איך נהננו בפריז עם ילדים מתבגרים במשך 5 ימים

סיכום פריז עם מתבגרים בחודש יולי. פריז היתה יעד שאיכשהו כל הזמן לא הצלחנו להגיע אליו. מלא סיבות, מלא תירוצים, אבל בסופו של דבר כבר המון זמן שאנחנו מתכננים וכל פעם קורה משהו והטיול נדחה. אבל הילד הצעיר שלנו ביקש לחגוג את יומולדת 10 בפריז, אז מי אנחנו שנגיד לא?

וככה תוכננו 5 ימים בפריז, שהם למעשה 3 וחצי ימים נטו – יום טיסה הלוך, יום הסתובבות ואייפל, יום פארק שעשועים, יום סיור מאורגן, וחצי יום שופינג.
הנוסעים – אמא, אבא, ושני ילדים בני 14,10.

לסיכום, כי הפוסט כרגיל ארוך – האוכל היה מדהים, הילדים נהנו מאד, השופינג היה מספק, האייפל היה שווה את המחירים המופקעים של הכל.

מהלך הטיול:

הגענו בטיסה של ריינאייר, שנחתה בשדה התעופה Paris BVA שעד אותו רגע לא הכרנו.

זה שדה קטן מאד, והבעיה העיקרית שלו היא שהוא מאד מאד רחוק מהעיר. ברמה של שעה וחצי נסיעה במונית, מה שאומר שאם נוחתים בלילה כמו שאנחנו הגענו, ולא רוצים להתחיל לרוץ לאוטובוס האחרון וכל זה, אז מונית לעיר עולה בערך 200 יורו (עם מונה, עם הנחה קטנה, עם נהג נחמד מאד).

מלון בפריז:

המלון הנבחר היה כמובן נובוטל, שהיא תמיד הרשת המועדפת עלינו, וגם הפעם לא אכזבה. בפריז מסתבר יש המון נובוטלים, ואנחנו בחרנו ב- Hôtel Novotel Suites Paris Expo Porte de Versailles בגלל השילוב הקדוש של מחיר-ביקורות-מיקום.

כשהיינו בפריז חשבתי שאולי היה עדיף לשלם יותר ולבחור מלון במיקום יותר מרכזי ויוקרתי, אבל האמת שאין לי מושג, המלון עצמו היה ממש בסדר גמור מכל הבחינות (ואפילו שמענו עברית, אז היו עוד ישראלים).

למידע נוסף על המלון לחצו כאן

נסיעות בפריז:

ההמלצה העיקרית שלי היא האפליקציה Citymapper, הדבר הכי טוב מאז המצאת הגלגל 🙂 פותרת את כל השאלות של ההתניידות בתוך העיר.

בכל מקרה ניסינו את כל האופציות, סתם בשביל הכיף.

ראשון היה המטרו, קנינו כרטיס כיוון אחד במכונה שבתוך התחנה, קצת הסתבכנו עם ההוראות בהתחלה ולא היה את מי לשאול, אבל יש אופציה לאנגלית, ובגדול זה הכרטיס הראשון ברשימה, שעולה ה-1.9 יורו לכרטיס, בגלל שהילדים מעל 10 אז גם הם שילמו כרטיס, ילדים בגילאי 4-10 משלמים חצי מחיר ומתחת לגיל 4 בחינם.

בתחנות שאנחנו היינו היה צריך את הכרטיסים רק בכניסה, מעבירים במכונה וביציאה לא צריך כלום. המטרו עצמו היה לחלוטין לא מעניין (אלא אם נוסעים בקו 14 שאין לו נהג, אז אם הילדים לא נלחצים מזה אפשר להתקדם להתחלה של הרכבת וזה מגניב), התחנות מעוצבות כמובן, כי זה פריז, ואפילו היה מקום לשבת, אבל הסיבובים היו קצת מלחיצים בשביל הילדים וההליכה בתוך התחנה היתה קצת קשה בשבילי – המון מדרגות והמון הליכה, ורק בחלק מהתחנות יש מעלית או דרגנוע.

שני היה האוטובוס, שהיה התחבורה הציבורית המועדפת עלינו, עולה כמו המטרו (קנינו כרטיסים על האוטובוס עצמו בלי בעיה) והחלק הנחמד זה שרואים את העיר בנסיעה. היה לוח אלקטרוני שמראה ומקריא את התחנות, ולפחות לא הולכים המון.

והאחרון היה אובר, שעובד פיקס, השתמשנו באפליקציה, משלמים מראש ככה שאין בלגאן של כמה ייצא לי, וכל הנהגים היו נחמדים ועם מכוניות נקיות ומספיק גדולות לכולנו.

אוכל בפריז:

הוא לא הצד החזק שלנו. אמנם הצלחנו לא לאכול במקדונלדס, שזה היה הישג משמעותי בשבילנו, אבל זה היה בעיקר כי אכלנו מאפים כל היום, שיחד עם שוקולד וקפה הם בהחלט צד חזק.

הלכנו בעיקר על אוכל פשוט והמון מאפים, אז קנינו מקרונים ענקיים ומלא מאפים אצל פייר הרמה, בריוש בצבע ורוד שנראה מזעזע ויש לו טעם אלוהי ב-Pralus (ותודה לתום המדריכה על זה). שוקוטים במאפייה קטנה בשם – Maison Marnay, סנדויצ’ים (אוקי וגם עוד מקרונים) ב-Maison Pradier, ולחמים אצל Paul.

צרכים מיוחדים בפריז:

פריז לא נותנת הרגשה של אכפתיות לצרכים מיוחדים, זה לא שהתייחסו אלינו לא יפה, פשוט אף אחד לא הבין מה אנחנו רוצים. היה קצת קשה בהקשר הזה והאמת היא שאני לא בטוחה שאני ממליצה על נסיעה אליה עם ילדים עם צרכים מיוחדים שלא מאד רגילים לטיולים בחו”ל.

פעילויות בפריז:

היום הראשון:

היום הראשון הוקדש לסיבה הראשונה שבגלל הגענו לפריז – לראות את האייפל. אז התחלנו בנסיעה במטרו לשער הניצחון. לא הצלחנו להגיע למעלה, בגלל שהעלייה בעיקרון היא של כמה מאות מדרגות (לא ראלי למי שהתחיל את היום עם קשיי הליכה כמוני) ולא רצו לתת לנו לעלות במעלית כי אין לנו כיסא גלגלים או עגלת תינוקות. אז הסתפקנו בנוף מלמטה.

משם המשכנו בהליכה איטית אך נחושה בשאנז אליזה – כל החנויות היו מלאות בהנחות, וגם היתה גלידה אז ההתקדמות אכן היתה איטית, אבל הספקנו לעבור גם בחנות של דיסני (נחמד מאד לחובבי הז’אנר, אין מקום לשבת לשאר בני האנוש).

בדוכן של פייר הרמה (אני לא מכירה מישהו שהוא לא מחובבי הז’אנר, אבל וואו זה היה מדהים), לקנות סנדויצ’ים לצהריים כי הילדים רצו “פיקניק”, ובחנות של רנו שמראה כל מיני דגמים וטכנולוגיות מתקדמות וכזה, אבל יותר מהכל מאפשרת לילדים לשבת בתוך מכונית מרוץ אמיתית ולהצטלם לגיף שהם שולחים במייל. נרשמה התלהבות.
ההליכה את כלללללל השאנז אליזה כדי לחצות את הנהר ליד הקונקורד התבררה כטעות, גם כי האזור של הקונקורד היה סגור בגלל הכנות למצעד שלושה ימים אחרי זה, וגם כי ההליכה חזרה עד האייפל ארוכה ומשעממת. לא נרשמה התלהבות בכלל.

הילדים סירבו מראש לעלות לאייפל, אז הסתפקנו בלהסתכל על התור ולשמוח שהילדים סירבו לעמוד בו (אין ברירה אלא להזמין כרטיסים מראש, אבל זה לא חוסך את התור) ובגלל שאפילו לא היה מקום לשבת על הדשא ליד ולצפות באנשים עומדים בתור, אז הזמנו אובר וחזרנו למלון לשתות קפה בלובי ולאכול את כל המאפים שקנינו אצל פייר הרמה….

היום השני:

יום זה הוקדש לסיבה השנייה שהביאה אותנו לפריז – פארק שעשועים. בגלל שכבר היינו ביורודיסני לפני כמה שנים, והילדים ראו את הסרטים, אז הוחלט על אסטריקס פארק.

הפארק נמצא מחוץ לעיר ולא הצלחנו למצוא דרך נוחה להגיע אליו בתחבורה ציבורית, אז החלטנו לקחת אובר (יקר אבל מאד נוח). לא קנינו כרטיסים מראש בגלל שבחישוב שלי היה אמור לעלות לנו פחות בכניסה עם ההנחה של ילד עם צרכים מיוחדים, בפועל הבחורה בכרטיסים היתה מאד לא נחמדה ויצא לנו יותר.

לא ההתחלה הכי טובה, והתווסף לעובדה שבדיוק החליט להיות לרגע מאד שמשי וגילינו ששכחנו את הקרם הגנה שלנו במלון. למזלנו בחנות הראשונה בפארק מכרו (ואפילו לא במחיר מופקע) קרם הגנה מצוין, וקיבלנו את הכרטיס בלי-תור שלנו לפארק בלי בעיות, אז זה תיקן טיפה את ההתחלה המעצבנת.

הפארק עצמו לא מאד גדול, משולט מזעזע, ובעיקר מותאם למי שאוהב רכבות הרים מפחידות ולימי שמש מטורפים כשרוצים לעשות פעילות שכוללת השפרצת מים (רק לקחת בחשבון שאין שם איפה להשאיר את התיק או לקנות פונצ’ו להגנה, אז כדאי להביא מהבית כי אחרת גומרים כמו הבחור שישב באבוב לידנו והטלפון שלו מת בסוף המסלול…).

יום אחד מספיק בהחלט כדי למצות את הפארק גם למי שמחכה בתור – ראינו הופעה אחת של אקרובטיקה שהיתה אומנם בצרפתית אבל הילדים נהנו מאד, הלכנו לאיבוד בערך שבע פעמים, עשינו את כל המתקנים הלא מלחיצים, ולקחנו הפסקת צהריים ארוכה ועדיין סיימנו בזמן סביר בהחלט.

היום השלישי:

בהפתעה מוחלטת, היה ה-Highlight של הטיול. לקחנו סיור מאורגן פרטי מאירופה הצעירה, שבעיקרון דוברי עברית (אם כי בשבילנו המדריכה עשתה את הסיור באנגלית ועברית כדי שהילדים יבינו) ומיועדים במיוחד לילדים. היה מדהים. המדריכה שלנו, תום, היתה מצויינת, מלאת ידע, תפרה את הסיור סביב הילדים, ואפילו שינתה והאריכה אותו כדי שהם יהנו.

היא לקחה אותנו לסיבוב במרכז העיר וסיפרה לנו על ההיסטוריה, האמנות, האוכל ובעיקר אמנות הרחוב, שהילדים מתים עליה. אז ראינו המון גרפיטי, אכלנו המון אוכל טעים וטיילנו איזה 4 שעות בעיר, סיור ששינה לחלוטין את הדרך שבה הסתכלנו על פריז.

החלק הנוסטלגי וה-Sappy בשבילנו היה לבקר בגינה שליד קתדרלת נוטרה דאם, שבה בביקור המשותף האחרון שלנו בפריז, ב-2003 הדי הציע לי נישואין. אחרי זה המשכנו להסתובב בעצמנו וגילינו שנפלנו על זמן מצויין של שופינג רק שכבר היינו עייפים, אז זה נדחה ליום האחרון.

היום האחרון:

שופינג. זה פריז, לא צריך להכביר מילים, אבל היו שם חנויות והיה שם סייל (אנחנו ביקרנו בזארה, גאפ, H&M, C&A, סליו, HEMA, ובטח שכחתי עוד כמה). התחלנו באזור של Bercy Village שקושט בבלונים לכבוד הקיץ ויש בו כל מיני חנויות קטנות ונחמדות.

ואחר כך הסתובבנו באזור של Rue de Rivolli והלכנו עד הרובע היהודי כדי לאכול פלאפל (יש שם גם מסעדה ישראלית שקיבלנו עליה המלצות אבל היה תור, ואנחנו מתנגדים עקרונית לעמוד בתור לאוכל, אז אכלנו במקום אחר), וגילינו חנות חלווה מטורפת בשם Sumsum, שכמובן שקנינו בה חלווה עם שוקולד וויסקי (שאחר כך היה צריך להוכיח לבודקים בשדה תעופה שהיא אוכל. היה קטעים).

הטיסה חזור התעכבה כמובן באיזה שעה, כי ככה העולם מסתובב לו, אבל לפחות היה לנו מקום לשבת בבית קפה היחיד בשדה התעופה ובטריות מוטענות לכל המכשירים.

שתפו את העמוד

כתיבת תגובה

  • רביץ שרה 18 אפריל 2022 22:17 at
    רביץ שרה 18 אפריל 2022 22:17 at

    טסים לפריז ל3 לילות ולילה אחד נוסף ביורודיסני משם לוקחים את רכבת יורו סטאר ללונדון לעוד 3 לילות זוג פלוס ילדה בת 13 שאוהבת אקסטרים, מחפשת טיפים לטיול תודה. מלונות מוזמנים,

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
דילוג לתוכן