קוויקי ספונטני לנאפולי! הורים שביקשו שישי pass מהכנות לארוחת שישי ואח שמטורף על פיצות, הובילו אותנו ל-48 שעות מלאות באוכל, קניות והליכות (שלא מקזזות את כל הפחממיות שנאכלו).
כרטיס טיסה ב-40 דולר, 3 שעות ואנחנו בנאפולי. זמן קצוב והמלאכה מרובה, היינו חדורי מטרה לטעום ולחוות כמה שיותר.
הרגשנו שהעיר עצרה מלכת, נראת כמו שמתוארת ברומנים ישנים, בתים צבעונים נמוכי קומה, צמודים אחד לשני והכביסה הרטובה שתלויה מחברת בינהם. העיר לא נקייה, אבל יש בה קסם של אנשים חמים שחיים את האוכל.
איפה אוכלים בנאפולי?
הקונדיטוריה ההיסטורית Scaturchio
בית קפה מקומי ואותנתי, טעמנו:
- ספוליאטלה Riccia – נראת כמו קונכיה של דפים דקים של בצק, קריספים, מתפצחים בפה, רעש שבלילה חולמים עליו ומחכים לבוקר לשמוע שוב. הקונכיה מלאה בריקוטה מתוקה, חמה עם נגיעות של פרות הדר וקינמון. המרקם של ענן ובהרגשה אתה על ענן.
- ספוליאטלה Frolla – לחמניה קטנה ומתוקה, וגם היא מלאה בריקוטה, פירות הדר וקינמון.
- באבה רום – מאפה ספוגי טבול ברום.
- מיניסטריאל Ministeriale – מדליון מעוצב, מלא בקרם שוקולד עשיר וליקר, הקינוח הומצא ע"י Scaturchio ב-1905.
דוכן Taralleria Napoletana
עוגיות מלוחות ומתוקות דומות לעוגיות העבאדי שלנו, ממליצה לקחת כמה עוגיות מלוחות בטעמים מיוחדים כמו תרד ופסטו.
בית קפה Il Vero Bar del Professore
להכנס, להזמין ולשתות על הבר לגימה מהקפה הכי טעים בנאפולי. המקום ידוע בזכות הקפה אגוזי הלוז שלו. אספרסו עם קציפת אגוזי. הטעם של האגוזים מורגש בכל בלוטות הטעם בפה ומלווה אותך עד לנקודה הבאה בסיור.
בית קפה Gran Caffè Gambrinus
צמוד לקודם, ממליצה לא לבקר ישר אחרי, עיצוב בית הקפה שונה מהעיצוב של שאר המקומות, יותר יוקרתי.
- ספוליאטלה פיסטוק – לכל אוהבי הפיסטוק, הקרם פיסטוק הכי טעים ומיוחד שטעמתי. צבעו ירוק חזק, טעם מרוכז של פיסטוק וריח שאי אפשר לפספס. עוגה שהתחתית שלה בצק פריך, קרם פטיסייר נהדר ותות שדה קטןטן שאין בארץ (לרוסים שביננו, אמא שלי שנים מספרת על הזימלייניקה הטעימה שהייתה אוכלת ברוסיה).
מעדניה Alimentari coscia
איזה כריכים, טירוף. כל ביס מתפוצץ בפה, מלא בטעמים שונים ומרקמים אחרים. השילובים-ואוו. ניסינו 3 כריכים מהתפריט. ללא ספק המנצח: כריך מורטודלה, בורטה נימוחה, פסטו אילוהי ועגבניות שרי מיובשות שנותנות קיק למנה.
פיצריה Pizzeria Da Attilio
אחת הפיצות הוותיקות בנאפולי. הפיציולוס עצמו אחראי על הכנת הפיצות. תטעמו:
- מטוגנים, בראש התפריט יש מספר סוגים של מטוגנים (2-7 יורו לאחד).
- קורקה – פירה תפוח אדמה מטוגן נמס בפה.
- ארנצינו נאפוליטני
- פריטטינה די פסטה
- גבינת מוצרלה מותחת בין 2 חתיכות לחם מטוגנות.
- פיצה בבחירת השף – כל סלייס עם תוספת שונה – חמוד, לא יותר מזה.
- פיצת כוכב – המנה המזוהה עם המסעדה. פיצת בצורת כוכב עם נקנקיה נאפוליטנית, בכל קודקוד מסתתרת לה גבינת ריקוטה חמה ושמימית.
המסעדה Pepe in grani
גולת הכותרת של הטיול, הסיבה שלשמה טסנו לנאפולי, בכפר קטן הנמצא כשעה מנאפולי מסתתרת מסעדה תוססת מלאה באנשים שזכתה לפיצה הטובה בעולם. הגענו באמצעות אובר שחיכה לנו שם, 200 יורו לשני הכיוונים. כמובן שיש צורך להזמין מקום מראש למסעדה.
המסעדה מחולקת ל-3 רמות, אזור תפריט רגיל, אזור טעימות לפי בחירת הפיציולי, אזור VIP עם טאבון שבו פרנקו פפה אופה מול האורחים את הפיצות המיוחדות שלו.
ישבנו באזור טעימות, כבר באנו מוכנים נפשית לקחת את הארוחת טעימות הגדולה ביותר, המלצר האדיב הסביר שמספיקה הארוחה הקטנה ביותר (30 יורו מאדם) ותוספת של פיצה נוספת.
השולחנות שקופים, כשמביטים למטה רואים את הכנת הפיצות והטאבון.
פרנקו מסתובב בין השלחנות, להודות לאורחים שהגיעו. ישר פצחתי איתו בשיחה להסביר שבשבילו טסנו מישראל הרחוקה, בסוף הספיצ' שלי, הופתעתי לגלות שהבחור לא מבין מילה באנגלית, אבל תפס את המילה ישראל, התלהב, הביא מתורגמן ועשה לנו סיור במסעדה.
האם לנסוע שעה למסעדה של פיצות אתם שואלים? ללא ספק-כן! חיים פעם אחת והמסעדות הכי מיוחדות נמצאות באזורים מרחוקים.
על הפיצות בפיצרייה הטובה בעולם:
- פיצה פריטה – פיצה מטוגנת, עגבניה, אנשובי, גרידת לימון ותיבלון עדין שמשלב מליחות וחריפות נעימה, פיצה מטוגנת בצורת קונוסים מלאה בפונדו גבינות וממרח פסטו. הביס והגבינה שנוטפת על האצבעות, ללא ספק מגישים את המנה הזאת גם בגן עדן.
- פיצה קלאסית – מודרנית – הטוויסט של פרקנו, פיצה מרגריטה הפוכה. עם עגבניות מיוחדות הגדלות ליד הר הגעש.
- פיצת פונדו גבינת באפלו, עם טופינג ממרח עגבניות מיוחד ומסתורי וגבינת פרמזן.
- פיצה גבינת גרנו פדנו עם סלייסים דקיקים של סלמי, אגוזים קריספים וקרוטונים.
- פיצה עם ריבת בצל אלוהית, סלרי וטונה.
- לקינוח פיצה מטוגנת עם ריבת משמש, גבינת ריקוטה פרסקה, אגוזים מטוגנים ועלה נענע.
מסעדה Osteria Il Garum
מרגישים את האותנתיות מהרגע שנכנסים למקום, העיצוב, התמונות ואפילו המלצרים שצועקים אחד על השני. אלו היו יכולות להיות מנות מצויינות, רק אם היו הרבה פחות מלוחות.
La Sicilia Di Serafino Napol
קשה לאמר דיס המלצה אבל בדיעבד הייתי הולכת לLa Sicilia Di Serafino Napoli שהיה גם ברשימה. לאחוז בקונוס ולאכול דגים ופירות ים מטוגנים.
סיכום
קפיצה קצרה שכזאת תמיד הייתה נראת לי לא שווה את כל הבירוקרטיה וההרגשת הפומו שלא הספקת את הכל.
היום, עם בטן מלאה לשבוע הקרוב, חיוך גדול על הפנים ותחושה נהדרת של שבירת שגרה. אני מתחילה את יום ראשון עם אנרגיות ובציפייה לקוויקי הבא.
🍽️X🍽️X
