טונגרירו: המסלול (היפה) שלא נגמר משתף פה טיפים מהמסלול שעשיתי היום. הרשמים בהתאם למזג אויר נאה ושמשי שהיה לי ותודה לאלוהים על זה. מדובר במסלול מעלף הן מבחינת הנופים והן מבחינת הקושי. המסלול עצמו באורך 19.4 ק״מ וכולל הרבה עליות והרבה ירידות,כך שמי שלא בכושר יתקשה לעשות את כולו.
איך מגיעים לטונגרירו:
יש 2 אופציות מקובלות:
המסלול מתחיל בד"כ ב- Mangatepopo Car Park ומסתיים ב- Ketetahi car park. אפשר כמובן לעשותו הפוך.
- האפשרות האחת להזמין הסעה לנקודת הסיום של המסלול Ketetahi בשעה מסוימת.היתרון הוא שמחכה לכם אוטובוס על נקודת הסיום. החסרון הוא שאתם תלויים בהסעה (בין אם הקדמתם או איחרתם) וגם צריך למצוא חניה לרכב בהגעה.
- אפשרות שניה, שבה אני בחרתי ושמח שכך היא לחנות בחניון מסודר Tongariro crossing car park בעלות של 47 דולר. מזמינים מראש הסעה (אני ממליץ להזמין ל-8 בבוקר) והיא לוקחת אתכם מהחניון לתחילת המסלול (נסיעה של חצי שעה).
- היתרון: אתם חונים בחניון מוסדר ויכולים לקחת את הזמן שלכם במסלול ולא להיות בלחץ להסעה.
- החסרון: בנקודת הסיום תצטרכו ללכת בדרך עפר עוד 10 דקות ואז לחצות את הכביש לחניון.
אז בעצם עושים כמעט 21 ק״מ הליכה… שימו לב שבגוגל/וויז אין משום מה מיקום ברור לחניון אז אני הכנסתי Tongariro alpine crossing ואז כשהגעתי לכביש 46 חיפשתי שלט חום עלייו כתוב Tongariro Shuttle Car Park וזה המקום, מגיעים לחניון אחרי דרך עפר קצרה. בכניסה תחכה לכם נציגה שתבדוק אם הזמנתם מקום מראש כדי להכנס.
משך המסלול:
המסלול לוקח בין 7 ל-8 שעות. אני, שלא בכושר שיא עשיתי אותו בשבע וחצי שעות כולל עצירות להסדרת נשימה, שתיה ואוכל וכמובן המון צילומים.
מה ללבוש ולהביא
המדריכים ברשת די מפחידים כי המזג אויר שם יכול להיות מאוד קיצוני. אז בעצתם סחבתי מעיל רוח ופליז ובשניהם לא השתמשתי. רק כדי להבהיר הטמפרטורה בשמורה היו בבוקר 6 מעלות ובצהריים 13 אז חשבתי שיהיה לי קר. בפועל בגלל שהולכים כ״כ הרבה, בשמש חשופה, עולים ויורדים כמעט ולא מרגישים שקר.
המלצתי:
להביא כובע חובה, קרם שיזוף, משקפי שמש, נייר טואלט, 2 ליטר מיים לפחות, חולצה קצרה ומכנס דק ארוך, חולצה ארוכה מחממת שאפשר לשים על הקצרה ואוליי גם מעיל רוח שיכול להכנס לתיק למקרה של הפתעה.
רוב המסלול חשוף בשמש ומהר מאוד עברנו לחולצה קצרה. רק בירידה בסוף התחילה רוח קרה אז חזרתי לחולצה ארוכה וגם אז אחרי כמה דקות שוב הורדתי כשהשמש יצאה. רק 45 הדקות האחרונות היו במסלול מוצל בחורש.
מאפייני המסלול:
השעה וחצי הראשונות די קלות ומי שלא רוצה לעשות את כל המסלול בהחלט יכול להסתפק בהן, בעיקר בימים שיש מזג אויר פחות סמפטי (ויש ימים כאלו). יש מסלול מאוד מסודר ורובו בשבילים מוסדרים ועם חצים כתומים שמכוונים לאן ללכת. יש שלטים לאורך נקודות במסלול שאומרים כמה עברתם וכמה נשאר וגם מזהירים מחלקים יותר קשים.
ביום שמשי כמו שהיה לי היו עשרות אנשים, כך שלא הייתי צריך אפליקצית ניווט והיה מאוד ברור. המסלול מאוד מיוחד מבחינת נופים יש בו תצפיות לאגמים,הר געש רדום, תצפית להר מושלג, בריכות ירוקות של פעילות גאותרמית ובסוף גם נחל שוצף. אבל… בערך באמצע המסלול יש עלייה רצינית לפסגה ואחריה 2 ק״מ של ירידה במדרון עם סלעים ואבנים קטנות מה שהופך את זה למאתגר אך אפשרי עד שמגיעים לאזור הבריכות המדהים. בהשוואה למסלולים אחרים שעשיתי העלייה סך הכל די מדורגת אבל יש הרבה עלייה,הרבה מדרגות לעלות וגם לרדת, גם בחלק השני של המסלול כשחשבתם ש"סיימתם את הפסגה אז מפה רק יורדים".
לי אישית החלק הקשה היה 6 הק״מ האחרונים, שכללו דווקא ירידה, אמנם במסלול מוסדר אבל הרגשתי שזה נמשך נצח ולא נגמר.
לסיכום:
שמח שעשיתי את המסלול, היה מאתגר אבל יחיד במינו. תהנו בניו זילנד!
