סיכום של שבוע חורפי בבלגרד בחודש פברואר כולל טיפים, המלצות ואטרקציות

בהתחשב בעובדה שאני לא סרבי מקומי, מצאתי את עצמי נהייה מבקר מסעדות וברים ומתנהג די מהר כמו מקומי לגמרי (חוץ מהשפה. הסרבית שלי, מה לעשות, מסתכמת רק בכמה משפטים). למרות סיפורים שחלקם לא מפרגנים בלשון המעטה, הופתעתי לגמרי.

חזרתי מבלגרד לפני כמה ימים, הייתי אצל חברים מקומיים, הפעם הקודמת שלי בבלקן הייתה לפני בערך תשע שנים. למרבה ההפתעה בלגרד נשארה אחת הערים הזולות ביותר באירופה (הכוונה לקניות בסופר,מסעדות, בתי קפה, בירות, ותוצרת מקומית, לגבי מוצרים מיובאים או בגדים/נעליים של מותגים בינלאומיים, לא לגמרי הצלחתי למצוא הבדלים משמעותיים מכל מקום אחר, כולל תל אביב וירושלים.


מחירים לדוגמה:

ככה: פיצה מרגריטה אישית (עגולה, שיכולה להספיק בכיף לשניים או שלושה אנשים) עם קולה ב-10 שקלים! בירה בפאב (חצי ליטר) בסביבות 8 שקלים (ברוב הפאבים יש רק משקאות, בלי אוכל), בירה בסופר 2 שקלים. עוגות מטורפות בבתי קפה 10-15 שקלים, נסיעה באוטובוס (קו 72) משדה התעופה למרכז העיר (לוקחת בערך 45 דקות) עולה 150 דינר (משהו כמו 5 שקלים) בחזור לקחתי מונית, 25 דקות ועלה לי בערך 50 שקלים, הלכתי עם חבר להסתפר ב"ברבריה", מספרת גברים מקומית, כמו לפני 70 שנה… והספר השקיע בכל אחד שעה שלמה! תספורת, סידור זקן, מגבות חמות על הפנים, כיף לא נורמלי בערך 30 שקלים. 100 דינר = 36 שקלים.

הצלקות הרבות של העבר הסוער של העיר עדיין נראות בהרבה מקומות, ובכל זאת, בבלגרד יש משהו שקשה להסביר. יש כמה מלונות בוטיק נהדרים, הרבה מסעדות מצויינות, הרגשה של יעד שנמצא בפיתוח עם אנשים מדהימים שצמאים להתפתחות הזאת לעולם, ונופים נוגים מלנכוליים.

בלגרד נמצאת על צומת הדרכים של מרכז אירופה, על הצטלבות הנהרות הסאבה והדנובה. זה כור היתוך אמיתי, המורשת והמסורות של תושבי המקום לאורך ההיסטוריה נשארו כאן כמו מזכרות מהעבר. בלגרד החיה נמצאת בלב הפועם של כל זה. השוואה לברלין או ליעדים אחרים לא נכונה בעיני, לטוב או לרע, אבל עם יד על הלב, בירת סרביה בהחלט בלתי צפויה ויכולה להפתיע גם בטמפרטורות של 4-16 מעלות מתחת לאפס! רק תתלבשו טוב כי באמת קפוא שם, בקיץ זה כבר עניין אחר לגמרי…

אם אתם מחפשים קצת אווירת וינטג', "סקדרליה" הוא הרובע הבוהמי של העיר. זה בעצם מדרחוב משופע, צבעוני, עמוס במסעדות ובתי קפה, האוויר מלא בניחוחות של בשר בגריל וקולות של להקות בלקניות מסורתיות שמתחרות אחת בשניה על הטרסות בכניסה. המטבח המקומי מצוין ומלא באוכל די כבד, טעים ודי זול ביחס למה שמקבלים.

קהילה יהודית:

קהילת יהודי יוגוסלביה, שמנתה למעלה מ-80,000 יהודים, למעשה חוסלה בשואה, אבל במרכז הקהילתי בסטארי גראד, יש עדיין בית כנסת, היה נחמד לבקר שם בפורים. המוזיאון ההיסטורי היהודי מציג כרוניקה מקיפה של יהדות יוגוסלביה, חפצי אומנות יהודית בני מאות שנים ואפילו ספר שקשה להתעלם ממנו, ונקרא: "שרדנו", מדובר בעצם באוסף של עדויות של כמה מחברי הקהילה היהודית שנותרו בחיים.

טיפ:תשכירו אופניים, קחו את הזמן, לכו לאיבוד, תגלו את המקום, דברו עם אנשים, תטעמו, תרגישו, תצלמו, תהנו, תתגעגעו אחר כך. אל תסעו כדי לחפש פאר, לא בטוח שתמצאו שם. ובנימה אישית של אחד שראה כמה מקומות על הגלובוס, אני יכול להגיד שיש שם משהו מאוד אותנטי שמאוד התחברתי אליו, אולי זה בגלל שהייתי עם החברים המקומיים, אולי זה בגלל שיש לי משיכה האימפריות אשר התמוטטו, אבל מעט מאוד ערים באירופה גרמו לי להרגשה הזאת.

Comments

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support