב ממול עשה מהם ארוחת מלכים. למחרת הסתובבתי בין הכנסיות הקופטיות וקצת בזמאלק.
למידע נוסף על המלון ליד הפירמידות לחצו כאן
המלצות קולינריות בקהיר מעבר לרגיל:
- Sobhy Kaber – מסעדה מקומית עם אחלה כופתא, מלוחייה ותפריט עשיר במיוחד.
- El Prince – קצביה שהפכה למסעדה מעולה! נמצאת בגיזה ולא רחוק משם יש שוק מקומי מקסים ששווה סיבוב.
- Sharia el Hamra – מקום של שוארמה לבנונית שאכלתי שם שלוש פעמים מרוב שהיה טעים – לא רחוק מכיכר Tlaat harb.
לוקסור
מקהיר לקחתי רכבת לילה עם מיטה ללוקסור. החוויה שלי עם Watania הייתה מוצלחת – הזמנתי אונליין, הרכבות היו יחסית בזמן, האוכל סבבה לגמרי
והשירות מהדייל בקרון היה מעל ומעבר – בחזור לא עבד לי השקע טעינה והוא החליף לי חדר. בלוקסור התארחתי בבוב מארלי פיס הוסטל.
לוקסור מאוד תיירותית ומציקים לך שם לא מעט, אבל המקדשים והכל כמובן שווים את זה. הכדור פורח בזריחה יחסית לא יקר עכשיו – 35$ והיה מדהים ומאורגן למופת!
המלצות קולינריות לוקסור
- בשוק בלוקסור אכלתי ב- Oum hashem – שימו לב שיש כמה – עדיף את אלה הפנימיות מזו על הרחוב הראשי.
- בצד המערבי אכלתי ב- Nubian House – מקום מקסים ששייך למשפחה נובית וזאת אחרי שברחתי ממקום שלא אנקוב בשמו והיה נראה כמו אורחן משיח שלקחו אותנו לשם בסוף הסיור המאורגן במקדשים בגדה המערבית.
אסואן
לאחר מכן לקחתי רכבת בוקר לאסואן – הזמנתי את הכרטיס ביום שהגעתי ללוקסור. רכבת רגילה AC1. אחרי מחסום שפה וסקרינשוט של הרכבת המדוייקת שאני רוצה הצלחתי לרכוש. כמובן שהיה עיכוב אבל קחו את זה בקלות זה "זמן מצריפ". התאהבתי באסואן – שקטה, אנשים נחמדים ולא מציקים יותר מידי והכפר הנובי באלפנטין מעלף!
ישנתי ב- Nooba Dool אצל מחמוד והצוות. אחלה הוסטל משפחתי ואוכל מעולה! מחמוד אפילו הזמין אותי לצפות במשחק הגורלי בין מצרים לסנגל עם ה"פרלמנט" שלו. הייתה חוויה מעניינת לראות את המשחק עם 5 גברים מצרים בני 60+ עם כל האמוציות ועשן סיגריות בלתי פוסק חח. דברו עם מחמוד ישירות הוא יעשה לכם מחיר יותר זול מבוקינג – +20 114 545 4494.
הלכתי למוזיאון הנובי שהיה מעניין, למקדש Philae הגעתי עם מיניבוס מקומי מהמזיאון בקלי קלות. למחרת סתם שוטטתי בכפר הנובי, ישבתי בבתי קפה כשהמקסים מבינהם היה Sudanooba עם בחור חמוד שמנגן לו בכלי נגינה מקומי. מי שאמר ששווה לחכות עם המזכרות לאסואן צדק, השוק מקסים ואפשר באמת לראות ולגעת בלי ש"יציקו" לך.
למחרת לקחתי סירת מנוע עם אשרף – תתמקחו המחיר אמור להיות 100 לירות לשעה. שטנו לגן הבוטני, למקום חמוד עם אחלה קפה ולכפר הנובי. תביאו בגד ים (אני שכחתי) כי יש אחלה חופים לרחוץ בנילוס. אשרף – +20 100 651 1815.
*לאבו סימבל לא היה לי זמן כי היה לי יומיים וחצי לאסואן ורציתי לנוח.
חזרה לקהיר לפני הטיסה הביתה
בערב חזרתי ברכבת לילה לקהיר. ביום האחרון הלכתי למוזיאון המצרי בתחריר. הוא כבר חצי ריק בגלל שהכל עובר למוזיאון החדש שייפתח בנובמבר. אבל עדיין שווה בשביל האוצרות של תות אנח אמון והמומיות של החיות.
משם המשכתי לפנורמת אוקטובר. חששתי להגיד שאני ישראלי אז אמרתי שאני בולגרי ולא ביקשו דרכון (עניין של מזל). לא חיכיתי לסרט אבל ראיתי את הפנורמה המרשימה שנבנתה ע"י צפון קוריאה. זוג ישראלי שפגשתי בלוקסור ואח״כ בטיסה חזור סיפר לי שהם כן הזדהו כישראלים, שילמו 500 לירה כל אחד לסיור VIP וממש הסבירו להם הכל והראו להם ארבעה סרטים. וגם סיפרו להם שהייתה יום לפני קבוצה מאורגנת של ישראלים.
אז אל תהיו בלחץ כמוני להסתיר את הישראליות שלכם שם אבל תבואו עם דרכון לכל מקרה (הם מצלמים אותו). למצרים חשוב להראות את הנרטיב שלהם ואין להם מטען נגד ישראלים שם במוזיאון.
את הערב סיימתי בחוויה הקהירית האולטימטיבית, הסירות הציבוריות הרועשות עם לדים, אם כי הקהל היה "אשכנזי" למדי חח ולמעט כמה ילדים קטנים אף אחד לא רקד.
לתמונות מהטיול תוכלו לבקר באינסטגרם של ארסניי – Instagram.com/arsenikr
