חופשה ביוון בחודש נובמבר כולל טיפים והמלצות

מכירים את זה שאומרים, זה הכל עניין של טיימינג? אז זה בדיוק זה, לפני שבועיים החלטתי שאין סיכוי שאני מסיימת את השנה בלי טיול חו"ל אחד אז טסתי לחופשה ביוון.

מי שמכיר אותי יודע שאני לא משתגעת על יעדים קרובים ויוון אף פעם לא קסמה לי… אבל בלת בררה זה מה שנשאר ותודה על הקורונה כי אחרי הסופ"ש האחרון אני יכולה להגיד תשכחו כל מה שחשבתם על יוון, זה לא רק איים ובטן גב, היא כל כך הרבה מעבר, ואפשר להנות בה גם בסתיו ובחורף (ידעתם שיש סקי ביוון?!?).

תצפית על אתונה

בגדול מה שחשוב שכולכם תדעו שזה בהחלט אפשרי!

• אפשר לטייל בעולם גם תחת מגפה עולמית, פשוט צריך לשנות הרגלים ישנים ולהתרגל לעולם החדש.
• צריך להיות יותר ספונטנים.
• יותר סבלנים.
• להיות קשובים להנחיות.
• לדעת לקבל את זה שכל רגע משהו יכול להשתנות ולהיות ערוכים למה שיבוא.

שקיעה במטאורה

טסנו עם ישראייר במטוס קטן של 70 מקומות זה עם הפלופלורים מבחוץ.

מהלך המסלול ביוון בחודש נובמבר

מסלול הטיול השלנו ל-5 ימים. החלטנו לשכור רכב ולנסוע איתו ישר משדה התעופה צפונה לכיוון מטאורה, נסיעה שבכבישי אגרה המהירים לוקחת כ-4-5 שעות, המטרה הייתה להגיע לשם לפני שמחשיך לכן לא עשינו הפסקות ארוכות רק 2 לחילוץ עצמות וקפה.

מטאורה

ישנו בעיירה קסטרקי, הצמודה לפלא העולמי (מבחינתי) מטוארה והמנזרים של מטאורה, מנזרים "תלויים" על צוקי ענק. הלינה הייתה במלון משפחתי בוטיק קטן בשם DOUPIANI House Hotel, יש להם שם גינה יפה ובארוחת בוקר הרבה תוצרת עצמית. (התמונה הראשית בכתבה מן המלון הזה). בחרנו בחדר עם מרפסת פנורמית, זכינו גם בשקיעה מהממת (תמונה למעלה) מצד אחד ונוף מרשים למצוקים מהצד השני.

מטאורה:

מטאורה היא מקום מרשים מאוד, הרבה ירוק מסביב ומצוקי סלע ענקיים מפוזרים, נוסעים עם הרכב בין המנזרים והמצוקים ויש המון מקומות עצירה בדרך לצילומים ולהתפעלות. למי שמעונין אפשר להכנס לכמה מהמנזרים רק לבדוק באיזה ימים ושעות הם פתוחים. אפשר להנות שם גם מבלי להכנס ורק להתפעל מהנוף. יתרון בתקופה הזו, אין עומס מטיילים, אפשר להצטלם ולצלם בכיף.

מנזר במטאורה

דלפי:

התחנה הבאה שלנו הייתה דלפי, בדרך החלטנו לעבור בתרמופילאי, שם יש אתר זיכרון ומוזיאון ללאונידס וה-300 של ספרטה, הידועים בזכות האומץ והנחישות להלחם עד המוות בקרב תרמופילאי נגד הפרסים, מפאת חוסר הזמן עצרנו רק באנדרטה ולא נכנסו למוזיאון אבל ממליצה מאוד למי שההיסטוריה מעניינת אותו. הגענו לדלפי בשעות אחר הצהריים, דלפי ידועה כ"הטבור של העולם", "האורקל של אפולו", אתר מורשת היסטורי ובעל משמעות אדירה לעולם היווני העתיק. העיירה המודרנית דלפי היא ממש קטנה ויושבת על צלע הר עם נוף משגע לעמק פנטס.

במרכזה 3 רחובות עיקרים וצרים, בגלל הקרונה אין הרבה תיירות והרבה מקומות היו סגורים על אף שהיא נחשבה בקטגוריה כעיר צהובה ומסעדות היו פתוחות לישיבה, היא הייתה נראת נטושה, אבל בימים כתיקונם יש שם גם ברים וטברנות וזה נראה מקום קסום וכייפי, ממליצה בחום.

מלון בדלפי

ישנו שם במלון Fedriades Delphi Hotel – מלון מהמם, עם נוף משגע, חדרים קצת קטנים אבל בהחלט מספקים, רק המרפסת בחדר זה שווה הכל.
וכיאה לתקופה מי שנתקע שם בסגר (או בסופת שלגים תלוי בעונה) יש להם מלא משחקי קופסא, שחמט ולובי מפנק.
חוץ מפינוק במלון המלצת טיול שם זה לאתר העתיקות דלפי ומוזיאון.

כפי שציינתי בהתחלה לדלפי העתיקה יש מורשת היסטורית משמעותית מאוד ליוונים, אתר חשוב בו נמצא המקדש לאל אפולו ומקום משכנה של האורקל. ניתן למצוא שם את אבן האומפאלוס (על פי המיתולוגיה היוונית, האל זאוס שלח שני נשרים לעוף ברחבי תבל ולהפגש במרכזו, טבור העולם. אבני אומפאלוס הונחו/"נזרקו" במספר אתרים ברחבי המזרח התיכון, המפורסם שבהם היה אצל האורקל מדלפי, אגב גם בירושלים יש אבן כזו, בכנסיית הקבר ויש הטוענים שהייתה אחת נוספת בבית המקדש). במקום גם נערכו תחרויות ספורט שונות שריכזו מתחרים מכל העולם כל 4 שנים (אולימפיאדה מישהו?). יתרון להגיע לשם התקופת הקורונה, מיעוט תיירים ומחיר כניסה מוזל, רק 6€ במקום 12€ בתקופה רגילה.

האנדרטה של לאונידס

ארכובה:

בדרך משם לכיוון אתונה החלטנו לעבור בעיירה אראחובה/ארכובה (Arachova), עיירת סקי חמודה וציורית השוכנת על צלע הר פרנסוס, ממליצה לעצור שם לקפה ושוטטות בין החנויות עם המטעמים המקומיים (הרבה מאוד פסטה מקומית, לרגע הרגשתי באיטליה) או לשופינג חורפי במיוחד. לא קשה להתמצא בה, הנסיעה מדלפי עוברת ישירות בתוך הכביש הראשי של העיירה, ניתן לעצור להחנות ולהסתובב בסמטאות הציוריות. יתרון לתקופה הזו… ניחשתם נכון, אין הרבה תיירים ולא צפוף ורק לראות את האושר של המוכרים בחנויות למראה קצת תיירים עושה כיף על הלב, הפרנסה העיקרית של התושבים שם זה התיירות ותיירות החורף בעיקר, ואין ספק שהם חווים פגיעה קשה, גם בעונת הסקי הקרובה הם לא צופים שהמצב השתפר.

משם המשכנו ישירות לאתונה, החלטנו לוותר על כבישי האגרה, כדי לספוג עוד קצת מהיופי מסביב, לקח לנו מעט יותר משעתיים להגיע אליה.

אגב, הכבישים הצדדים לא פחות מסודרים מכבישי האגרה אך לרוב זה נתיב אחד, יש המון סיבובים והרבה עליות וירידות. הנהיגה ביוון מאוד מנומסת, יש המון שוליים רחבים עד שנדמה שזה נתיב בפני עצמו, רכב או משאית שנוסעים לאט מהמצופה פשוט מפנים את הדרך לעקיפה ונוסעים בשוליים.

ארכובה

מה עושים באתונה?

רצינו להגיע לאקרופוליס אך פיספסנו את הכניסה האחרונה בכמה דקות (יותר מידי מדרגות ועליות עיקבו את המהירות שלנו, ז"א שלי…) במקום האקרופוליס, מצאנו את עצמנו על גבעה ליד, במה שהסתבר כמקום המושלם לתצפת על כל אתונה רבתית כולל גבעת הזאבים, הר ליקבטוס, ומהצד השני שקיעה מהממת, משם אפשר היה לראות גם את האקרופוליס מקרוב יותר ולהבין במה מדובר (רמז, שרידי עמודים ופיגומי שיפוצים לשימור).

זוכרים שאמרתי בהתחלה כמה חשוב זה מלון נוח, אז בדיוק מהסיבה הזו, שסגרתי מלון טוב עם חדר מרווח ומרפסת המשקיפה לאקרופוליס, מבלי לתכנן הייתה לנו מקלחת שיכולה להפוך גם לסאונה (או חמאם במילים שלהם) והנה הרווחנו גם ספא. שם המלון- Elia Ermou Athens Hotel, ממוקם מעל מדרחוב השופינג הכי תיירותי באתונה, אירמו. שמנו נעלי הליכה ובגדים נוחים וחרשנו רגלית את מרכז אתונה מה שלקח לנו 3 שעות, טיילנו בסמטאות הציוריות של שכונת הפלקה שביום רגיל עמוסים באנשים ובלילה הטברנות מלאות בצחוק מתגלגל ומוזיקה.

מלון אליה אתונה

הגענו לאיזור הגרפיטי בשכונת פסירי (Psyri) שמסתבר שלא כזה פשוט למצוא את הגריפטי הטוב, לכן ממליצה שבימים כתיקונם אם זה משהו שמאוד מעניין אתכם, קחו סיור רגלי משלל הסיורים שיש במקום. לאחר שהרגשנו שמיצינו את הטיול הרגלי החלטנו לקחת טייקאווי חזרה למלון.

ביום למחרת לפני הטיסה יצאנו לסיבוב רגלי נוסף הלכנו לראות את שער אנדריאנוס ומקדש זאוס האולימפי, לידם יש את הגנים הלאומיים, שם יש המון מסלולי הליכה נעימים עם שרידים אריכאולוגים, בריכת ברווזים, בריכת צבים וגם סוג של פינת חי.

גראפיטי באתונה

סיכום החופשה ביוון:

המלצה שלי, גם אם אתם לא אנשים עם אופי ספונטני ואתם חיים לפי תוכנית ברורה, תשנו הרגלים, שתהייה לכם תוכנית כללית ודעו לזרום עם מה שמגיע, אחרת סתם תטיילו בלחץ ובחרדות.

סמטאות אתונה