קרטרה אוסטרל דרום אמריקה – טיול טרמפים בכביש היפה ביותר בדרום ארגנטינה/צ'ילה

אז אחרי מסע מופלא בקרטרה הנה כמה תובנות וטיפים לבאים אחרינו. דבר ראשון והכי חשוב! לא לוותר על הקרטרה! חוויה מדהימה, נופים משגעים וזיכרונות לכל החיים!

משפט חשוב לחיים: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים"

מנהלות:

• קליטה – במקומות רבים אין קליטה, כך שגם אם יש לכם חבילה (כמו לנו) זה לא תמיד עוזר. מה שכן- חבילה מקנה ביטחון מסוים במקומות בהם כן יש קליטה.
• אוכל – תמיד תצטיידו לפחות לעוד יום קדימה (בוקר, צהריים וערב). אין לדעת לאן תגיעו ואיפה תישנו. ומעבר לזה- מתי תגיעו לכל מקום. בכל המקומות שהיינו בהם המכולות והסופרים (אם יש) נסגרים עד 22:00. תמיד תחשבו קדימה, גם מבחינת בלוני גז. אין לדעת לאן תגיעו (וזה לגמרי חלק מהכיף!). עוד טיפ חשוב ממש- אל תשכחו גם לחשוב על מים! משמשים גם לשתייה וגם לבישול (לא תמיד נמצא בראש). קחו אוכל גם לבישול (אורז, עדשים, פסטה וכו') וגם אוכל שלא מצריך בישול ואפשר לאכול תמיד (לחם, טורטיות, ממרחים כמו נוטלה, חמאת בוטנים או ריבת חלב). אין לדעת איפה תאכלו, אם נוח לבשל או לא. אם תאכלו בצד הדרך ויגיע טרמפ יהיה קל יותר לקפל לחם מאשר גזייה. דבר נוסף- במרבית המקומות אפשר להצטייד באוכל נוסף. ישנן מכולות קטנות בכל הכפרים. לא תמיד תמצאו ירקות או פירות (טריים בעיקר) אבל אפשר להסתדר לגמרי!
• אלכוהול- כיף! תסגרו את היום עם בירה או יין אם אפשר. לא צריכה להגיד יותר.
• לינה – חשמל ומים חמים- כיוון שאתם עם אוהל (כנראה) אל תחששו הרבה בפן הזה. תמיד אתם יכולים להקים את האוהל בצד הדרך ולישון בכל מקום. אנחנו ישנו לצד אגם בעיירה שכוחת אל והיה פשוט קסום. אפשר תמיד להקים את האוהל בפאתי הכפר (לא בטוחה שזה חוקי). אופציה טובה וזולה היא לישון בקמפינגים, יש כמעט בכל מקום. בדרך כלל יש בהם גם מים חמים ו-WIFI. קחו בחשבון שלא תמיד, תוודאו לפני (אפשר לבדוק בעצמכם או לשאול אנשים שכבר נמצאים בקמפינג). לגבי ה-WIFI- הוא בדרך כלל לא משהו עד לא עובד בכלל. מומלץ לעדכן מראש אנשים חשובים שלא תהיו זמינים בתקופה הקרובה, ימנע הרבה דאגה והיסטריה. דבר נוסף לגבי לינה- תמיד אפשר לישון גם בבקתות או בהוסטלים, אבל זה יקר יותר. מתרגלים מאוד מהר לאוהל והוא ממש נהפך לבית שלכם. וחוץ מזה זו חוויה מטורפת! מתי בפעם האחרונה ישנתם כל כך הרבה ימים באוהל או התעוררתם לנוף מרהיב במרחק נגיעה?
• אוהל – תוודאו שיש לכם אוהל טוב וראוי. אל תתקמצנו בפן הזה, זה לגמרי הבית שלכם. חשוב חשוב חשוב- כיסוי גשם! מציל חיים! מניסיון! אל תתעצלו ותקשרו טוב את האוהל עם כל היתדות. מזג האוויר משתנה מאוד בלילה.
• שק"ש ומזרון שטח – תקנו שק"ש טוב ואל תוותרו על מזרון. המזרון הוא המבודד שלכם מהקור של האדמה, זו לחלוטין לא פריווילגיה!
• בגדים – קחו כמה שפחות ורק מה שנחוץ. אתם מסתובבים עם המוצ'ילה על הגב ונודדים. אתם צריכים לקחת בחשבון שאתם סוחבים גם אוכל ומים, תרצו שהתיק שלכם יהיה כמה שפחות כבד. קחו בגדים חמים (תרמי ללילה), ובעיקר בגדים פרקטים (מכנסי טיולים, חולצות שתוכלו להשתמש בהם כמה ימים…). לגבי תחתונים וגרביים- כיוון שאתם לא יודעים כמה ימים ייקח לכם, קחו בחשבון שכנראה תעשו כביסה ביד או שתשתמשו בהם כמה ימים. לא לשכוח גם לקחת בגד ים (מעיינות חמים, רפטינג, כניסה לאיזו לגונה). אפשר לקחת ג'ינס ליציאות וכו' אבל לא בטוח שתשמשו, בכל מקרה לא יותר מאחד.

• נייר טואלט – תצטיידו! שתמיד יהיה לכם קצת. זה חשוב, תאמינו לי… (או מגבונים)
• פנס – חשוב! לא לשכוח!
• סוללה נטענת – תעזור לכם ותשרה ביטחון. תקחו לכם.
• ציוד בישול – אתם כנראה תבשלו הרבה. אתם תצטרכו סכו"ם, כוסות (למרק או לפק"ל קפה- הכי כיף בעולם!), קעריות וכמובן בלון גז וגזייה (או כל אמצעי בישול אחר). מומלץ גם קרש חיתוך ותבלינים (נוח וטעים יותר). אפשר לקנות קופסאות ולשמור אוכל שבושל בבוקר לארוחת צהריים וכו'.
• מקלחת – בכל פעם שיש אפשרות תתקלחו! אתם לא יודעים מתי תהיה הפעם הבאה שתפגשו אחת (כן כולם מסריחים קצת וזה לגמרי בסדר).
• שליחת ציוד – אנחנו שלחנו חלק מהציוד לברילוצ'ה. אני ממליצה מאוד. לאורך זמן קשה להיסחב עם כל הציוד ועדיף שיהיה רק מה שנחוץ. גם כך כנראה תקחו יותר ממה שבאמת אתם צריכים. תשלחו כל מה שאפשר. את שליחת הציוד עושים דרך אחת מחברות האוטובוסים, תשאלו בתחנות המרכזיות. דבר שחשוב לדעת הוא ש-5 הימים הראשונים הם ללא תשלום נוסף. לאחר חמישה ימים יש קנס של 50 פזו ארגנטינאי לכל יום נוסף (לא יודעת לגבי הצד הצ'ילאני). לנו עלה 400 פזו ארגנטינאי לשליחת הציוד מלוס אנטיגוס לברילוצ'ה.
• איך יודעים מה לעשות בכל מקום? תקראו מראש. אני שמרתי את הכתבה של 'עפתי' כקובץ PDF בפלאפון כך שהיה זמין לי תמיד, גם שלא היה אינטרנט. במקומות רבים יש אינפורמיישן, אבל הם לא דווקא יודעים הרבה (הטעו אותנו גם) ומדברים במרבית המקרים רק ספרדית. קחו בחשבון.
• כסף – תחשבו הוצאה של 250,000 פזו צ'ילאני, לנו יצא פחות. אנחנו בישלנו הרבה ואכלנו בחוץ הרבה פחות. אם אתם כמה אנשים- תשקלו קופה משותפת או שעשו חישובים מי חייב למי כמה ולמה. יהיה קל יותר לעקוב ברשימות ובסוף תמיד יהיה מישהו שילך לקנות לכולם משהו. תבואו עם הרבה מזומן. לא תמיד מקבלים פה אשראי.
• אנשים – זו תקופה ארוכה ביחד. תטיילו רק עם מי שטוב לכם. תבחרו אנשים שתהנו איתם ושאיתכם באותו הראש. אם לא החוויה שלכם תיפגם. אני לא יכולה להסביר כמה כיף בסוף יום ארוך לשתות יין יחד באוהל ולצחוק על החיים.

טרמפים בקרטרה אוסטרל:

1. אני אתחיל בזה שהיינו 4 אנשים (!) – כן זה אפשרי!

2. התחלקנו לזוגות ברזל (גם בחישוב של האוכל) אבל רק פעמיים התפצלנו לטרמפים שונים לאורך כל הקרטרה, ותמיד הגענו לאותו המקום.

3. מה שכן – אם יראו הרבה אנשים הסיכוי שיעצרו לכם נמוך יותר. אם אתם הרבה תעמדו בתורות והשאר יתחבאו. או שתעמדו רחוק זה מזה.

4. בנות וטרמפים – מה לעשות לבנות עוצרים יותר. אם אתם מתחלקים לזוגות- עדיף שתמיד תהיה בת בכל זוג.

5. סוגי טרמפים – אז מסתבר שיש המון דרכים לנסוע! נסענו בבגאז' פתוח של טנדר (כמה פעמים!), במכולה של משאית (חושך מצרים), ברכב שמוביל בדרך כלל סוסים או פרות (כן איפה שקושרים אותן) וגם במכוניות רגילות. אין לי מילים לתאר את החוויות שזה יוצר. מצחוק ושיחה מגומגמת בספרדית באוטו פרטי ועד נסיעה עם אפר ורוח משוגעת בחלק האחורי של הטנדר. אי אפשר להרגיש חיים יותר, פשוט מדהים! אל תפחדו לעלות על טרמפים! כמובן תהיו עירניים, תחזיקו חזק (תרתי משמע) ותפעילו שיקול דעת.

6. שילוב עם תחבורה ציבורית – לנו יצא כמה פעמים להחליט לקחת תחבורה בתשלום. תעשו את השיקולים שלכם (הגעה מוקדמת יותר ליעד בגלל טרק או אטרקציה, דרך ארוכה, מזג אוויר, יום ראשון וקשה לתפוס טרמפים וכו'). תחבורה בתשלום זו לגמרי לא מילה גסה, זה גם לא יקר בדרך כלל. מה שכן- אין אוטבוסים מכל מקום לכל מקום וגם לא בכל יום. ישנם מקומות רבים שיש אוטובוס אחד פעם בכמה ימים. דבר נוסף- אם חשבתם על נסיעה מפנקת באוטובוס והגיע איזה וואן מוזר (לעיתים שהציוד קשור על הגג) אל תופתעו. במקומות רבים זה כך. נסיעה מוצלחת ומלאת אבק מצפה לכם! וגם אל תצפו שהם יגיעו בזמן…

המסלול בקרטרה אוסטרל:

טיפ חשוב! אל תתייחסו לזמן שלכם בקרטרה! יש הרבה אנשים שמתגאים שעשו את הדרך במעט זמן. אין לזה שום משמעות. מעבר לזה שהדרך הזו מדהימה ויש כל כך הרבה מה לעשות, כך שרק תרצו להיות בה עוד ועוד, אותם אנשים פשוט דילגו על הרבה דברים בדרך. ממש לא שווה לכם למהר, תהנו מכל רגע!

אנחנו התחלנו את הקרטרה מדרום, הגענו לעיירה לוס אנטיגוס בארגנטינה, ישנו שם בקמפינג Camping Municipal ולמחרת עברנו את הגבול לצ'ילה צ'יקו. ישנו אוטובוס (300 פזו ארגנטינאי) ואפשר לתפוס ללכת ברגל עד מעבר הגבול ומשם לנסות לתפוס טרמפים, תעשו את השיקולים שלכם.

בצ'ילה צ'יקו הצטיידנו באוכל, כסף וסידורים אחרונים. יש שם בסופר Supermercado Sur אפילו קוסקוס ופתיתים של אוסם!

מאוד קשה לתפוס טרמפים מצ'ילה צ'יקו ולכן לקחנו מעבורת של כשעתיים (2300 פזו צ'ילאני) לכפר Puerto Ingeniero Ibáñez

המעבורת הגיעה לכפר די מאוחר (ב-19 בערב). הסיכויים לתפוס טרמפים בשעות אלו מאוד נמוכים. טיפ מאיתנו- עוד על המעבורת תדברו עם אנשים. אנשים רבים עולים למעבורת עם הרכבים שלהם ויש סיכוי גבוה שיסכימו להעלות אתכם איתם. אנחנו תיאמנו עם מישהו שברח לנו ולכן נשארנו בכפר לילה נוסף. יצא לנו גם לישון בבית של מקומית (האוהלים בגינה שלה). חוויה מטורפת. הזוי לראות איך הם חיים. שיחה עם המקומיים מעלה נקודות רבות. מומלץ ממש! היא גם הכינה במיוחד בשבילנו סוג של בצק מטוגן, הילדות אכלו איתנו ארוחת ערב. חוויה מעניינת והזויה לחלוטין.

מהכפר לקחנו אוטובוס (יותר מיניבוס או וואן) לכפר סרו קסטיו (700 פזו צ'ילאני). קחו בחשבון שהאינפורמיישן שם נפתח רק ב-11 בבוקר (כמה שעות של המתנה, נסגר ב-20 בערב).

סרו קסטיו – אין מילים! פשוט מהמם! אל תוותרו על הטרק שם! הנוף עוצר נשימה, אחד היפים שראיתי! אפשר לעשות את הטרק שם כיום, יומיים, שלושה או ארבעה ימים. אנחנו עשינו את היומיים. הכניסה עולה כסף. אנחנו לא ידענו ואחרי מיקוח שילמנו 10,000 פזו. בדרך כלל זה יקר יותר וממה שהבנתי משלמים פר יום. תקחו בחשבון שזו הוצאה יקרה- אבל זה לחלוטין שווה את זה! במסלול עצמו יש עלייה לא פשוטה אבל זה שווה כל רגע וכל מאמץ. במהלך הטרק נפרס נוף פנורמי מרהיב של האזור ושל הקרטרה. ישנה גם לגונה מהממת שמפלים היוצאים מקרחון מגיעים אליה. אפשר לרדת ללגונה אבל הירידה אליה מסוכנת וגם הטיפוס חזרה. אנחנו השארנו את הציוד באמצע הדרך בשלב מסוים, וגם אז לא ירדנו ממש עד למטה. זה נראה קל אבל זה די מסוכן. בעיניי אל תקחו את הסיכון ואל תרדו את זה. קשה ולא כל כך שווה את זה, וזה באמת מסוכן מאוד (טיפוס עם הידיים כמו מוגלי). הנוף למעלה מהמם מספיק. קשה מאוד להגיע עד למטה וכנראה לא תעשו שם את הפק"ל או הארוחה שרציתם (כמו שאנחנו רצינו). הטרק נגמר ממש במרגלות הכפר, נחמד מאוד ואפשר להתפנק בסופו בארוחה טובה. דבר נוסף לגבי המסלול- הוא לא כל כך ברור בחלק מהמקומות, טפסו בזהירות ותעקבו אחרי הסימונים. ישנם גם מקומות עם רוחות חזקות, כאשר בבוקר יש פחות רוח, תהיו זהירים. טיפ נחמד- אפשר להשאיר חלק מהציוד בטוריסט אינפורמיישן (כנראה לא תצטרכו את כלי הרחצה שלכם בטרק, מלבד מברשת שיניים כמובן).

אחרי הטרק ישנו ב- קמפינגEl mirador Silvia בסרו קסטיו (בקמפינג לא היו מים חמים וה-WIFI מקרטע מאוד, מצד שני היו כוכבים מהממים! תסתכלו למעלה! עלה 4,000 פזו צ'ילאני ללילה) ולמחרת יצאנו ליעד הבא. כיוון שדילגנו על ריו טרנקילו חזרנו דרומה. הכביש באזור בשיפוצים ומי שעבר שם היו בעיקר פועלים שצחקו אלינו קצת (מצד שני כשעלינו על טרמפ הם הריאו לנו ונופפו לשלום!). המתנו לטמרפ שם כמעט 5 שעות.

הנסיעה לריו טרנקילו מסרו קסטיו לוקחת קצת יותר משעתיים (בבאגז' פתוח של טנדר בשבילנו). בריו טרנקילו יש קמפינג נחמד בשם Camping Rio Chirifo עם מים חמים וWIFI. הבעלים גם עזר לנו לסגור שייט למערות שיש (10,000 פזו צ'ילאני). השייט עצמו נחמד מאוד. לא מאוד יקר וחוויה נחמדה. כן ממליצה לעשות. אני יודעת שיש בריו טרנקילו גם קרחון שאפשר ללכת עליו, לא עשינו כי הלכנו על קרחון באל קלפטה. הקמפינג עצמו עלה לנו 5,000 פזו צ'ילאני ללילה.

מריו טרנקילו היינו צריכים להגיע לעיר קוויאקה. כיוון שזו נסיעה ארוכה ולמחרת היה ראשון בחרנו לקחת אוטובוס (גם כאן- וואן). עלה לנו 12,000 פזו צ'ילאני.

בקוויאקה ישנו בקמפינג Hostel Natti בתוך העיר שעלה לנו 7,000 פזו. די יקר אבל אלו המחירים בעיר. קרוב מאוד לסופר. ישנו גם קמפינג חינמי ללא חשמל, מקלחות, שירותים וכו' בקצה של העיר. קחו בחשבון שהוא מרוחק מהכל. במקום שישנו בו יש WIFI מעולה, מקלחת חמה ומטבח. בעיר הצטיידנו מחדש במצרכים נוספים בסופר והמשכנו לדרכנו.

מקוויאקה המשכנו לכיוון פויאפי. עצרנו בדרך לישון בעיירה Villa Manihuales (לשם הצלחנו להגיע באותו היום עם הטמרפים). בעיירה הקמנו אוהלים על שפת האגם- פשוט קסום! אל תפחדו להקים אוהלים בכל מקום זה לחלוטין שווה את זה!

משם המשכנו לעבר היעדים הבאים – היער המכושף והקרחון התלוי.

היער המכושף (Bosque Encantado) סגור כבר פרק זמן ארוך בגלל מפולת שהייתה שם לפני יותר משנה. למרות זאת אפשר להיכנס- מה שמפריד ביניכם לבין היער זה בסה"כ שער קטן. אפשר לטפס על הגדר בקלות מאוד ולהיכנס פנימה. במרבית הזמן השביל ברור ונוח. אולם ביער יש נהרות שצריך לחצות באמצעות גשרים. חלק מהגשרים התמוטטו לתוך המים. האופציה היחידה היר להיכנס לתוך המים ולהרטיב את הנעליים. אנחנו בחרנו לא להירטב יותר (ירד גם גשם באותו היום) וחזרנו חזרה. אני יודעת שבסוף הדרך ישנה לגונה יפה.

הקרחון התלוי (Queluat National Park) – לעושים את הדרך בטרמפים תדעו שזה קצת קשה לעשות את שניהם באותו היום. הקרחון עצמו נחמד. הכניסה עולה 5,000 פזו צ'ילאני לאדם. ישנם מספר מסלולים, אני עשיתי אחד קצר עקב חוסר זמן. תקחו בחשבון שהפארק נסגר ב-17:30. לא ניתן לצאת אחרי. בנוסף אפשר לעשות שם קמפניג אם מתאים לכם. הקרחון עצמו לא מאוד מרשים (בעיניי), ואם ראיתם קרחונים במקומות נוספים לפני (הקרחון המתנפץ באל קלפטה, הקרחון בדרך לפיץ רוי וכו') לא בטוח ששווה להתעכב בשבילו. הפארק עצמו נחמד, יש גשר ונהר יפה. אבל כמו שאמרתי לא עשיתי את המסלול הארוך ולא יודעת להגיד לגביו.

מהקרחון התלוי הגענו לפויאפי. כפר חמוד על שפת אגם. יש אווירה מאוד נחמדה ומסעדות דגים טובות. בילינו שם יומיים (חייב יום מנוחה לפעמים!) בקמפינג מקסים בשם Adhonai עם WIFI טוב ומים חמים. את האוהלים מקימים בתוך מקום סגור. עולה 4,000 פזו צ'ילאני ללילה. מומלץ!

מפויאפי נסענו לפוטלפו, דבר שדרש באותו היום 3 טרמפים ואוטובוס. החלטנו לדלג על המעיינות החמים בלה חונטה (קשה מאוד להגיע לשם בטרמפים. בנוסף הבנו שלא מדובר במעיינות טבעיים מהמקומיים). מי שמעוניין יש בפויאפי גם מעיינות חמים (טבעיים הפעם), אבל קחו בחשבון שהם יחסית יקרים ונמצאים מחוץ לעיירה.

בפוטלפו ישנו בקמפינג מקסים בשם Camping El Amigo Patagon שלא מופיע במפס מי (וכן בגוגל מפס)- מומלץ ממש! הבעלים מקסימים ויש מקלחת מעולה! מה שכן- אין WIFI (אידיאולוגית). יש קליטה טובה בכל העייירה. הקמפינג עולה 5,000 פזו צ'ילאני ללילה לאדם.

בפוטלפו עשינו רפטינג מדהים דרך חברת: Patagonia element מומלץ בחום! חבר'ה מקצועיים, אווירה טובה וחוויות. אל תשכחו להביא בגדים חמים (אחרת תקפאו מקור כשתצאו מהמים!). במהלך הרפטינג ישנם הסברים קצת על המקום והזרמים, המדריכים מצחיקים ואתם תהנו המון! לבטיחות- תצמדו להוראות המדריכים! ומצלמת גו פרו בהחלט מומלצת (תודו לנו אחר כך על הסרטונים והתמונות שיצאו לכם, מחברים אותה לקסדה). טיפ- יש הנחה למשלמים במזומן. לנו על 45,000 פזו צ'ילאני לאדם. דבר נוסף- ישנו צלם שמצלם אתכם לאורך הרפטינג. התשלום הוא פר סירה ולקנות את התמונות עולה 30,000 פזו צ'ילאני.

מפוטלפו יוצא אוטובוס ב-19:00 למעבר הגבול (2,500 פזו צ'ילאני). חוצים רגלית מהצד הצ'ילאני לצד הארגנטינאי (הליכה של כמה מאות מטרים) ומשם כנראה תצליחו לקחת אוטובוס או טרמפ לעיר בארגנטינה.

אנחנו חצינו את הגבול שם וסיימנו את הקרטרה. אולם יש אפשרות להמשיך צפונה גם לצ'ילואה, פורטן מונט ופורטו וארס. אמור להיות מקסים! אנחנו לא המשכנו עקב תחזית מזג אוויר לא טובה, אבל צפויים לחזור לשם בהמשך.

סיכום:

אל תתייאשו! בסוף תמיד יגיע טרמפ ותגיעו לאן שתצטרכו.

ישנן כמה גישות- אנחנו בחרנו לקחת כל טרמפ שיקדם אותנו לעבר היעד, גם אם לא מגיע ישירות. לשיקולכם.

הדרך עצמה- פשוט מהממת! תנסו לא להירדם בדרך! שווה כל רגע! הדרך יפייפיה ומשתנה בחלקים שונים של הקרטרה- נהרות, מפלים, הרים, לגונות טורקיזיות… פשוט עוצר נשימה!

ואולי הכי חשוב- תתייחסו להכל כחוויה! תצחקו על הדברים הפחות טובים ועל הקשיים! הכל עניין של גישה! תהנו מהכל!

קרטרה מוצלחת לכולם! אוהבים אתכם ונתראה!

הדרך שלנו בנקודות:

☆Los Antiguos לוס אנטיגוס
☆Chile Chico צ'ילה צ'יקו
☆Puerto Ingeniero Ibáñez פוארטו אינגנירו איבנז
☆Cerro Castillo סרו קסטיו
☆Puerto Río Tranquilo פוארטו ריו טרנקילו
☆Coyhaique קוויאקה
☆Villa Mañihuales וילה מניאואלס
☆Parque Nacional Queulat – Bosque Encantado היער המכושף
☆Parque National Queulat – The Hanging Glacier הקרחון התלוי
☆Puyuhuapi פויאופי
☆La Junta לה חונטה
☆Villa Santa Lucia סנטה לוסיה
☆Futaleufú פוטלפו

כתבות נוספות על דרום אמריקה תוכלו למצוא כאן ארגנטינה כאן וצ'ילה כאן