6 ימים במאהה סיישל – סיכום חופשה זוגית עם טעם של עוד

המסקנה העיקרית שלנו מהחופשה הזאת – שישה ימים מאהה סיישל זה פשוט לא מספיק. שמונה ימים היה יכול להיות לנו אידיאלי.

את החופשה קבענו ברגע שנפתחו הגבולות לסיישל אחרי הסגר השני, וברגע שהבנו שאין בידוד בחזרה ממנה. לצערינו, הטיסה הלוך נדחתה בכמה שעות וזה גרם לנו "לפספס יום" כי הגענו בערב. לכן, החלטנו שלאורך חמשת הימים הנותרים נשאר רק בגבולות האי המרכזי, מאהה.

מלון מומלץ במאהה סיישל:

 

בחרנו בקמפינסקי, שנמצא בדרום האי מאהה. המלון מציע חצי פנסיון שכולל חדר מרווח ויפה, ארוחת בוקר – בופה בחדר האוכל המרכזי של המלון, ובחירה בארוחת הערב בין הבופה לבין מסעדת המלון.
המלון ממוקם בדרום האי מאהה. בגלל שינויי האקלים, האי ברובו שמשי לכל אורך השנה והאיזור הדרומי חם לאורך כל היום וכמעט ללא גשמים.

למידע מפורט ובדיקת זמינות במלון קמפינסקי לחצו כאן 

יתרונות:

מיקום – רוב היום שמשי, והמלון קרוב לעוד כמה חופים יפהפיים.
חדרים – גדולים ויפים, מטופחים מאוד. המלון גם מנקה את החדרים פעמיים ביום וממלא קפה ובקבוקי מים בכל נקיון.
רצועת חוף ארוכה – רצועת החוף היא של כמה מאות מטרים. לכל אורכה יש מיטות שיזוף. זה אומר שאפשר בקלות למצוא מקום פרטי ושקט בו אפשר לשמוע רק את הגלים. אפשר גם לטייל על החול מקצה לקצה, בהערכה גסה אני מניח שזה מרחק של בערך ק"מ עם נוף יפה, סלעי גרניט, סרטנים ודגים.
פינוקים על החוף – המלון מביא בכל בוקר ובכל ערב 2 בקבוקי מים (או יותר אם מבקשים), מחלק לכל מיטת שיזוף קנקן מים קפוא ומחלק לכל אורך היום כל מיני פינוקים כדוגמת שיפודי פירות, מיצים ותה קר. כל זה כחלק משירות המלון וללא תוספת תשלום.

אטרקציות מים – המלון מציע קיאק שקוף, סאפ (בגרושים) וצלילה (בתשלום לא גבוה ביחס למקומות אחרים בעולם).
פעילויות ספורט – למלון חדר כושר די גדול ביחס לחדרי כושר במלונות. לי באופן אישי זה היה מדהים כי לא התאמנתי (בגלל הסגרים) בחדר כושר כבר חודשים. בנוסף יש מגרשי טניס, כדורעף, כדורגל ופינגפונג.
פעילויות נוספות – המלון מציע יוגה או פילאטיס בבוקר על צלע הר (בתשלום זעום). חוויה מדהימה גם למישהו שלא התנסה בפעילויות כאלה לפני.
טיולים – המלון מוציא מגוון טיולים לכל מיני מקומות על האי ובאיים נוספים.

חסרונות:

אוכל – הצד החיובי יותר – במלון ארוחת בוקר בסגנון בופה, עם הקפדה על מסיכות ועם הקפדה שרק אנשי המלון יגישו את האוכל. ארוחת הבוקר הייתה עשירה, עם ירקות, נקניקים, דגים מעושנים, גבינות, חביתה בהכנה אישית ופאנקייקים בהכנה אישית.
הצד השלילי יותר – בופה הערב לא היה לטעמי, ואני אחד שמסתדר עם כל סוגי האוכל. אחרי ערב אחד לא רצינו לאכול בו יותר. למזלנו, המלון מציע להמיר את ארוחת הערב בבופה לארוחת ערב באחת ממסעדות המלון (יש 2 ודווקא היוקרתית יותר סגורה עקב הקורונה). הדיל שהם מציעים, הוא שללא תוספת תשלום ניתן יהיה לאכול במסעדת המלון במחיר של 40 יורו לראש. אני מכיר את השיטה הזאת ממלונות חצי פנסיון, ואני חושב שזה סכום די מכובד להקצות לכל סועד. זוגתי ואני אכלנו בכל ערב, כל אחד, גם ראשונה וגם עיקרית אישית (בתפריט דגים, סטייקים, פיצות, פירות ים, סלטים, המבורגר וכו) לכל אחד. בימים מסוימים, לפי המחיר בתפריט, היה אפשר גם להוסיף קינוח ללא תוספת תשלום.
הים – בניגוד לרצועת החוף הארוכה והיפה, המים עצמם מלאים באצות וכמעט בלתי אפשרי לשחות בהם. מעט מוריד מהחוויה.

סיור יומי בסיישל:

לקחנו נהג פרטי ליום שלם. זו פעילות די נפוצה בסיישל. רוב הנהגים לוקחים 120 יורו לחצי יום (4-5 שעות) ו-150 יורו ליום שלם (8 שעות).
הסיור הוא לאורך האי המרכזי, מאהה. בתחילת הסיור עברנו בין מספר חופים, בכל אחד מהם הנהג נתן לנו את האופציה לבחור כמה זמן נרצה לשהות בכל חוף, ככה שבחלק רק ירדנו מהמונית והצטלמנו, ובחלק גם עברנו לבגדי ים והתרחצנו.

בהמשך היינו אמורים להגיע למפעל הזיקוק של הרום המקומי אבל הוא היה בשיפוצים, אז בהברקה של רגע, הנהג לקח אותנו למרכז של עבודות יד (חלק מהביתנים היו נחמדים וקנינו בהם וחלק הזכירו חנות מזכרות טיפוסית שיש בכל ארץ).
משם המשכנו צפונה לעיר המרכזית, ויקטוריה.

אני מניח שכדאי לבקר בויקטוריה, בכל זאת זו עיר הבירה, אבל באמת שאין מה לעשות שם יותר משעה לכל היותר. העיר קטנה מאוד, יש בה מקדש הינדי אחד קטן ויפה, ויש בה שוק גדול שאני וזוגתי באופן אישי לא התחברנו אליו בכלל. הוא היה מלוכלך עם ריחות לא נעימים ולראשונה נתקלנו שם בטיפוסים די מפוקפקים. אחר-כך הנהג שלנו הסביר לנו שיש בעיה עם בני נוער באי שמכורים לסמים קשים.

משם המשכנו למסעדה מקומית, מריה אנטואנט. המסעדה מציעה מנות דגים ופירות ים (וגם מעט בשר). המגוון די גדול והמחירים נוחים, יש להם גם תפריט עסקי. אנחנו בחרנו מנת דגים בקארי (הודי) ומנת דג נוספת בתוך עלה בננה, המנות הגיעו לצד צ'אטני מנגו. למנה ראשונה בחרנו בחציל מטוגן.
המנות היו טעימות ונתנו הרגשה אותנטית.

לאחר מכן הלכנו לגן הבוטני – הגן הבוטני מציג מגוון רב של צמחים ופרחים מסיישל, יפן וסין. צמח מעניין שאפשר לראות רק בסיישל הוא הקוקו דה מר – קוקוס מיוחד שצומח בצורה כפולה וייחודי לאי.
האטרקציה העיקרית בגן הבוטני היא איזור הצבים. סיישל מלאה בצבי ענק.
בגן אולי 15 צבים, אפשר להסתובב לידם ולהאכיל אותם, אטרקציה חביבה שיכולה להתאים גם לילדים.

משם המשכנו את הסיור לחלק ההררי של האי. הנהג שלנו הציע לנו בשלב הזה לבקר באי המלאכותי עדן, שבו גם מרכז קניות, אבל זה פחות הטעם שלנו. בחלק ההררי נקודות תצפית יפות שלא היינו יכולים להגיע אליהם ללא עזרה המדריך, האיזור יותר מיוער, כולל מפלים וגם איזורים בהם ניתן לעשות טיולים רגליים של כמה שעות.
זה היה היעד האחרון, לאחר מכן חזרנו למלון.

חופים בסיישל:

באי כאמור מספר עצום של חופים יפים. אני ממליץ לבקר בחוף של מלון ארבעת העונות, בשם Petite anse, ובחוף אחר שלא צמוד לשום מלון בשם Anse Royal.
אם החלטתם לבקר בחוף של ארבעת העונות, לא תצטרכו לשלם כניסה, אבל כן תצטרכו ללכת ברגל מהקבלה של המלון (על ההר) ועד החוף. זה לוקח בערך 10 דקות הליכה. אם אתם בקטע של ארוחת צהריים במסעדת החוף של המלון, אתם יכולים להזמין מקום מראש (המסעדה נקראית Kanel) ואז בתור לקוחות תקבלו באקי (רכב גולף) שיסיע אתכם לחוף במקום ללכת ברגל.

שפה:

בסיישל שלוש שפות רשמיות וכל תושבי האי שולטים היטב בשלושתן – אנגלית, צרפתית וקריאולית.

כסף והמרה:

המטבע המקומי בסיישל הוא רופי סיישלי. אפשר להתנהל בסיישל גם עם יורו ועם דולר, אבל אז צריך לדעת שכל מקום לוקח שער המרה לפי ראות עיניו.
ברחבי האי ישנם מספר נקודות Change ובנקים בהם ניתן להמיר כסף במחיר טוב. אופציה נוספת, פחות עדיפה, היא המרה במלון בשער פחות טוב. חשוב לציין רק, שהשער אמנם פחות טוב אבל בהחלט סביר, ולהוצאות קטנות ניתן להשתמש בו.

מחירים בסיישל:

המחירים במסעדות מאהה סיישל מזכירים מאוד את ישראל. כשאכלנו במסעדה מקומית המחירים היו קצת יותר זולים מהמלונות, אבל עדיין לא הייתי מצפה למחירים של תאילנד או של זנזיבר.

אטרקציות נוספות בסיישל:

המלונות וחברות פרטיות נוספות מציעות מגוון אטרקציות שמפאת חוסר זמן לא לקחנו. בין האטרקציות:

  • צלילה
  • נסיעה והפלגה בסירה שקופה לאי Saint Anne-Marine, שהוא פארק לאומי עם דגים מיוחדים וצבים.
  • הפלגה לאיים מרכזיים נוספים כמו פרלין (ומשם ללה דיל).

לסיכום:

גילינו ארץ מדהימה ויפהפיה, מלאה נופים וחופים, מדינה שכל תמונה בה מצטלמת טוב, אני ממליץ מאוד לבקר שם.

שתפו את העמוד

כתיבת תגובה

    Generic selectors
    Exact matches only
    Search in title
    Search in content
    Post Type Selectors
    דילוג לתוכן