שבועיים עם בני נוער ביפן – כתבה מלאת הומור וטיפים חשובים

כותבת צינית, המלצות תכליתיות בתחתית הפוסט הארוך גיהנום הזה. אל תדלגו כי תפסידו צחוקים…

יפן היא שיר הלל לאסתטיקה!

זו המדינה שבה צועדים ברחובות מצוחצחים בלי פח אחד באופק, נכנסים לשירותים ציבוריים שנראים כמו תחנת חלל אחרי נקיון פסח והכל כל כך אסתטי שנדמה לך שנקלעת לפרסומת של שאנל, אז את פתאום מדלגת ומחליטה שאין! איך שאת חוזרת לארץ את עושה רק לק ג'ל כי זה המינימום שמגיע לך אחרי שהסקת שליפניות יש מיקי בוגנים פרטי בבית, אחרת אין דרך להסביר את זה שהן כאלה מתוקתקות, כי תקשיבו, שבועיים עברו ולא ראיתי יפנית אחת שלא נראית כמו ניצבת בקליפ של הסופר פארם.

וגם הגברים מגונדרים פה דרך אגב והם תמיד מסתובבים בקבוצות ונראים כמו להקת בנים בדרך לאירוויזיון, עם התיקי צד הנשיים שלהם, אז אני מוצאת את עצמי בוהה שוב ושוב, מתה לדעת מה יש להם שם בפנים לעזעזל. כאילו באמת, מה גברים שמים בתיק צד מה? גוזז ציפורניים וחכה?

אחחחחח יפן יפן…

הספקנו לבקר בשלושה ערים ושני אזורים כפריים.

ריטואל אחד חזר על עצמו מידי יום באדיבות מר כהן: כל יום בשנייה ש מ ג י ע י ם ליעד הוא שואל לאן הולכים? מקבל ממני מבט מבולבל ועונה לעצמו: אה, הגענו? ואז הוא מסתכל סביב *אנחנו אשכרה בתוך סצנה יפנית מגניבה* ומוסיף בנונשלנטיות: אז לא הבנתי, מה יש פה? ?

בגדול היינו שבועיים ביפן והבן אדם התרשם רק מהרעפים.

כמדומני שברגע שהוא קלט שאין ביפן אף בגד במידה שלו, ירד לו מהם כי קשה להתחבר לאומה שהאקסטרה לארג' שלהם זה סוג של מדיום. מה עם הגברים המלאים של יפן? מה, הם לא מתלבשים הוא התלונן.

ובכן, למלאים של יפן אין ברירה אז הם לובשים רק תחתונים, ככה התחיל הסיפור של הלוחמי סומו, עניתי.

אחחחחחחחח יפן יפן….

מומחים אמרו לנו אתם חייבים לנסוע בזמן פריחת הדובדבן!!! חייבים!!!! אמרנו סבבה והכל רק שעם כל הכבוד לדובדבן חופשת פסח זה מה שהכי מסתדר לנו והופ… יצא בול על פריחת הדובדבן.

אין. היקום הוא וורוד!

שלא תבינו, זה לא שאני מזלזלת בדובדבן, פשוט אנחנו ממטולה אז הבית שלנו מוקף שדות עם פריחה לא רעה בכלל אז אני בהחלט מזלזלת בדובדבן ובדיעבד הייתי בורחת מזה כי בשורה התחתונה יצא שבעיקר צפינו בפריחת התיירים. בחיי ששבועיים ניסינו לפלס דרך בין טריליון אנשים שמצטלמים תחת כל עץ וורדרד שפורח בתיאום קוסמי בלב האתר ההיסטורי שאת מנסה לראות. וזה כולל אותנו כי זה מדבק.

דרך אגב, חודש הבא אנחנו במרוקו אז אמרתי למאיר שאני לוקחת אותו לראות את פריחת השיבה.

הוא מתרגש!

אחחחחחחחח יפן יפן….

יש שמועה שיפן יקרה אשששששש … שמעתם על זה?

יש שאומרים שהיא יותר יקרה ממנהטן. אז אני שמחה לדווח מנסיון אישי שזה ממש לא נכון כי יפן יקרה ב ד י ו ק כמו מנהטן, מצד שני שזה לא יכבה אתכם כי יותר זול שם מתל אביב באוגוסט.

לפחות ליפנים יש תירוץ למחירים המופקעים כי לא קל לתחזק את כל הפרפקציוניזם הזה וגם יש להם אולימפיאדה על הראש.

לפני שתתקנו אותי אציין בעצמי לזכותה של תל אביב שהיא זולה יותר בפירות, כי ביפן מוכרים פירות במאות שקלים. זאת אומרת לא פירות, פרי. אחד. עטוף טוב טוב בפצפצים.

הבנות שלי היו המומות מעלות של מנגו בודד אז הן בדקו באינטרנט ושלחו לי לינק עם כתבה על איזה יפני שקנה אבטיח במיליון ין. אבטיח. אחד. במ י ל י ו ן . מה לעזאזל הוא עשה עם האבטיח הזה שאלתי אותן. לא כתוב, אבל יש מצב שהוא אכל ובכה הן ענו.

אחחחחח יפן יפן….

הכי מגניב ביפן זה היפנים!

אנשי שירות, אנשי צדק וענווה, אנשי מוסר עבודה… ואז בסוף היום הם מתפזרים להם בין מכונות משחק ומנסים לשלוף מהן כל מיני דברים מוזרים החל מבובות פרווה דרך קוביות טופו ועד לצמיגים של משאית.

בזמנם החופשי הם נעים ברכבות שיוצאות ומגיעות לכל חור עם התעלמות מוחלטת מתנאי השטח כי טופוגרפיה זה לחלשים.

אחרי שנסעתי פה בזוויות בלתי אפשריות, אני משוכנעת יותר מתמיד שאפשר לסלול רכבת ישירה למטולה. ישראל כץ לתשומת ליבך!

ואם כבר ברכבות עסקינן אז אני מתחילה עצומה שקוראת למר כץ לבנות לנו שינקאנסן!!! שזה כאילו רכבת אבל זה בעצם מטוס על מסילה, רק יותר נוח וגם מהיר כמו טיל. רק שבארץ הוא יהיה בעלות יותר הגיונית כי ביפן כל כרטיס עולה כמו שיגור פרטי לירח.

אל דאגה, לפשוטי העם ולאלה עם היגיון יש פה את ה-JR ואת ה-Subway וגם את ה-Metro…שזה שלוש מערכות עצמאיות עם כרטיסים שונים אז בגדול כדי להבין מה זה מה תאלצו לגור ביפן איזה שנתיים שלוש, עד אז אל חשש כי מסתמן שכל היפנים היו בחוג "תחבורה ציבורית" במתנ"ס כי רק זה מסביר איך כולם יודעים לומר לך בדיוק לאן ללכת ובאיזה שעה.

וקלטו את זה: הרכבות יוצאות פה על הדקה, איזה דקה, על השנייה! אחרת מנכ"ל הרכבת נדרש להתפטר, בחיי, גם את זה הבנות שלחו לי בלינק.

אחחחחחחחח יפן יפן….

מילא הרכבות, האוטובוסים!!!

הם אשכרה כותבים בתחנה, אי שם באמצע ההר, שהאוטובוס יגיע ב-8:36… והוא אכן מגיע!!! איך? יש לו מסלול של שעתיים… מה, אין פקקים? אין רמזור ארוך? אין סבתא איטית או לטאה נדירה שחוצה את הכביש בפתאומיות? מה זה, מה אתם יפנים?!

ולהלן הודעה מרגשת לכל הנוסעים ליפן: ברכבות אין להשתמש בשעות הבוקר וגם לא בשעות אחר הצהריים כי זה-Rush Hour ואז תעמדו בתור עם 130 מיליון יפנים, ותאמינו לי למדנו את זה בדרך הקשה, וזה היה דווקא ביום שתכננו לעשות פלאש מוב ברכבת. אז חבל!

אחחחחחח יפן יפן….

חמישה חודשים מראש וטוקיו בתפוסה של 70% בגלל הפקקטה דובדבן. כבר הזכרתי את ה-F דובדבן? לא חשוב, אמרתי לא נוותר, נזמין חדר במלון בצנטרום של הפיילה ככה בשביל שהבנות יהיו מבסוטיות, ולא! לא משנה שבאתר כתוב ששארו רק חדרים קטנים מה כבר יכול להיות.

אז אני אגיד לכם מה יכול להיות.

ס י ו ט זה מה שיכול להיות.

כי "קטן" ביפנית זה אקסטרא אקסטרא סמול, כי הם אנשים קטנים שחיים על אורז ואצות. זה יותר קטן מחדר בספינה, לעזאזל זה יותר קטן מקרוואן.. מפה לשם יצא שחמישה ימים הסתובבנו בחדר בצעדי רדיפה.

הבנות שכחו מהחדר המיניאטורי עליו הן התלוננו 26 שעות ביממה, רק בדיסני! יום שלם תיזזנו כמו טירונים ביום סיירות כי היה חשוב להשלים את כל הסרייה. דרך אגב, אם היפנים נחמדים סתם ככה ברחוב דמיינו את הנחמדות בתוך דיסני – כשזה חלק מהמקצוע. זה כמו מעבדה לדובוני אכפת לי. למות מקנאה.

ניסיתי לשווק לבנות את Disney Sea כי הבנתי שהוא ייחודי רק ליפן והן לא רצו. כמובן שבסוף היום בעודי מלטפת את שברי המאמץ שלי הן זימרו מעלי במקהלה: יא אמאאאאא חבל שלא הלכנו לפארק השני… למה לא אמרתתתתתת?!

הרבה אורך רוח צריך כדי לטייל עם שתי מתבגרות מציקות. כל הזמן מתלוננות: חם לי קר לי כואב לי בבוהן יצא לי פצעון ליד הגבה. והשיא: אמא תרימי אותי קשה לי ללככת ?

יאללהההה…

אבל הכי עצבנו אותי במפגש המרגש והפתאומי שהיה לי עם רובוטריק בגודל טבעי. לכי תסבירי להן שהיה לי קראש רציני על אופטימוס פריים בגיל 9, כמעט התעלפתי מהתרגשות ואלה עומדות ומסתלבטות עלי! ילדות תחת.

אחחחחחחחח יפן יפן….

וזהו, ככה עברו להם שבועיים. בתכלס זה היה מסע קולינרי שהבנות ארגנו במסלול מרתק שעבר מ"משהו מגניב שהן חייבות לאכול" ל"מסעדת קונספט מטורפת שחייב לנסות"

התוצאה: ארבע קילו יותר!

ואם תהיתם אז בבתי קפה קונספט מגישים בעיקר צבעי מאכל, ומאיר עד עכשיו מחפש להם בית קפה עם קונספט של טעים!

לא יודעת איך נחזור לאסלה לא מחוממת ללא ציוצי ציפורים ברקע…

ליבי נשבר!

אחחחחחחחח יפן יפן….

יאללה, עד כאן שיר ההלל… עכשיו תכל'ס, להלן מסלול מפורט כולל מחירים, כולל שמות אתרים , כולל המלצות למסעדות סבבה.

להזמנת טיול מודרך בעברית בטוקיו לחצו כאן להזמנת טיול מודרך בקוגושימה לחצו כאן

המסלול ביפן:

9 באפריל – טוקיו

נחתנו בטוקיו (19:00) – נשארנו לילה בשדה התעופה, מלון: Hotel Mystays Premier Narita

שני חדרים עלו לנו 290 דולר – יש למלון שאטל מהשדה.

למידע נוסף והזמנת חדר במלון מיסטיס פרמייר לחצו כאן 

10 לאפריל אוסקה

תפסנו טיסה פנימית מטוקיו לאוסקה, טיסת Jetstar, עלתה כ-80$ לאדם, חצי מחיר מהרכבת (שימו לב למשקל של המזוודות כי נאלצנו לשלם 800 ין לכל קילו אובר). ההחלטה להתחיל מאוסקה הייתה מכוונת וגאונית, בעיקר בדיעבד! כמדומני שלא נכון להתחיל בטוקיו. מצד שני נכון בהחלט לסיים עם טוקיו…

באוסקה לנו במלון – Namba Oriental

שילמנו מחיר מוגזם של 464 דולר לשני חדרים, אבל המיקום היה מעולה (לקחת בחשבון שזה בתוך המדרחוב, אז מוניות לא מגיעות פנימה והולכים 500 מטר…) החדרים ענקיים, ארוחת בוקר סבבה פלוס.

למידע נוסף והזמנת חדר במלון נמבה לחצו כאן

מה עושים באוסקה:

את טירת אוסקה, חובה!! טירה יפה, בנויה מבולדרים, מוקפת חפיר מרשים וגנים רחבי ידיים. אמנם הטירה משוחזרת, אבל היא יפייפה, אפשר להיכנס לסיור ולעלות לקומה העליונה לתצפית של 360 מעלות על אוסקה. הבנות החליטו שזה מיותר. שמחתי.

בשאר הזמן הסתובבנו ברחובות של העיר ונהננו מהאווירה הכללית ואכלנו כל מה שנראה שונה או טעים או סתם מוזר, כולל עוגת הגבינה האינסטגרמית והמפורסמת והבלתי טעימה בעליל.

11 לאפריל – מקדש JOKIIN

נסענו מאוסקה לקויה סאן Koyasan – ללילה במקדש JOKIIN!

שילמנו יותר מידי עבור עבור חדר משפחתי אבל ייתכן שזה בגלל ששיניתי את המסלול שבועיים קודם. כך או כך החוויה הייתה נהדרת.. דרך אגב, שלחנו את כל המזוודות לקיוטו ועלינו רק עם ציוד לילה לקויה סאן. מבריק! בכלל הסיפור של שליחת המזוודות פה הוא לא פחות מגאוני, וגם המחיר הוגן (כ-60 ש״ח למזוודה, תלוי בגודל). יש לקחת בחשבון שהציוד מגיע ליעד רק ביום למחרת.

להזמנת חדר במקדש ג'וקין לחצו כאן

הנסיעה לקויה סאן היתה חצי מהחוויה, הרכבת עוברת באזורים כפריים שמרגישים כאילו אתה ממש ביפן, סוף סוף רואים בתים מסורתיים ובנייה ייחודית.  החלפנו רכבת בהאשימוטו ועלינו לקו מיוחד שנוסע עד קויאהסאן בדרך הררית ומטריפה! ירדנו מהרכבת בתחנה האחרונה ועלינו לרכבל/פניקולר שהמשיך עוד 900 מטר לראש ההר בזווית מטרידה. חוויה.  משם לאוטובוס פנימי שעולה עוד קצת. הכל במחיר של הכרטיס.

בקויהסאן יש 117 מקדשים בודהיסטים ושלווה בלתי רגילה. יש סניף של אוניברסיטת יפן שמאפשרת לנזירים הצעירים ללמוד במקביל להתמסרות שלהם לבודהיזם.  אכלנו במקדש ארוחת ערב שהם קראו לה צמחונית, אמרנו יאללה יום וחצי נשרוד בלי בשר, רק שהגענו וגילינו שבאוצר מילים שלהם חסרה המילה טבעונית, כי גם ביצים דגים וגבינות לא היו שם. קיצר, טופו אורז שעועית.

תפילת בוקר עם הנזירים ב-6 וחצי וארוחת בוקר משותפת לכל אורחי המקדש בשעה 7 וחצי. כמובן שרק אני קמתי כי המתבגרות גדלות בשינה אז אין להפריע והבעל היה חלש מרעב. בבוקר סיירנו בכפר היפייפיה, נכנסנו לבית הקברות Okunoin Cemetery  העתיק והמרשים שנמצא בין עצים בני מאות שנים, הגענו עד למקדש Oku-no-In  ביציאה משם מצאנו מסעדה קטנה: Teishaba, עם שתי יפניות ותיקות שהכינו לנו אורז מוקפץ הכי זול והכי טעים שאכלנו בחיים.

12 לאפריל – נסענו ברכבת לקיוטו

התורים ברכבת היו גיהנום למדנו על ה- Rush hour של היפנים בדרך הקשה. בשלושת הימים בקיוטו לנו ב-Hotel Nikko Princess, שני חדרים כולל ארוחת בוקר עלו לנו 2963$ שזה מחירים כמו בארץ או בערים מרכזיות בארה"ב למלונות בדירוג הזה.

וגם פה החדרים מרווחים מאוד והמלון מערבי לגמרי.

למידע והזמנת חדר במלון ניקו לחצו כאן

מה עשינו בקיוטו? 

נכנסנו לקומה התחתונה של תחנת הרכבת לסופר הענק לצפות מקרוב במלונים שעולים 800 ש״ח ליחידה ובשעה 8 בערב עלינו לקומה העליונה לצפות במופע האורות על המדרגות.

מבחינת אתרים: 

• Kiyomizudera
• Ginkakuji
• Yasaka Shrine
• Heian Shrine and Nanzenji
• לא חובה בעיני – Philosopher's Path.

ב-Arashiyama:

Tenryuji Temple, the bamboo groves and the monkey park. את כל האזור הזה כדאי לעשות עם אופניים. אם מסג האוויר מתאים. חייבת לציין שיער הבמבוקים זה דוגמא מעולה לנקודה שהאינסטגרם עשה לה PR נטול פרופורציות.  חשוב לדעת שגוגל מפות לא תמיד מעודכן. מוזיאון בשיפוץ היה רשום כפתוח ובזבזנו שעה בדרך אליו, וכשתחנות אוטובוס צפופות הן מתערבבות.

מסעדות שאהבנו בקיוטו:

בעלים יפני שהביא טוויסט איטלקי – Goichi Pizza

יפני, מזון מהיר זול בטירוף וטעיםםםם – Nakau Karasuma Takatsuji

באמצע דרך הפילוסופיה, המשעממת למות, מצאנו קפה עם עוגות לפנים, כי השף צרפתי – Philosophy Café

15 לאפריל – האקונה

נסענו מקיוטו להאקונה Hakone, הפעם לקחנו שינקאנסן, שעתיים במהירות טיל. ארבעה כרטיסים עלו לנו 500$.. האקונה מקבלת מקום ראשון בדירוג המשפחתי שלנו הרבה בזכות שני הלילות שעשינו ב- Fukuzumiro – בחדר יפני מסורתי עם אונסן פרטי בחדר! אמנם שילמנו 860 דולר לשני הלילות אבל זה היה מדהים וכלל ארוחת בוקר מעולההההה בקטע מפתיע.

להזמנת חדר ומידע נוסף על מלון פוקוזומירו לחצו כאן

מה עשינו בהאקונה?

קנינו פרי פאס ל- 3 ימים כי הכי השתלם. יצא כ-5000 ין לארבעתנו (50$)

זה לוקח אתכם במסלול המקיף של הגזרה: איזור הררי קסום שהוא חלק מהפרק הלאומי של הר פוג'י. את המסלול עושים בעזרת כלי תחבורה שונים: רכבת, פוניקולר/רכבת הררית (60 מעלות), רכבל, ספינה ואוטובוס.

והנה משהו שהלוואי שהיו אומרים לי קודם: תעשו לעצמכם טובה תבררו מה כיוון המסלול המועדף על התיירים ותעשו בדיוק את הכיוון ההפוך!!! במקרה שלנו זה היה סיוט צפוף אחד מתמשך בסיבובים חדים, נפלנו על יום גיהנום, ועדיין… זה מטובל בהפוגות סופר פוטוגניות ששוות את המאמץ…

לא לשכוח לעצור בגורה ולהגיע לגני גורה המטופחים עם מזרקה יפה. ברכבל נוסעים מעל הר געש, ניתן לראות את הפעילות הוולקנית, את העשן הלבן הסמיך וכמובן את ריח הביצים הסרוחות או גופרית, מה שתעדיפו. יש תחנת עצירה למי שרוצה להריח מקרוב. ביום יפה רואים את הר הפוג'י גם מהספינה (על אגם יאשי) וגם מהרכבל.

אה, וגם להיכנס למוזיאון הפתוח לאיזה חצי שעה, יש שם יצירות המשתלבות בסינרגיה חביבה עם הטבע. יש לו עלות כניסה נפרדת של 1200 ין אם אני זוכרת נכון ויש הנחה למי שקנה את Free pass.

ועוד דבר: בהמלצת חברים שילבנו ביקור במוזיאון הנסיך הקטן, היחיד מסוגו בעולם, וזה סוכם כהפתעה מרעננת! תלכו! רק תזכירו לעצמכם ולילדים את הסיפור קודם.

מסעדות שוות בגזרה:

• ראשונה מכולן – 808 Monsmare, למעשה היא המסעדה שהכי נהננו בה בטיול הזה, יכול להיות שזה בגלל שהבנות היו עייפות ונשארו בחדר בערב הזה, אין לדעת.
• עוד מקום טוב באותו כפר, בר יפני – Horumon Genya, מגישים בו בשר מעולההה שאתם מבשלים לעצמכם בשולחן.
• מסעדה מערבית מתוקתקת נוספת על שפת האגם: La Terrazza

17 לאפריל – טוקיו

מהאקונה לטוקיו, לקחנו רכבת של פשוטי העם בעלות שפויה של 1900 ין לאדם, והופ יצאה לנו רכבת אקספרס, שעה ועשרים.

בחמשת הלילות הבאים שהינו במלון: Hotel Gracery Shinjuku, שילמנו 2200$ לשני חדרים, הכי זול בכל הטיול.

אבל, וזה סיפור מעניין, לא סתם יצא יותר זול! היה לנו מלון אחר בגינזה שסגרתי לפניי חצי שנה והייתי מבסוטה… רק שאז הבנות שלי נכנסו לאינטרנט ואמרו לי מה גינזה מה את זקנה? קחי אותנו לשיבויה או שינג'וקו שיהיה לנו מעניין.

להזמנת חדר המלון גרסרי לחצו כאן

אז לצערנו בהתראה של חודש יוצא שטוקיו בתפוסה של 80% בגלל הפקקטה דובדבן ונשארו רק חדרים קטנים. אמרתי יאללה נחליף בכל זאת מה כבר יכול להיות. סיפרתי לכם מה היה בפתיח של הפוסט. עדיין מתאוששים. כדאי לדעת שבטוקיו יש Uber, רק לתשומת ליבכם זה יותר יקר ממוניות!

רוב החנויות נותנות קבלות פטורות ממכס עם הצגת דרכון שיאפשרו לקבל החזר בשדה. לא ניסיתי. לא בנויה לתורים.

מלונות מומלצים ביפן: מלונות עד 500 שקל ללילה | מלונות עד 1000 שקל ללילה

מה עשינו בטוקיו? 

בעיקר עלינו ארבע קילו!

המלון כאמור היה בלב שינג'וקו, אזור המסחר והבילוי הלילי של העיר, רחובות שתי וערב טריליון חנויות, שלטי ענק מנצנצים וגורדי שחקים, מרכזי קניות ענקיים, חנויות מוזלות למוצרי אלקטרוניקה, הכל מהכל נמצא כאן ובשפע.

יש תצפית בבנייני Tokyo Metropolitan Government, גובה של 243 מטר, תצפית חינמית בקומה 45.

אזור Kabukicho בתוך שינג'וקו עוד יותר עמוס במסעדות, ברים, היכלי מכונות פצ'ינקו ועוד חנויות, ואחרי שלושה ימים קלטנו שזה גם אזור החלונות האדומים של העיר… אההמממ אהמממממ…..

עוד נקודה בשינג'וקו היאOmoide Yokocho, מקבץ של סמטאות קטנות וצרות פתאום באמצע כל הטירוף.

וגם הסמטאות הצפופות שלGolden guy, מה שהיה בעבר מקבץ מבנים מנייטוריים של בתי בושת קטנטנים והפך לסדרה של ברים…גג 8 איש בחדרון. קטע מהמם.  גם תחנת שינג'וקו היא אטרקציה בעצמה, היא נחשבת לעמוסה ביותר בטוקיו Shinjuku Station

מה עוד? אה, כמובן שיום שלם הוקדש לדיסני! אמרנו לא נלך בימים של הסופ"ש כי יהיה מפוצץ. נלך בחמישי. ואכן לא היה מפוצץ כי אם מפוצץ אחושילינג! לא מפרטת יותר מידי על הפארק עצמו כי מיטל בלומן שמה פה אחלה פוסט מפורט בנושא…

מבחינת מחירים: 7400 ין למבוגר 6400 לנוער, הכי זול שהיה לנו מכל הדיסנים בעולם… ואשכרה קנינו כרטיסים ב- Seven eleven מתחת למלון.

יש קו ישיר של JR רבע שעה נסיעה מתחנת טוקיו, או אוטובוס מאסף, 1000 ין לאדם. בדרך חזרה סבלנו מרגליים שבורות אז לקחנו מונית, אמרנו מקסימום יצא מחיר מופקע אז מוכרים ילדה אחת ביד 2 כדי לממן, בסוף יצא 9000 ין, לא היסטרי ביחס למרחק ובכל מקרה הבנות הלכו לישון בלי ארוחת ערב כדי שנאזן את הארנק.

סתם, לא באמת. הן בלעו חצי מטוקיו כיאה לשתי מתבגרות שרעבות כל הזמן.

דרך אגב, אם היפנים נחמדים סתם ככה ברחוב דמיינו את הנחמדות בתוך דיסני כשזה חלק מהמקצוע. למות מקנאה!

יום נוסף הוקדש לאי המלכותי אודייבה.

נסענו לתחנת שינבאשו ומשם לקחנו את המונו-רייל, רכבת עילית שחצתה את גשר הענן המרהיב, כל הדרך נוף נהדר של המפרץ והעיר…

כמובן שהלכנו למוזיאון הדיגיטלי, TeamLab… או כמו שהבנות שלי קראו לו: הסיבה המרכזית שהסכמנו לבוא איתך ליפן. קניתי 4 כרטיסים ברשת, מייל עם לינק לכרטיסים עצמם הגיע לילה קודם כיאה לאופרצייה סודית בקטע מוזר.

אם לא היו לי שתי בנות נוער חובבות יקיצה טבעית אז אולי היינו מגיעים לשם בשעה סבירה, רק שלצערי הגענו ב-12ורבע ולכן עמדנו כ-45 דקות בתור בחוץ. המוזיאון הזה פרוס על 2 קומות של מסדרונות רחבים וחללים בגדלים שונים עם קירות שחורים שמקרינים עליהם טבע צורות וצבעים משגעים.  היכונו לטריליון אנשים ובפנים יש תורים נוספים של 45 דקות למייצגים ספציפיים כאילו לא עמדתם מספיק קודם.

טיפ של בדיעבד: להגיע או בשעה 9 או בשעה 3! תלבשו בגדים בהירים, התור היחיד שכדאי לעמוד בו הוא לשדה של המנורות כל השאר מיותר, אם אתם עם ילדים קטנים לא לפספס את הקומה השנייה יש שם אזור אתלטי.

בגדול האי עצמו נהדר, מלא בניינים עם ארכיטקטורה מרתקת וקניונים מגניבים ששווה לראות את העיצוב שלהם ולי היה מפגש מרגש עם רובוטריק בגודל טבעי. כמי שהיה לה בגיל 9 קראש רציני על אופטימוס פריים התעלפתי מהתרגשות!

אם אתם זוג בלי ילדים ממליצה לשקול לעשות לילה ב: Oedo Onsen

ביום הרביעי עשינו את אחד מהסיורים החינמיים שמודרכים על ידי מקומיים (כמקובל היום בערים שונות בעולם) תאמתי דרך Tokyo localized לילה קודם בפייסבוק.

פגשנו מדריכה מקומית מקסימה שהובילה אותנו כשעתיים וחצי בנקודות שונות באזור הרג׳וקו, מרכזה של אופנת הרחוב היפנית.  ביקרנו בפארק Shinjuku Gyoen, אחד הפארקים היפים בעיר, הכולל גם גן אנגלי וצרפתי, וכן 1,500 עצי דובדבן. נכנסנו למקדש המרכזי וסוף סוף קיבלנו הסבר על המנהגים המסורתיים של היפנים כשהם מבקרים במקדשים. מרתק!

משם צעדנו ללב הפועם של הרג׳וקו ברחוב טקשיטה, ממש ביציאה מתחנת הרג׳וקו, זה מדרחוב קטן צבעוני ומתוק במיוחד, מלא בחנויות בגדים ואקססוריז ובדוכני אוכל שמוכרים מגוון קינוחים צבעוניים ומתוקים וחנויות ממתקים (לא לפספס את Totti candy factory shop) אכלנו שם קרפים עמוסים בפירות וקצפות, גלידות, צמר גפן מתוק ומה לא. הקטנה שלי קנתה מלא בגדים שהיא לא תלבש לעולם חוץ מבפורים. פחות מומלץ לבקר בימי ראשון, אז הוא הופך לעמוס במיוחד.

טיפ חשוב: להיכנס לרחובות הצדדיים! הגזרה רחבה הרבה יותר מרחוב טקשיטה ולפעמים הרבה יותר מעניינת…

היום האחרון הוקדש לביקור ברובע העתיק אסאקוסה על רחובותיו הצרים והחביבים סביב מקדש סאנסוג'י Sensoji Temple: מקדש בודהיסטי שנבנה במאה ה-7 לספירה, מה שהופך אותו למקדש העתיק ביותר ביפן.

זה המקום להגיע אליו ולדמיין איך טוקיו נראתה מזמן מזמן. יש מלא חנויות מסורתיות, בניינים נמוכים, סמטאות צרות והמקדש בהחלט בין היפים שראינו. שער הכניסה Kaminarimon, נבנה לפני יותר מאלף שנה. כבוד.

את הערב בילינו בשיבויה, תפסנו שולחן חלון בבית הקפה Hoshino Coffee וצפינו במעבר החציה שעה שלמה . אי אפשר שלא להתלהב מלראות 3000 איש חוצים כביש מחמישה כיוונים שונים במקביל. וזה עוד יותר מגניב כשבמקביל תוקעים פנקייק.

עוד העניין האוכללללללללל!

שתי מילים לי בשבילכם חברים, תודו לי אחר כך: 

• yakiniku
• Kushikatsu

אין בעד מה!

להלן כמה מבתי הקפה הנושאיים שהיינו בהם ושילמנו מחירים הזויים על דוגמיות של מזון:

הזוכה הגדול *תופים* עם העיצוב הכי צבעוני ומרשים, ממש סניף של דיסני: Kawaii monster cafe. רק שהתפריט דל למדי ומתאים לחובבי צבעי מאכל.

מקום שני בציון צמוד, בחוויה הכי מוזרה ומדליקה לארוחת ערב: Lock out,  הבנות עפו על זה, אכלנו בתוך תא מאסר שהובלנו אליו באזיקים ויש להם תפריט שתייה של משוגעים. כל שעה עגולה יש טיפול בפחד על ידי ליצנים רצחניים שקופצים עליך בעודך בולע.

פחות מרשים אך עדיין כייפי: Allice – בלי הרבה רוח וצלצולים אבל האוכל בו היה הכי סביר. המלצרית שרה לנו בזמן שהיא ערבבה את הסלט בשולחן… עבדה כל כך קשה על שלוש חתיכות של חסה. חמודה.

דבר אחד שלא הספקנו לאכול זה את הפיצה עם הכוכב מישלן PST Roppongi.

אז מי שמצליח שיעדכן בתגובות למטה אם טעים…

זהו, חוזרת הבייתה לא יודעת איך אחזור לאסלה לא מחוממת ללא ציוצי ציפורים ברקע… ליבי נשבר!

אחחחחחחחח יפן יפן….

*חשוב לציין שהתמונות בכתבה מסודרות בסדר אקראי.

מוזמנים לעקוב אחרי ליאת בדף האינסטגרם —> כאן ובדף הפייסבוק —-> כאן