חופשה ביוון – חווית החו"ל שלי בעידן הקורונה, חודש נובמבר

מכירים את זה שאומרים, זה הכל עניין של טיימינג? אז זה בדיוק זה, לפני שבועיים החלטתי שאין סיכוי שאני מסיימת את 2020 בלי טיול חו"ל אחד אז טסתי לחופשה ביוון.

לצערי כל המדינות הירוקות שעוד איכשהו מקבלות ישראלים סגרו עלינו ונשארו רק יוון ורואנדה.
רואנדה היא לא אופציה לסופ"ש ארוך ויוון הביטה עלינו מקרוב.

מי שמכיר אותי יודע שאני לא משתגעת על יעדים קרובים ויוון אף פעם לא קסמה לי… אבל בלת בררה זה מה שנשאר ותודה על הקורונה כי אחרי הסופ"ש האחרון אני יכולה להגיד תשכחו כל מה שחשבתם על יוון, זה לא רק איים ובטן גב, היא כל כך הרבה מעבר, ואפשר להנות בה גם בסתיו ובחורף (ידעתם שיש סקי ביוון?!?).

אני יכולה לפרט ולשתף פה את כל הפרוצדורה המשעממת והכרחית לפני הטיסה ואחריה אבל בעידן הקורונה, כל כך הרבה דברים השתנו בנושא התעופה והתיירות ועדיין משתנים כך שהחוויה שהייתה לי לפני שבוע לאו דווקא בהרכח תהיה תקפה לשבוע הבא.

תצפית על אתונה

בגדול מה שחשוב שכולכם תדעו שזה בהחלט אפשרי!

• אפשר לטייל בעולם גם תחת מגפה עולמית, פשוט צריך לשנות הרגלים ישנים ולהתרגל לעולם החדש.
• צריך להיות יותר ספונטנים.
• יותר סבלנים.
• להיות קשובים להנחיות.
• לדעת לקבל את זה שכל רגע משהו יכול להשתנות ולהיות ערוכים למה שיבוא.

בדרך ליוון:

אנחנו טסנו לאתונה לטייל באיזור צפון מרכז בידיעה שכל יום יכולים לסגור או לפתוח מקומות, להכנס לסגר הרמטי, או לשנות לנו את הטיסה ולכן היה חשוב לנו 2 דברים, לנצל את הזמן כמה שיותר אבל לא רק כדי לסמן וי אלא גם להנות ולדאוג למקום לינה נוח עם ארוחת בוקר אם יהיה ונצטרך להתקע שם כמה ימים (בד"כ תזרקו אותי באכסניה ואני אסתדר עם הסופר המקומי, כי מי בכלל נשאר במלון, ולשמחתי זו הייתה החלטה מצויינת ליומיים האחרונים שאגע בהם בהמשך).

שקיעה במטאורה

בשדה תעופה בארץ הכל תיקתק, כצפוי הדיוטיפרי הראשי סגור, היה פתוח רק הסניף בנק להמרת כספים, דוכן קפה קטן, מקדונלדס, סטימצקי וחנות קטנה של הדיוטי בשרוול B היחידי שפעל באותו יום… תכלס לא רואה מה צריך יותר מזה.
טסנו עם ישראייר במטוס קטן של 70 מקומות זה עם הפלופלורים מבחוץ, אחרי שצחקנו אם נגיע איתו עד ליוון דווקא נהננו מהאינטימיות ולא הרגיש צפוף אפילו שהיה מלא, 2 דיילים לבושים כאילו בדרכם לצ'רנוביל והתיירים הישראלים כולם במשמעת מופתית עם מסכות על הפנים ומינימום הסתובבויות במטוס.

נחתנו באתונה וכאילו פתחו את השדה במיוחד בשבילנו, הכל היה נראה נטוש ושקט על אף שיוון פתוחה לעוד תיירים מהעולם, או שזה המיעוט טיסות או שהתארגנו נכון על ריחוק חברתי ולמרות כל הבירוקטיה, בדיקות קורונה, דרכונים ואיסוף מזוודות, הכל תיקתק במהירות ועוד לפני שהקורונה עשתה אפצ'י יצאנו החוצה.

מהלך המסלול:

מסלול הטיול השלנו ל-5 ימים בעידן הקורונה.
החלטנו לשכור רכב ולנסוע איתו ישר משדה התעופה צפונה לכיוון מטאורה, נסיעה שבכבישי אגרה המהירים לוקחת כ-4-5 שעות, המטרה הייתה להגיע לשם לפני שמחשיך לכן לא עשינו הפסקות ארוכות רק 2 לחילוץ עצמות וקפה.

מטאורה

ישנו בעיירה קסטרקי, הצמודה לפלא העולמי (מבחינתי) מטוארה והמנזרים של מטאורה, מנזרים "תלויים" על צוקי ענק.
הלינה הייתה במלון משפחתי בוטיק קטן בשם DOUPIANI House Hotel, יש להם שם גינה יפה ובארוחת בוקר הרבה תוצרת עצמית. (התמונה הראשית בכתבה מן המלון הזה).
בחרנו בחדר עם מרפסת פנורמית, זכינו גם בשקיעה מהממת (תמונה למעלה) מצד אחד ונוף מרשים למצוקים מהצד השני.

מטאורה:

מטאורה היא מקום מרשים מאוד, הרבה ירוק מסביב ומצוקי סלע ענקיים מפוזרים, נוסעים עם הרכב בין המנזרים והמצוקים ויש המון מקומות עצירה בדרך לצילומים ולהתפעלות.
למי שמעונין אפשר להכנס לכמה מהמנזרים רק לבדוק באיזה ימים ושעות הם פתוחים.
אפשר להנות שם גם מבלי להכנס ורק להתפעל מהנוף.
יתרון בתקופה הזו, אין עומס מטיילים, אפשר להצטלם ולצלם בכיף.

מנזר במטאורה

דלפי:

התחנה הבאה שלנו הייתה דלפי, בדרך החלטנו לעבור בתרמופילאי, שם יש אתר זיכרון ומוזיאון ללאונידס וה-300 של ספרטה, הידועים בזכות האומץ והנחישות להלחם עד המוות בקרב תרמופילאי נגד הפרסים, מפאת חוסר הזמן עצרנו רק באנדרטה ולא נכנסו למוזיאון אבל ממליצה מאוד למי שההיסטוריה מעניינת אותו.
הגענו לדלפי בשעות אחר הצהריים, דלפי ידועה כ"הטבור של העולם", "האורקל של אפולו", אתר מורשת היסטורי ובעל משמעות אדירה לעולם היווני העתיק.
העיירה המודרנית דלפי היא ממש קטנה ויושבת על צלע הר עם נוף משגע לעמק פנטס.

במרכזה 3 רחובות עיקרים וצרים, בגלל הקרונה אין הרבה תיירות והרבה מקומות היו סגורים על אף שהיא נחשבה בקטגוריה כעיר צהובה ומסעדות היו פתוחות לישיבה, היא הייתה נראת נטושה, אבל בימים כתיקונם יש שם גם ברים וטברנות וזה נראה מקום קסום וכייפי, ממליצה בחום.

מלון בדלפי

ישנו שם במלון Fedriades Delphi Hotel – מלון מהמם, עם נוף משגע, חדרים קצת קטנים אבל בהחלט מספקים, רק המרפסת בחדר זה שווה הכל.
וכיאה לתקופה מי שנתקע שם בסגר (או בסופת שלגים תלוי בעונה) יש להם מלא משחקי קופסא, שחמט ולובי מפנק.
חוץ מפינוק במלון המלצת טיול שם זה לאתר העתיקות דלפי ומוזיאון.

כפי שציינתי בהתחלה לדלפי העתיקה יש מורשת היסטורית משמעותית מאוד ליוונים, אתר חשוב בו נמצא המקדש לאל אפולו ומקום משכנה של האורקל.
ניתן למצוא שם את אבן האומפאלוס (על פי המיתולוגיה היוונית, האל זאוס שלח שני נשרים לעוף ברחבי תבל ולהפגש במרכזו, טבור העולם. אבני אומפאלוס הונחו/"נזרקו" במספר אתרים ברחבי המזרח התיכון, המפורסם שבהם היה אצל האורקל מדלפי, אגב גם בירושלים יש אבן כזו, בכנסיית הקבר ויש הטוענים שהייתה אחת נוספת בבית המקדש).
במקום גם נערכו תחרויות ספורט שונות שריכזו מתחרים מכל העולם כל 4 שנים (אולימפיאדה מישהו?).
יתרון להגיע לשם התקופת הקורונה, מיעוט תיירים ומחיר כניסה מוזל, רק 6€ במקום 12€ בתקופה רגילה.

האנדרטה של לאונידס

ארכובה:

בדרך משם לכיוון אתונה החלטנו לעבור בעיירה אראחובה/ארכובה (Arachova), עיירת סקי חמודה וציורית השוכנת על צלע הר פרנסוס, ממליצה לעצור שם לקפה ושוטטות בין החנויות עם המטעמים המקומיים (הרבה מאוד פסטה מקומית, לרגע הרגשתי באיטליה) או לשופינג חורפי במיוחד.
לא קשה להתמצא בה, הנסיעה מדלפי עוברת ישירות בתוך הכביש הראשי של העיירה, ניתן לעצור להחנות ולהסתובב בסמטאות הציוריות.
יתרון לתקופה הזו… ניחשתם נכון, אין הרבה תיירים ולא צפוף ורק לראות את האושר של המוכרים בחנויות למראה קצת תיירים עושה כיף על הלב, הפרנסה העיקרית של התושבים שם זה התיירות ותיירות החורף בעיקר, ואין ספק שהם חווים פגיעה קשה, גם בעונת הסקי הקרובה הם לא צופים שהמצב השתפר.

משם המשכנו ישירות לאתונה, החלטנו לוותר על כבישי האגרה, כדי לספוג עוד קצת מהיופי מסביב, לקח לנו מעט יותר משעתיים להגיע אליה.

אגב, הכבישים הצדדים לא פחות מסודרים מכבישי האגרה אך לרוב זה נתיב אחד, יש המון סיבובים והרבה עליות וירידות.
הנהיגה ביוון מאוד מנומסת, יש המון שוליים רחבים עד שנדמה שזה נתיב בפני עצמו, רכב או משאית שנוסעים לאט מהמצופה פשוט מפנים את הדרך לעקיפה ונוסעים בשוליים.

ארכובה

מה עושים בקורונה באתונה?

עברו יומיים וחצי של טיול משגע, עם מזג אוויר נעים עד קרירות קלה, ובדרכנו לאתונה התבשרנו כי כל יוון נכנסת לסגר הרמטי, משמע שכל המקומות שעוד היו פתוחים, יסגרו, כולל אתרי התיירות, ואיסור על הסתובבויות בחוץ למעט במקרים חיונים (בדומה למה שהיה בארץ).

לשמחתנו בתי המלון פתוחים כרגיל וכן גם השדה תעופה כך שלא היה לנו שינוי דרמתי בטיסה.
את השעות האחרונות לפני הכניסה לסגר רצינו להגיע לאקרופוליס אך פיספסנו את הכניסה האחרונה בכמה דקות (יותר מידי מדרגות ועליות עיקבו את המהירות שלנו, ז"א שלי…) במקום האקרופוליס, מצאנו את עצמנו על גבעה ליד, במה שהסתבר כמקום המושלם לתצפת על כל אתונה רבתית כולל גבעת הזאבים, הר ליקבטוס, ומהצד השני שקיעה מהממת, משם אפשר היה לראות גם את האקרופוליס מקרוב יותר ולהבין במה מדובר (רמז, שרידי עמודים ופיגומי שיפוצים לשימור).

זוכרים שאמרתי בהתחלה כמה חשוב זה מלון נוח, אז בדיוק מהסיבה הזו, ברגע שהבנו שיש סגר שמחתי יותר על כך שסגרתי מלון טוב עם חדר מרווח ומרפסת המשקיפה לאקרופוליס, מבלי לתכנן הייתה לנו מקלחת שיכולה להפוך גם לסאונה (או חמאם במילים שלהם) והנה הרווחנו גם ספא.
שם המלון- Elia Ermou Athens Hotel, ממוקם מעל מדרחוב השופינג הכי תיירותי באתונה, אירמו.
את היום וחצי הבאים בסגר חשבנו שנעביר רק במלון אך גילינו כי יש אפשרות למלא טופס במלון ולצאת לכמה שעות, עכשיו נכון, יש סגר לא אמורים לצאת ולהסתובב סתם, אבל מותר לצאת לפעילות ספורט והליכה זה ספורט, אז שמנו נעלי הליכה ובגדים נוחים וחרשנו רגלית את מרכז אתונה מה שלקח לנו 3 שעות, טיילנו בסמטאות הציוריות של שכונת הפלקה שביום רגיל עמוסים באנשים ובלילה הטברנות מלאות בצחוק מתגלגל ומוזיקה.

מלון אליה אתונה

הגענו לאיזור הגרפיטי בשכונת פסירי (Psyri) שמסתבר שלא כזה פשוט למצוא את הגריפטי הטוב, לכן ממליצה שבימים כתיקונם אם זה משהו שמאוד מעניין אתכם, קחו סיור רגלי משלל הסיורים שיש במקום.
לאחר שהרגשנו שמיצינו את הטיול הרגלי החלטנו לקחת טייקאווי חזרה למלון.

ביום למחרת לפני הטיסה יצאנו לסיבוב רגלי נוסף הלכנו לראות את שער אנדריאנוס ומקדש זאוס האולימפי, לידם יש את הגנים הלאומיים, שם יש המון מסלולי הליכה נעימים עם שרידים אריכאולוגים, בריכת ברווזים, בריכת צבים וגם סוג של פינת חי, אומנם היה סגר אבל במקום היו יחסית הרבה אנשים, משפחות שטיילו עם ילדים ואנשים שעשו פעילות ספורטיבית.
ליד הכניסה הרשמית למקום נמצא גם הפרלמנט היווני.
אני חייבת לציין על אף נוכחות משטרתית ברחובות והרבה פעמים קרוב אלינו, לא עצרו אותנו לתשאולים.
פשוט שכל אדם יהיה אחראי לעצמו, צריך לשמור על ההנחיות, לא להתקהל, לא לעשות רעש מיותר ולא לנסות להתחכם.
המוטו שמלווה אותי כל החיים, אם תהיו נחמדים לסביבה הסביבה תהיה נחמדה אליכם.

גראפיטי באתונה

טיפים מרכזים לתיירות חוץ בעידן הקורונה, הן לבריאות שלכם והן למוכנות של שינויים:

1. תמעיטו בתחבורה ציבורית אם אפשר להשכיר רכב, זה גם יותר משתלם, וגם לאו דווקא מהדאגה לבריאות שלכם אלא כי הנחיות של התחבורה משתנות כל הזמן ולא תרצו להתקע במקום כלשהו כי ביטלו אוטובוס/רכבת או מונית.
2. שימו לב להנחיות בארץ היעד, אם לדוגמא אתם 3 ברכב ונדרשת מסכה לשני אנשים ומעלה, שימו מסכה, לא מקלים על זה ראש ונותנים על זה קנסות ובוודאי לא להכנס לויכוח עם שוטר, זה יכול לגרור לילה במאסר.
3. תסגרו מראש מקומות לינה אם אופציית ביטול כמה שיותר קרוב ליום ההגעה.
4. לדאוג לביטוח בריאות כולל הרחבת קורונה.
5. אל תהיו לחוצים אם פתאום משנים לכם תוכניות וגם את תהיו שאננים, תקחו הכל בזרימה.

סמטאות אתונה

סיכום החופשה ביוון:

המלצה שלי, גם אם אתם לא אנשים עם אופי ספונטני ואתם חיים לפי תוכנית ברורה, תשנו הרגלים, שתהייה לכם תוכנית כללית ודעו לזרום עם מה שמגיע, אחרת סתם תטיילו בלחץ ובחרדות.

בעידן הקורונה, כל כך הרבה דברים השתנו ומשתנים בתקופה הזו, שאין מניעה שגם אנחנו נשנה את ההרגלים שלנו בנוגע לכל מה שנקרא לצאת לנופש.
אם מה שמדאיג אתכם בטיול לחו"ל זה בירוקרטיה ו"מה יקרה אם"… דעו שהכל אפשרי.