אתמול חזרתי מטיול בנורווגיה. מאחר שלאחרונה עברתי לדנמרק, ותקופת המעבר דורשת הרבה אנרגיה, רציתי טיול פשוט ליעד קרוב. לכן בחרתי במקום אחד מרכזי שיש בו מספיק מה לעשות, והוא מספיק קרוב מבחינתי – סטוונגר (Stavanger).
סטוונגר היא עיר גדולה ותעשייתית, אחת הערים הגדולות בנורווגיה, ובנוסף היא גם יפה ומוקד תיירות. סטוונגר יושבת על ה-Lysefjord, ויש בה הכל: כמה מהטרקים המפורסמים ביותר בנורווגיה כמו ה-Pulpit Rock ו-Krejag (ועוד אחד או שניים), עיר גדולה, יפה ושוקקת, מלאה בכל מה שיש לעיר להציע כמו מוזיאונים, שופינג ומסעדות, נמל שאפשר לקחת ממנו שייט לפיורד או לאורך קו החוף המפורץ ליעדים אחרים כמו העיר ברגן.
כמה מילים על תקציב לטיול בנורווגיה
אפשר לעשות טיול Low budget גם בנורווגיה. במיוחד בעיר גדולה יחסית כמו סטוונגר. איך? פשוט מאוד!
מלון מומלץ בסטוונגר Hostel Møllegata 39
לינה במלון מטיילים כמו המלון שאני ישנתי בו Hostel Møllegata 39 שהוא מלון מטיילים, מה שאומר שהוא מלון בתקציב נמוך. אני הייתי מאוד מרוצה, אך חשוב לי להדגיש שמלון כזה מתאים רק למטיילים מאוד עצמאיים, כי אין קבלה – ניתן להתקשר ל"קבלה" – לבעלי המלון, אבל לרוב אין אף אחד פיזית במקום, ואתם נכנסים עם קוד שאתם מקבלים במייל, וצריכים להיות מסוגלים להסתדר בכוחות עצמכם. בשביל זה גם כדאי שתגיעו עם כרטיס סים עובד בטלפון, ניתן לקנות כרטיס מקומי בנורווגיה בכל חנויות ה 7-11 למיניהן. לי הכרטיס הדני שלי עבד אז לא הייתי צריכה. המלון קטן, וכשאני הייתי הוא היה בתפוסה מלאה, ולכן כדאי להזמין הרבה זמן מראש. אני הזמנתי כחודשיים מראש.
הבניין עצמו אפור ופשוט מבחוץ, יש שתי קומות – קרקע וקומה ראשונה, ואין מעלית. אני ישנתי בחדר יחיד, יש גם חדרים גדולים יותר. החדר שלי היה קטן אבל לא בצורה חונקת, הוא היה משופץ והכל היה חדש ומאוד נקי. רצפת פרקט, חדר אמבטיה עם שירותים ומקלחון, הכל חדש ויפה ונקי, מיטת יחיד פשוטה, מספיק קולבים לתלות עליהם בגדים, שולחן כתיבה קטן ששימש גם ככוננית ליד המיטה ואפשר גם לאכול עליו, תנור חימום קטן אך יעיל, והיה גם תנור חימום באמבטיה שלא השתמשתי בו.
יש וייפיי במלון שעובד טוב. רוב הזמן היה שקט, למעט ביום שישי בערב כשהיתה מסיבה במלון סמוך עד בערך 22:00-23:00 אבל לא מעבר, וגם בגלל שחדר המדרגות מעץ, שומעים את כל מי שעובר עם מזוודה ונעליים כבדות. אבל זה לא קרה הרבה ולא מאוד הפריע. סה"כ המלון קטן אז יש גבול לכמות האנשים שיכולים לעבור בקומה שלי (אולי 4 חדרים).
המטבח המשותף זה רעיון מדהים ועוזר מאוד. כמובן שאין ארוחת בוקר, אבל המטבח גדול ומאובזר ואפשר להכין בו הכל כולל לבשל בו. יש מקרר משותף, ואף אחד לא גנב לי שום דבר… יש מדיח אז הכלים תמיד נקיים. כשחזרתי בערב, המטבח היה כל כך נקי שתיארתי לעצמי שיש מנקה. ובכל מקרה, כל האנשים שהשתמשו במטבח השאירו אותו נקי. וזה עוד אספקט מגניב: במטבח אפשר לפגוש אנשים.
קניית אוכל רק בסופר
במלונות מטיילים יש מטבח משותף שאפשר להכין בו אוכל ואפילו לבשל. האוכל באיכות גבוהה כמובן, והכנתי לי כמה סנדוויצ'ים ערבים לחיך. נורווגיה לא זולה גם באוכל אבל גם לא יותר יקרה מישראל (חוץ מבמים, שאין מה לקנות – ממלאים מהברז – אלה המים הכי נקיים בעולם). והרי לכם טיול אפשרי בהחלט.
רק אציין, שאני לא עשיתי טיול Low budget מלא, אלא שיחקתי עם זה – המסגרת היתה Low budget, אך הרשיתי לעצמי כמה דברים כמו למשל ארוחה במסעדה טובה ושייט.
נסיעות בנורווגיה
אני החלטתי לא לטוס הפעם, אבל בדיעבד לא חסכתי הרבה, אולי כמה מאות שקלים. אבל היתה לי נסיעה נופית יפה וחווייתית בנורווגיה. מהבית נסעתי ברכבות עד לנקודת המעבורת ב- Hirtshals שבחצי האי יוטלנד שבדנמרק. משם לקחתי מעבורת ל- Kristiansand שבנורווגיה. בהלוך לקחתי אוטובוס (הזמנתי מראש) מ- Kristiansand לסטוונגר, שלקח כ- 3:45 שעות ויכולתי להנות מהנוף שבדרך. האוטובוס היה נוח ומאובזר לעילא, ואפילו קניתי את המקום הכי טוב – הכיסא הראשון בשורה הראשונה שבקומה השניה, בדיוק מעל הנהג. כך יכולתי להנות בצורה מקסימלית מהנוף. במציאות, בערך כל המחצית הקדמית של הקומה השניה היתה ריקה ועמדה לרשותי.
זאת היתה נסיעה כיפית וחווייתית. הגעתי לסטוונגר בסביבות 19:00 בערב לאחר יום נסיעות שהחל מוקדם בבוקר, והלכתי 600 מטר למלון. בחזור לקחתי רכבת מסטוונגר לקריסטיאנסנד, ובדיעבד הנופים היו לא פחות יפים. אני לא זוכרת מה היה השיקול בבחירת אוטובוס או רכבת, כי הזמנתי את הכרטיס לפני כ-3 חודשים, נראה לי שהשיקול היה הזמנים לעומת זמני המעבורת.
תחבורה: כמובן שניתן ברכב, אני השתמשתי בתחבורה ציבורית. האפליקציה היחידה שהייתי צריכה לתכנון + קניית כרטיסים היא האפליקציה הנורווגית VY. מתכנוני עבר טרום קורונה, אני זוכרת שהיא היתה היחידה גם בצפון נורווגיה ולאורכה (בגלל הקורונה וסיבות נוספות הטיולים הזה התבטלו). אפליקציה טובה, בנסיעות בעיר צריך להזין את שם תחנת המוצא ותחנת היעד (נעזרתי בגוגל מאפס), התשלום הוא בכרטיס אשראי אבל אחרי התשלום הראשון האפליקציה זוכרת את הכרטיס. כאמור, בנורווגיה הנסיעות אינן זולות, אך הן זולות משמעותית מלשכור רכב. ברור שהתחבורה נוחה ומדויקת.
נסיעות בתחבורה ציבורית, שבתוך העיר גם היא כמעט מיותרת (התחב"צ לא זולה אך זולה יותר מלקחת רכב),
מזג אוויר בנורווגיה
הטיול שלי נערך בסתיו, בתפר שבין ספטמבר לאוקטובר. הטמפרטורות נעו בין 12-14 במשך היום, בטרק הגעתי ל-8 מעלות עם רוחות וגשם שנתנו תחושה קרה יותר, ובסטוונגר באופן כללי קר יחסית, ולא היה כמעט יום שבו לא ירד גשם באיזשהו שלב. אז יש להתלבש נכון.
טיפ נוסף: כל השירותים הציבוריים עובדים על כרטיס אשראי, כולל אלה שבתחנות הרכבת. אז תצטיידו בכרטיס אשראי שעובד בנורווגיה. ובכלל חובה כרטיס אשראי – זה לא חדש.
טיול בסטוונגר
את היום הראשון לקחתי באיזי. ממליצה על זה כהרגל: ביום הראשון תמיד תנו לעצמכם זמן להתאושש מהנסיעה ולהתחיל את הטיול בכיף, בלי יותר מדי ריצות ולחץ ומאמץ פיזי של טרקים.
שייט בסטוונגר
נרשמתי מבעוד מועד לשייט ב – Lysefjord, והשייט אכן היה מאוד מוצלח. מזג האוויר היה נורווגי אופייני – מעונן וגשום חלק מהזמן, כשלמזלנו עיקר הגשם ירד כשכבר עשינו את דרכנו בחזרה ואפשר היה לברוח בלב שלם לירכתי הספינה. השייט לקח אותנו אל מעמקי הפיורד, עד ל- Pulpit Rock המפורסם, כך שיכולנו לחזות בו מלמטה. השייט היה חווייתי, ועבר בנופיו היפים של הפיורד. ראינו את הסלעים והצוקים, בתים על הסלעים וסירות חונות ליד סלעים או צוקים. אור קרני השמש צבע את כל הפיורד בזוהר מיוחד. מתחת ל- Pulpit Rock יש כמה מפלים מרשימים שזורמים לים. דרך אגב מהצד השני שלו – מלמעלה – החוויה היא כל כך שונה, שאי אפשר לדמיין בכלל שככה הוא נראה מלמטה. הצוק המלכותי והעוצמתי נראה הרבה יותר נמוך, שקט ועדין מלמטה.
לאחר שחזרנו לנמל, נכנסתי למרכז התיירות הנמצא בדיוק באותו מקום, והם ענו לי בצורה מקסימה וסבלנית על כל השאלות ועזרו לי לעשות Fine tuning לתכנון של המשך הטיול.
שופינג בסטוונגר
משם המשכתי לעיר. נכנסתי לאזור של השופינג והמסעדות, ועיר יפהפיה קידמה את פני. בתים צבעוניים, מקושטים ויפים, חנויות ומסעדות יפות. כל העיר הזאת בסטנדרט שונה ממה שאני רגילה בערים אירופאיות. היא פשוט יותר יפה ומושקעת.
דווקא בנורווגיה הנחשבת ליקרה, ולא מקום לשופינג, מצאתי את עצמי עושה שופינג. מכיוון שאני אוהבת חנויות טיולים, נכנסתי לאחת, רק כדי לגלות שכל החנות מלאה במעילים מאוד פרקטיים מבחינתי, שגם ככה היו ברשימת הקניות שלי לעתיד הקרוב, במחירים מגוחכים לחלוטין, באיכות טובה, ויפים! קניתי שלושה: מעיל חורף (לחורף הסקנדינבי, אלה מעילים עבים במיוחד), מעיל פוך 100% אך דק שטוב לעכשיו (לסתיו ולאביב בסקנדינביה, ולחורף הישראלי), ומעיל רוח אחד יפה שמאוד אופנתי בדנמרק, אך שם הוא עולה פי 2 לפחות. הכל הודות למותג – Scandinavian Explorer, שהוא מותג איכותי, יפה וזול.
מאוחר יותר (ובימים הבאים) מצאתי חנויות שמוכרות דברים יפים לבית: חנות אחת היתה כולה במבצע, והשניה במבצע חלקי אך דברים כל כך יפים שכמוהם לא ראיתי בדנמרק, והיא גם לא שולחת מחוץ לנורווגיה. אחרי התלבטויות רבות קניתי, סידרתי את המזוודה בצורה יעילה במיוחד והצלחתי לסגור אותה! כרגע אני בתקופה בה אני מקימה את ביתי פה, ולכן חשוב לי למלא אותו בדברים יפים שיתנו לי תחושה נעימה, להתחלת החיים שלי פה.
מסעדה מומלצת בסטוונגר
את היום השני סגרתי במסעדה, אחת המומלצות בסטוונגר: Eg & Du. זאת מסעדה נורווגית, ואכלתי בה מנת דג יקרה יחסית (315 קרונות), והוספתי לזה כוס יין לבן. זו מסעדה יפה ונעימה, ונהניתי מכל ביס.
גשר סטוונגר
את היום השני פתחתי במסלול לא שגרתי: הליכה על הגשר המחבר בין האיים הסמוכים לסטוונגר. זה רעיון גאוני שלא כתוב באף אתר שקראתי, והוא ניתן לי על ידי אישה גרמניה מקסימה שפגשתי בשייט בפיורד. אם היא לא היתה אומרת לי, לא הייתי מעלה על דעתי שעל הגשר הארוך והמפותל הזה יש גם מקום להולכי רגל. אוששתי את הטענה במרכז התיירים, שבהחלט המליצו לי שם על הרעיון, ובבוקר יצאתי לדרך. מזג האוויר היה יפה, השמש זרחה באורה הבוהק מעל העיר היפה, ואני הרגשתי על גג העולם כשצעדתי לאורך הגשר בין סטוונגר והאיים הסמוכים לה בים הצפוני.
החלטתי שנקודת הסיום שלי תהיה במאפיה על אחד האיים, אם כי אפשר להמשיך עוד ועוד, קניתי קפה ומאפה סקנדינבי מיוחד – לחמניה עגולה ממולאת לאורך מרכזה בקרם קוקוס וניל ומעוטרת בהרבה קוקוס מתוק, וחזרתי באוטובוס לעיר.
את חלקו השני של היום עשיתי בעיר. הלכתי לעיר העתיקה, אזור מגורים יפה במיוחד שכולו בתים לבנים מעוטרים בפרחים ועציצים לרוב, ומשקיפים, במספר מפלסים, אל העיר. זו היתה יכולה להיות חוויה יותר מוצלחת אלמלא ירד גשם שוטף, ואני גיליתי בזמן אמת, כשכבר היה מאוחר מדי, שהמעיל שלי כבר אינו אטום למים כשהיה. מכיוון שלא לקחתי מטריה מהמלון, כי הייתי אמורה להיות מכוסה מכף רגל עד ראש בבגדים אטומים למים, נרטבתי לגמרי בכל פלג הגוף העליון ונאלצתי לקצר את הטיול ולרוץ למלון. למזלי, המעיל החדש שבדיוק קניתי, נכנס לפעולה ועשה עבודה מצוינת מכאן והלאה.
טרק Pulpit Rock
היום השלישי – ה- Pulpit Rock הידוע גם בשמו הנורווגי – Preikestolen. זהו אחד הטרקים המפורסמים ביותר בנורווגיה, וכמובן שלחובבת טבע כמוני לפחות הוא היה בגדר חובה בזמן הקצר שהטיול שלי אפשר.
במקור נרשמתי לטיול מודרך בקבוצה, למען הבטיחות והזהירות. אך יומיים לפני המועד קיבלתי הודעה שהטיול מבוטל בגלל מיעוט משתתפים. בירור קצר עם מרכז התיירים העלה שלא היו שום טיולים מודרכים אחרים בתאריכים שאני שם, אז עכשיו עמדו בפני שתי ברירות: לעשות את המסלול לבד, או לוותר על כל הרעיון. ולא יכולתי לוותר. היה לי מזל שבכלל גיליתי את קיומו של מרכז התיירים הזה, ושהתקשרתי אליהם, כי כך נודע לי שיש אוטובוס שנוסע ממרכז סטוונגר ועד לתחילת הטרק ב- Preikestolen Fjellstue. יש לו אתר שבו ניתן להזמין כרטיס, ולוחות זמנים ב https://www.pulpitrock.no/ האתר הוא בנורווגית אבל אפשר לתרגם אותו לאנגלית עם גוגל טרנסלייט המובנה (פונקציה שאני ממליצה עליה בטיולים), ויש גם מספר טלפון של שירות הלקוחות שלהם (בהקשר הזה אני ממליצה מאוד להצטייד בכרטיס סים שניתן לבצע ממנו שיחות מקומית, ולא רק דאטה). הכרטיס עולה 349 קרונות להלוך וחזור ביחד. אלטרנטיבה אחרת היא לקחת אוטובוס רגיל לכפר Jørpelandsvågen ומשם לקחת מונית אל תחילת המסלול.
מבחינתי ההחלטה לעשות את המסלול לבד היתה לא קלה, כי חששתי ממקרה שאתקע מאיזושהי סיבה – פציעה, איבוד הדרך או פחד הגבהים שלי. הובהר לי בשיחה עם מרכז התיירים שהמסלול מאוד מתויר ובטוח. ולכן לקחתי סיכון מחושב והלכתי על זה. עצם הפופלריות שלו אכן נסכה בי הרבה בטחון, כי בכל רגע נתון אנשים טפטפו אל תוך המסלול, גם כאשר אני הייתי כבר בשלבי סיום.
המסלול מסומן כל כמה מאות מטרים, אבל השביל מאוד ברור. נעזרתי גם באפליקציית הניווט Kommoot לכל מקרה שלא יהיה. רוב הדרך הלוך היא בטיפוס די רציני, וכמובן שהפוך בחזרה (המסלול קווי). המסלול מהפנט ביופיו, והנוף משתנה בכל כמה מאות מטרים. הוא מתחיל כשביל יער, ובשלב מסוים מגיע עד מעבר לקו העצים. קטעים גדולים במסלול הם מדרגות סלע. ככל שמתקדמים במסלול הוא רק הולך ונהיה יפה – מה שנקרא מתחיל בהכי יפה שלו ומשם מגביר. והשיא הוא כמובן ה- Pulpit Rock – כשמגיעים לשם נעתקת הנשימה. מה שרואים בתמונות זה אייקון קטן וחיוור, ולא משקף שום דבר. במציאות מצאתי את עצמי על גג העולם, מוקפת בנוף עוצמתי מאין כמוהו. את התרוממות הרוח שחווים במקום הזה, שבו הצוקים העצומים ממשיכים למרחוק ונשברים בחדות אל עבר הפיורד שזורם מתחתם אל האינסוף, אי אפשר לתאר. שווה כל צעד וכל מאמץ בטרק המיוחד הזה, ומתגמל הרבה הרבה יותר. היום הזה ישאר איתי לתמיד.
בפסגה קר יותר והיא חשופה לרוחות – אצלי היו 8 מעלות. היה לי מזל שבדיוק בזמן שהייתי בפסגה השמש יצאה ויכולתי להנות מיופים של המקום ושל התצפית, ובדיוק כשהתארגנתי לחזור, השמש נסוגה והחל לרדת גשם.
כשהתחלתי את המסלול השמש זרחה והיה לי ולמטיילים האחרים חם מדי עם השכבות, אך בשלב מסוים החל לרדת גשם. הוא ירד והפסיק חליפות. בפסגה, כאמור, השמש יצאה, ובדרך חזרה היא חזרה שוב אחרי גשם ממושך בקילומטר האחרון.
הטיול הזה מצריך כושר ממוצע לפחות. אני חשבתי שאני בכושר טוב, אבל החיים בדנמרק לא מכינים אתכם לטיפוסים של נורווגיה, אז תתכוננו.
לסיכום, הטרק הזה שווה כל צעד, ומומלץ ביותר. הטיול שלי לא היה אותו הדבר בלעדיו.
מוזיאונים בסטוונגר
את היום הרביעי והאחרון לקחתי כבר הרבה יותר באיזי. אחרי 3 ימים של התרוצצויות ואדרנלין, הגוף והנפש רצו לנוח. את היום הזה פתחתי במוזיאון הנפט – The Petroleum Museum, מוזיאון שנמצא בראש רשימת ההמלצות של כל אתר שמכבד את עצמו, ובנוסף קיבלתי המלצות מאנשים שדיברתי איתם. המוזיאון מתאר את הפיכתה של נורווגיה למעצמת נפט מאז שהגז הטבעי התגלה במים הטריטוריאליים שלה בשנות ה-60, בצורה מאוד אינפורמטיבית וחווייתית. יש Timeline ארוך המפרט את כל ההיסטוריה של הנושא, כולל חוליה שלמה המוקדשת לישראל במלחמת יום כיפור, כי המלחמה השפיעה על הזרמת הנפט מארצות ערב, ואיך נורווגיה נכנסה לתמונה.
ספינות ותחנות כריית הנפט מוצגות באופן ויזואלי וחווייתי מאוד. לי הן הזכירו ספינות חלל, וחליפות העבודה מזכירות חליפות חלל אף הן. במוזיאון הזה קיים המון המון מידע, וצריך כמה שעות לדעתי כדי לספוג אותו. אני הלכתי אחרי שעתיים כי רציתי להספיק לעוד מוזיאון. זה היה יום ראשון, והמוזיאון הבא נסגר מוקדם – ב- 16:00.
למוזיאון האמנות של סטוונגר לקחתי אוטובוס. המוזיאון נמצא על שפת אגם המוקף בשביל יער, לכן איחדתי בין שני הדברים. המוזיאון קטן וצנוע, קצת התאכזבתי כי ציפיתי ליותר. הוא מכיל גם תערוכות של אמנות בת זמננו וגם יצירות קלאסיות מהמאות ה-18 וה-19. הכל של אמנים נורווגיים כמובן.
משם יצאתי אל שביל היער המקיף אל האגם. היום הזה לא היה יפה כל כך. אמנם בניגוד לתחזית לא ירד גשם, אבל השמים היו אפורים וקודרים במשך כל היום ובמיוחד אחרי הצהריים. כך שהטיול שלי מסביב לאגם לא יצא כל כך מוצלח. משהו בקדרות של השמים הכניע את החוויה. למרות זאת האוויר הנורווגי היה נקי ונפלא, ואם לא היתה בריאותיי מגבלת מקום, הייתי שואפת עד אינסוף.
בקצה אחד של האגם יש פינה ובה התרכזו ברווזים, ברבורים ושחפים רבים, כנראה מצאו שם אוכל, ושחו להנאתם.
לאחר חצי אגם חתכתי לכיוון נקודת תצפית שהומלצה לי על ידי מרכז התיירים. לנקודה קוראים Vålandstårnet והיא מופיעה במפה. עברתי דרך יער חמוד, ויצאתי בשכונת מגורים קטנה וגבוהה החולשת על כל הנוף שמסביבה. בפסגה ניצב לו מגדל תצפית חמוד, אך בשעת אחר צהריים זו של יום ראשון הוא כבר היה סגור. למרוח זאת מצאתי מדרגות חיצוניות שהובילו אותי לרחבה הצמודה למגדל. ראש המגדל גבוה יותר, אך גם מהרחבה יש תצפית לא רעה בכלל לעבר העיר עד לאיי הפיורד הרחוקים. יש שם גם טלסקופ. הבטתי דרכו אך המראה היה עכור.
זה סיכם את הטיול שלי להפעם. טיול פשוט, יפה, עם טרק אחד בלתי נשכח.
