סיכום טיול של 14 ימים בסיישל בעלות של 21 אלף שקלים לזוג

anse coco

סיכום טיול סיישל ביולי – 18.07.19-01.08.19 – סה"כ 14 ימים מלאים.
עלות הטיול (הכל כולל הכל): 21,000 ₪ לזוג.

Anse lazio Praslin

חיסונים לסיישל:

הלכנו למרפאת מטיילים וקיבלנו מהרופאה המלצה ל-3 חיסונים – טיפוס הבטן, טטנוס, וקדחת צהובה. חייבים לציין שהופעתנו מאוד כי לפי הפוסטים בקבוצה היינו בטוחים שלא נקבל שום המלצה לחיסונים. התחסנו כי אנחנו מעדיפים לא לקחת סיכונים, אבל בכניסה לסיישל לאחר שאמרנו שהיינו 4 שעות בקונקשיין באתיופיה לא בדקו לנו את פנקסי החיסונים.

טיסות לסיישל:

הזמנו את הטיסות ישירות מהאתר של אתיופיה איירליינס. טיסה של 4 שעות לאתיופיה, 4 שעות המתנה, ואז עוד 4 שעות מאתיופיה לסיישל. עלות הטיסה – 780 דולר לאדם (הלוך חזור). הטיסות בסך הכל היו לגמרי נוחות, האוכל סבבה, בקונקשיין באתיופיה היה wifi (אמנם חלש), ויש כמה מסעדות קטנות. ממליצים לקחת איתכם כריכים ונשנושים מהבית.
נחתנו במאהה בסביבות 14:30, ובשעה 17:30 הייתה לנו טיסת פנים לפרסלין.

את טיסת הפנים הזמנו ישירות מהאתר של אייר סיישל, והיא עלתה 74 דולר לאדם (כיוון אחד). בזמן ההמתנה בשדה קנינו סים מקומי (1100 רופי לשני סימים אחרי הנחה, כל אחד עם 4 ג'יגה), פרטנו כסף (לקראת סוף הטיול גילינו מקום בבו וואלון עם פריטה הרבה יותר שווה), ויש גם בית קפה נחמד למעוניינים. טיסת הפנים מגניבה מאוד, קצת מלחיצה, מטוס מאוד קטן של כ-10 נוסעים, בגדול – חוויה! ממליצים מאוד.

פרסלין (ימים 1,2,3,4):

לינה בפרסלין – סגרנו דרך בוקינג 4 לילות בדירה בשם Old school self-catering (כל 4 הלילות עלו לנו 240 יורו), ממקומת בצד הדרומי של האי, קרוב למעבורת. אנחנו חייבים לציין לטובה את נטלי, בעלת מתחם הדירות, היא פשוט מקסימה! מהרגע שסגרנו את הדירה דרך הבוקינג, היא נענתה בשמחה ובאדיבות רבה לכל בקשה ושאלה ששלחנו לה במייל.

הדירה בפרסלין עצמה ברמה מאוד גבוהה, מרוהטת, ממוזגת, מטבח מאובזר לחלוטין, wifi מצוין. אין לנו מילה אחת רעה לגבי המקום. קנינו במכולות ביצים, חלב, גבינה, לחם, ומידי בוקר היינו מכינים לעצמנו ארוחת בוקר יוצאת מן הכלל.

morne blanc

את הרכב בפרסלין סגרנו דרך נטלי, בעלת הדירה. הרכב שייך לחברה שנקראת Ola rental car. איך שנחתנו בפרסלין חיכה לנו בחור חמוד בשם מישל (הטלפון שלו – 2482592365+). המחיר ששילמנו היה 40 יורו ליום, ושכרנו את הרכב במשך כל השהות שלנו בפרסלין.

בסוף השארנו לו את הרכב במעבורת ממנה המשכנו ללה דיג. נסענו עם הרכב לכל מקום אפשרי באי, חרשנו את האי מכל כיוון, תדלקנו פעם אחת ב-400 רופי וזה הספיק. הנהיגה עצמה בהחלט מאתגרת כמו שצוין כאן, הכבישים צרים ומפותלים, והחלק הקשה ביותר הוא בלילה כשכמעט ואין בכלל תאורה.

טיולים בפרסלין – הגענו לקראת הערב, ככה שביום הראשון בעיקר התמקמנו. ביום השני הקפנו את כל האי בנסיעה, עצרנו בחופים ובתצפיות שעניינו אותנו. התחלנו מהחופים בצד המערבי של האי- רובם בתקופה הזו סוערים או מלאי אצות.

אח"כ המשכנו לחופים בצד המזרחי של האי – הם הרבה יותר רגועים, ואין כמעט בכלל אצות. עצרנו לכמה שעות בחוף שאני לא סגורה על השם שלו, אבל הוא בצומת ממש מרכזי באי (עם דוכן גדול של פירות ועוד דוכן של דגים טריים) – המים היו פלטה, בלי אצות, התלהבנו מאוד מהחוף, אבל בהמשך גילינו שזה עוד כלום לעומת החופים שציפו לנו. אח"כ המשכנו לחוף המפורסם Anse Lazio, יפהייפה, עם סלעי הגרניט הגדולים המאפיינים את סיישל.

ביום השלישי בבוקר נסענו לשמורת הטבע Fond Ferdinand (עלות כניסה – 150 רופי לאדם). התלבטנו רבות אם ללכת לשם או לשמורה היותר מפורסמת, אבל אחרי שקראנו המלצות רבות באתרים השונים, החלטנו ללכת לפונד פרדיננד, ואנחנו ממש לא מצטערים על כך. מומלץ לבדוק מראש על שעות התחלת המסלולים (שלנו התחיל ב-09:30), כי המסלול חייב להתבצע בקבוצה עם מדריך. מדובר במסלול של כשעה, לא קל (נעליים סגורות, מים!), המדריכים מסבירים על הקוקוס המפורסם ועל הצמחייה בשמורה, מאוד מרתק. בסוף המסלול מגיעים לתצפית עוצרת נשימה, שגם

תמונות לא יצליחו לתאר. משם המשכנו לחוף Cote d'Or (עם הנדנדה המפורסמת), המים היו נהדרים לרחצה, בחוף יש מסעדה ממש נחמדה עם קוקטיילים מיוחדים.

leduc praslin

ביום הרביעי יצאנו לטיול יום לאי הצבים ולסנט פייר. את הטיול סגרנו מראש עם "נערי חוף" שנמצאים באותו צומת מרכזי. אחרי מיקוח קצר סגרנו איתם על 100 יורו לזוג (כולל ארוחת צהריים), ועוד 200 רופי לאדם מס כניסה לאי. בדקנו גם מחירים לטיול זהה בחברות פחות "מפוקפקות", המחירים היו פי 2 או 3, העדפנו לקחת את הסיכון.

בגדול, היה אחלה של טיול, מסתובבים עצמאית כשעה בין הצבים השונים, אח"כ צריכים לעבור רגלית לצד השני של האי (הליכה של כ-40 דקות, שוב – לא ממליצים על כפכפים), ובצד השני יש חוף נחמד ובו מכינים לכל הקבוצות את ארוחת הצהריים (מגוון סלטים, אורז, דגים, עוף). כשהגענו לשנירקול בסנט פייר השמש נעלמה והיה מעונן, והראות במים לא הייתה כל כך טובה, כך שלא ראינו משהו מטורף.

מסעדות בפרסלין – ארוחות בוקר וערב הכנו בדירה, ולמען האמת גם לא ראינו יותר מידי מסעדות שהיו נראות שוות. כן ממליצים על מסעדה שנקראת 1.No, נמצאת ממש מתחת לדירה שלנו, אכלנו טורטיות מצוינות עם צ'יפס. ובנוסף, על המסעדה בחוף Art coffee – cote d'or.

נקודה חשובה – לא הצלחנו להגיע לחוף אנס ג'ורג'ט כי צריך לשריין הגעה כמה ימים מראש, וכשהגענו לדירה וניסינו לשריין דרך בעלת הדירה, היה כבר מאוחר מידי. ממליצים לסגור זאת מראש כשבוע לפני. ובגדול, פרסלין מדהימה ובתחושה שלנו 3 ימים מלאים לא הספיקו לנו כדי למצות אותה, יש המון מה לעשות ומה לראות (ויש לקחת בחשבון שהשמש שוקעת מוקדם, ושלפעמים יש שעות של עננים..).

לה דיג (ימים 5,6,7,8):

הגעה – מעבורת של רבע שעה מפרסלין בעלות של 15 יורו לאדם (קנינו את הכרטיסים יום לפני). היו גלים חזקים, ועל אף שמדובר ברבע שעה בלבד, הנסיעה לא הייתה נעימה (ודווקא במעבורת הארוכה מלה דיג למאהה הייתה לנו חוויה מתקנת, יפורט בהמשך).

Turtles La Digue

לינה בלה דיג – סגרנו דרך בוקינג 4 לילות בדירה בשם Orchid self-catering. המיקום של הדירה מושלם – כמה דקות הליכה מהמעבורת, מהסופר, ממסעדות שונות, 10 דקות רכיבה לחוף Anse source d'argent (החוף לדעתנו הכי יפה ומיוחד שראינו בטיול כולו). אבל, הדירה עצמה לדעתנו לא הייתה שווה את המחיר ששילמנו (380 יורו לכל הלילות). המטבח לא היה מספיק מאובזר, ריהוט די מיושן, זרם במקלחת בקושי. פחות מומלץ.

התניידות – עם ההגעה לאי שכרנו אופניים מאחד המקומות (יש כמה, כולם יציעו את אותו המחיר). סגרנו ב-100 רופי לאדם ליום. בגלל שלא ידענו אם ואיך נסתדר עם האופניים, שילמנו בהתחלה עבור יומיים ואח"כ הגענו והוספנו את העלות עבור היומיים הנוספים. אני חייבת לציין שמאוד חששתי מהרכיבה, במיוחד כי לא רכבתי על אופניים מגיל מאוד צעיר, אבל תוך ממש כמה דקות מתרגלים וזו אחת החוויות הכי מיוחדות ומהנות בטיול הזה. אני כן ממליצה לפני התשלום לבקש לעשות סיבוב קצר עם האופניים, לראות שהם נוחים ומתאימים לכם.

טיולים בלה דיג – לה דיג הוא ללא ספק אחד המקומות הקסומים שהיינו בהם בחיים. על אף שהוא הכי מתוייר (או שככה זה לפחות מרגיש בגלל שהאי קטן), קשה לפספס את האותנטיות של המקום. המקומיים מאוד נחמדים, תמיד ישמחו לעזור.

ביום הראשון נסענו ל-Anse source d'argent, החוף המדהים ביותר, גוונים שונים של כחול וטורקיז, המים היו פלטה, שקופים עם דגים מרהיבים. תפסנו לעצמנו פינה פרטית בין הסלעים, ונהינו מכל רגע שם. חשוב לציין שהחוף בתשלום – 115 רופי לאדם ליום (מקבלים צמיד, ולכל יום בשבוע יש צמיד בצבע אחר). זה ללא ספק שווה את זה. בחלק האחרון של החוף יש שני דוכני אוכל נחמדים, הזמנו מאחד מהם פלטת פירות מפנקת, וביום אחר הזמנו שם ארוחת צהריים (להבנתנו ארוחת הברביקיו היא רק בימים מסוימים).

anse source dargent

ביום השני רכבנו לצד השני של האי, רכיבה של כשעה (לקראת הסוף היו עליות קשות עם האופניים).  השארנו את האופניים בחניון מסודר ב-Grand anse, שהיה סוער מאוד, משם יש מסלול הליכה של 20 דקות ל-Petit anse (הצטערתי על הרגע שהגעתי עם כפכפים. המסלול כולל עליות וירידות בסלעים). ישבנו קצת לנוח על החוף בפטיט אנס, שהיה יפה אך עם גלים חזקים. משם המשכנו למסלול הליכה נוסף של עוד 20 דקות עד ל-Anse coco (שוב – מסלול של טיפוס על סלעים, לא קל). היה שווה את זה!

באנס קוקו יש בריכת שחייה טבעית, החוף מדהים, צבעים מרהיבים, סלעי גרניט עצומים, מים צלולים ונקיים שאפשר להתרחץ בהם, וגם בכלל לא היו הרבה אנשים. בילינו שם את מרבית היום. השתדלנו מאוד לצאת חזרה לכיוון הדירה לא מאוחר מידי, כדי שלא יצא מצב שנצטרך בחושך לרכב את כל המסלול בחזרה. ביום השלישי רכבנו לאורך הכביש המערבי, לכיוון צפון (כשעה רכיבה הלוך ועוד שעה חזור). בעונה הזו החופים בצד הזה של האי לא מתאימים לרחצה, אבל עדיין נהנינו מכל רגע – במהלך הרכיבה פגשנו צב משוטט לבדו, עצרנו לכמה נקודות עם נוף מקסים, היה שווה.

בחלק השני של היום כבר השמש נעלמה בין העננים והיה גשום מעט.

ביום הרביעי החלטנו שאנחנו רוצים להקדיש את היום האחרון שלנו לרביצה כל היום ב-Anse source d'argent, וכך היה. חוף מדהים שאינו מאכזב. חשוב לציין שלא יכולנו לצאת לטיול המודרך של הקייאקים השקופים כי נאמר לנו שהמדריכים נמצאים בהשתלמויות בשבועיים האחרונים של יולי, אבל כן הצלחנו להשכיר את הקייאקים ולשוט לבד (40 יורו לזוג). היה נחמד מאוד, אין לנו ספק שהטיול המודרך שווה פי כמה וכמה, אבל עדיף כך מאשר כלום.

מסעדות בלה דיג – Take-away GALA – במקרה גילינו את המקום. אוכל מוכן, בוחרים מה רוצים מתוך המנות היומיות, ממש ממש טעים וממש זול (מנה תעלה לכם במקסימום 20 ש"ח). אפשר גם לשבת ולאכול בתוך המסעדה ולא בהכרח לקחת ולחפש איפה לשבת בחוץ. הפיצה של גריגורי – טעימה ברמות! המסעדה של מלון נאוטיק – גם כן הומלצה כאן, היינו צריכים לשריין מקום יום מראש, מסעדה ברמה גבוהה, יוקרתית, טעימה מאוד.

מאהה (ימים 9,10,11,12,13,14):

הגעה – הגענו למאהה במעבורת ישירה מלה דיג, שלא עוברת בפרסלין. המעבורת נוסעת שעה ורבע, העלות – 140 יורו לזוג. למזלנו הרב הים היה פשוט מדהים, רגוע, ללא גלים, והנסיעה עברה בצורה חלקה ומצוינת. קנינו את הכרטיסים יום לפני בעמדת הרכישה בלה דיג, צריך לשים לב יש שעות מאוד ספציפיות למסלול הישיר למאהה (המעבורת שלנו יצאה ב-08:00 ביום שישי בבוקר). חשבנו גם על אפשרות של טיסה מפרסלין למאהה, אבל בחישוב זמנים של מעבורת מלה-דיג לפרסלין, העברה מהנמל בפרסלין לשדה התעופה, והטיסה – הבנו שזה ייקח לנו הרבה יותר משעה ורבע.

Beach mahe

לינה במאהה – ב-3 הלילות הראשונים היינו במקום קסום שנקרא A peace in paradise וממוקם בחלק היותר דרומי של האי, בחוף המערבי, 7 דקות נסיעה מה-Four seasons. מדובר בדירות קטנות, סטייל צימרים, באמצע הג'ונגל, עם גן פרחים מרהיב ביופיו. העלות – 260 יורו ל-3 הלילות. יש עמדת בישול משותפת לכל הבקתות, אך אנחנו תמיד היינו היחידים שבישלנו שם (ארוחות בוקר בעיקר).

ב-2 הלילות האחרונים בטיול היינו ב-H-resort בבו וואלון (צפון האי). וואו! איזה ריזורט מדהים. מהרגע הראשון התייחסנו אלינו בצורה נפלאה – הצ'ק אין היה אמור להיות ב-15:00, אך הקדמנו והגענו לקראת 12:00, הם אמרו לנו שנצטרך להמתין עד שהחדר יהיה מוכן, וב-12:30 כבר קיבלנו את החדר (חדר ענק, מרפסת עם נוף לגן, אמבט מפנק).

ביום האחרון בבוקר ניגשנו לשאול אם יש אפשרות להאריך את הצ'ק אאוט כי הטיסה שלנו אחרי הצהריים, ולאחר בדיקה זריזה אישרו לנו לעשות צ'ק אאוט בשעה 13:00 במקום בשעה 11:00 (כמובן שכל זאת ללא תוספת תשלום). אין לנו מילה אחת שלילית על המקום, מומלץ מכל הלב.

רכב בלה דיג – לא סגרנו רכב מראש, התכנון היה להגיע ובנמל של המעבורות למצוא חברה שמתאימה לנו, וכך היה. עם הירידה מהמעבורת, ראינו כמה וכמה משרדים של חברות השכרת רכבים, ניגשנו לאחד הבחורים ולאחר שיחה קצרה סגרנו איתו על 5.5 ימים ב-200 יורו (בהתחלה רצה 220 – 40 ליום ועוד חצי יום, אבל בסוף הסכים לוותר על חצי היום). לחברה קוראים Petit, לבחור קוראים מתיאס, הטלפון שלו – 2482590162+, האימייל שלו – mathias6780@gmail.com.

תדלקנו את הרכב פעם אחת ב-500 רופי וזה הספיק לכל אורך השהות שלנו במאהה (ונסענו המון).

טיולים במאהה – ביום הראשון בעיקר נסענו ברכבי האי, חקרנו את האזורים השונים, עשינו סיבוב בויקטוריה ולקראת הערב הגענו לעדן איילנד, ושם אכלנו ארוחת ערב. אין באמת מה לעשות בויקטוריה מלבד לקנות קצת מזכרות בשוק (יותר זול משאר האזורים שתראו בהם מזכרות, למשל באזור החנויות בלה-דיג).

ביום השני נסענו לחוף של ה-Four seasons, החוף נקרא Petit anse, מדהים ביופיו – גוונים של טורקיז, לאורך החוף תמצאו מקלחות מגניבות לשימוש חופשי, הכניסה לחוף לא עולה כסף. מחנים את הרכב בכניסה לריזורט, ואז יש ירידה של כ-10 דקות (אפשר לקחת טרמפ חופשי עם אחד מרכבי הגולף שעוברים בדרך). כמובן שבחוף תמצאו גם מיטות שיזוף מפנקות, אבל הן כבר לשימוש אורחי המלון (או בתשלום עבור אורחים חיצוניים, לא בדקנו, באנו עם לונגים משלנו). יש המון צמחייה באזורים המוצלים, עם המון יתושים (באופן כללי מאהה הוא האי שהיו בו הכי הרבה יתושים, כל הזמן אבל כל הזמן הייתי צריכה להימרח, ועדיין נעקצתי, לא כיף).

אחרי כמה שעות בפטיט אנס, נסענו למפל הגדול שליד האפיליה, נחמד אבל לא מטורף, בגדול אפשר לוותר. לגבי החוף של האפיליה – אולי זה תלוי בתקופה בשנה, אבל לגמרי לא הבנו ממה כולם מתלהבים. בכל שלושת הימים שלנו בחוף המערבי, תמיד כשעברנו ליד החוף של האפיליה, היה ענן גדול ומאפיר (כבר משעה 12:00 בבוקר), אווירה שכל רגע עומד לרדת גשם, כשבו זמנית בצד הדרומי של האי – אזור הפור סיזנס – שמש מטורפת.

View point mahe

המשכנו משם בנסיעה עד קצה הכביש לכיוון צפונה, הגענו לעוד כמה אזורים נחמדים לתצפיות יפות, אבל השמש כבר לא הייתה איתנו. ביום השלישי הגענו מוקדם בבוקר למסלול של Morne blanc Nature trail (ב-09:00 כבר התחלנו את המסלול). מדובר במסלול עלייה להר לתצפית מטורפת, המסלול מוגדר כקשה – חייבים נעלי ספורט, ביגוד מתאים ומים. אנחנו עשינו אותו יחסית בקצב מאוד מהיר, לקח לנו כ-45 דקות עלייה, כ-10-15 דקות בתצפית, וכ-30 דקות ירידה. חשוב להיזהר כי הסלעים מאוד מחליקים בבוקר, בגלל הלחות שאחרי הלילה. מצד שני, חשוב להגיע בוקר לפני שהעננים מכסים את הנוף שרואים מלמעלה. מומלץ מאוד למי שאוהב טבע וטיול אתגרי, פחות מומלץ למי שמעדיף עוד יום של רביצה בחוף.

משם המשכנו לחוף Anse soleil שצמוד לפור סיזנס, והיה פשוט כיף להיות בו כמה שעות טובות, השמש הייתה חזקה, המים היו נעימים לרחצה, תענוג. יש שם קפיטריה בחוף עם אפשרות להזמין נשנשושים/שתייה, מאוד נחמד. מבחינת צבע המים – אין ספק שהפור סיזנס יפה יותר, אבל אנחנו רצינו לגוון. ביום הרביעי הגענו ל- H resort, מדהים מדהים מדהים, מפנק מאוד. במשך יומיים פשוט לא רצינו לצאת מהמלון, רק לנוח ולהנות ממנו. ביום השישי והאחרון לטיול התפנקנו עוד קצת מהמלון, ובשעה 15:00 כבר היינו בשדה התעופה, פגשנו את מתיאס והחזרנו את הרכב, ומשם חזרנו הביתה.

מסעדות במאהה – בעדן איילנד היו כמה מסעדות שנראות טוב, אכלנו באחת איטלקית והיה מעולה (לא זוכרת את השם..). ליד מקום הלינה הראשון שלנו (בחוף המערבי) הייתה מסעדה שנקראת Kapatya, אכלנו בה ארוחת צהריים (פיצה ואורז מוקפץ עם ירקות) והיה בגדול סבבה. בבו וואלון – אכלנו במסעדות של ה-H resort ופשוט וואו וואו וואו, מעדן. בצהריים אכלנו פעמיים במסעדה שעל הבריכה, המבורגר סלמון אגדי!!! (למרות שכל המנות שיצאו היו נראות מדהים). בערב אכלנו פעמיים במסעדה היפנית, Seyshima (צריך להזמין מקום מראש דרך הקבלה של המלון, עדיף יום-יומיים לפני), פשוט אין מילים כמה שהיה לנו טעים. אנחנו לא אוכלים פירות ים, והם היו מקסימים איתנו והסכימו לעשות המון שינויים במנות כדי שיתאימו במיוחד עבורנו.

מבחינת המחירים – לחלוטין כמו במסעדות בארץ, לא מחירים הזויים. יש בריזורט עוד כמה מסעדות שף שנראות פגז, הדגש בהן הוא על בשר/פירות ים שפחות מדבר אלינו, אבל זה ללא ספק היה נראה מדהים.

fond ferdinand

המלצות נוספות:

ניווט – לאורך כל הטיול ובכל שלושת האיים השתמשנו גם ב- Google maps וגם ב-Waze. בוויז נוח כי אפשר לבחור מסלול מבין כמה מסלולים מוצעים (למשל, אם כבר נסעתם במסלול אחד וראיתם את הדרך, אולי בפעם השנייה כדי לנסות מסלול אחר כדי לראות ולהתרשם מצד אחר של האי). בגוגל מפות נוח כי אפשר לחפש מסעדות בסביבה וכו'.

מצלמות – לקחנו איתנו גם Gopro, גם את ה-Canon שלנו (קטנה, קומפקטית, עם איכות מדהימה ואפשרות להעביר תמונות ישירות מהמצלמה לטלפון), וגם חצובה שהמליצו כאן בקבוצה. ללא ספק החצובה זו הברקה נהדרת, כי בהמון חופים שתהיו תמצאו את עצמכם לגמרי לבד, או שלא יהיה לכם נעים להטריד אנשים אחרים במנוחתם, וסלפי ללא ספק מסתיר חלק נכבד מהנוף המטורף.

לסיכום:

בטיול לאי הצבים מישהי מקניה שמטיילת רבות בסיישל אמרה לנו שמי שמבקר בפעם הראשונה בסיישל, יהנה בכל מצב ובכל חודשי השנה (והיא צדקה לחלוטין). עם זאת, מי שמכיר את סיישל, יודע שחודשי יולי-אוגוסט הם הפחות מוצלחים.

לנו לא הייתה ברירה מבחינת תאריכים, האופציה היחידה לטיול של שבועיים הייתה ביולי, והעדפנו לקחת את הסיכון ולא לוותר – וטוב שכך. היה לנו טיול מדהים, עשינו הכל מהכל וראינו כל מה שרצינו לראות (אולי חוץ מדולפינים שקיוויתי לראות בהפלגות…).

מזג האוויר היה הרבה מעבר למצוין, רק פעמיים ירד גשם וגם אז לכמה רגעים בודדים. מרבית הימים היו מלאי שמש.
לפני ההגעה לסיישל קראנו המון על כמה שמדובר ביעד יקר (בעיקר בקבוצות הישראליות), אך הצלחנו להוכיח שאפשר גם אחרת – להתפנק ולהינות בטירוף מבלי לקחת משכנתא. כמובן שמדובר אצלנו בטיול לכל דבר, ולא בחופשת בטן גב. לכן, סביר להניח שהמסלול המתואר לא יתאים לכולם. אם היינו באים לסיישל רק כדי להתפנק (זה עוד יקרה בעתיד) – ללא ספק מכל מה שראינו, המלון של ה-Four seasons היה נראה המושלם מכל הבחינות חוף, מזג אוויר, שירות, ואין לנו ספק שגם החדרים וכל שאר הדברים.
סיישל מדהימה, גן עדן עלי האדמות, לפעמים אפילו עד כל כך יפה שזה מעצבן שלא מצליחים להעביר את המסר מספיק טוב בתמונות שמצלמים. טיילנו ביעדים אקזוטיים (חודש וחצי במרכז אמריקה, חודש בפיליפינים) – ומבחינת החופים סיישל ללא ספק מנצחת את כולם!

petit anse four seasons

תהנו בטיול שלכם☺ ענת ונתי.

שתפו את העמוד

כתיבת תגובה