טיול באיסלנד דרך עדשת המצלמה
חווית טבע מצמררת, תרתי משמע, שמזג אוויר זה האקס פקטור ומשפיע בצורה כל כך משמעותית על אופי החוויה שהיא די חורפית ובוודאי על כל נושא הצילום כמו כל רגע של תכנון.
ביום סביב 0-2 מעלות אבל ש״מתבלנים״ את זה ברוחות חזקות זה נהיה כבר קשוח לגמרי. אי מאוד גדול, שכל כולו טבע בתצורות ובמאפיינים געשיים וקרחיים שהכול נגיש ולרוב לא ממוסחר – עוצמות חזקות מאוד מפרי היוצר של הטבע
- מצוקים
- מפלים
- גייזרים
- קרחוני ענק
- קניונים
- חופים שחורים של בזלת
- מפרצונים שנצבעים צבעי כחול אוקיאנוס
- פיורדים
- רוחות עם שלג שדוקר את הפנים
- מעיינות חמים
והדרך פשוט ככה – הדרך המתפתלת שבה רואים את שמיכות השלג על האדמה הוולקנית זו כשלעצמה חוויה לא פחות מכל אתר, גווני ואופי הנופים משתנה בכל רגע.
מודה שלעיתים הנהיגה מלחיצה ששני צידי הדרך צבועים בלבן של השלג והכביש פתאום מתכסה גם כן ומקדימה אובך אתה בתחושה של – הלו, לאן אני נוסע??? מה שבטוח פקקים לא יהיו פה..
אז קצת על המסלול ועל איסלנד
מדינת אי שמכילה טבע ונוף בראשיתי כאילו ומלאכת הבריאה עדיין פועלת פה. הרי געש פעילים, פעילות וולקנית רוחשת מתחת לקרקע ועד לאחרונה גם מעל הקרקע.
האי שגודלו פי 5 מישראל ובו כ – 300,000 תושבים ורובם בבירה ראיקוויק מה שמותיר אי ענק כל כך פראי ואוטנטי בין הכפרים והעיירות שמסביב לאי.
התחלתי את מסע הצילום מראיקוויק הבירה, נחמדה להתארגנות והיא מהמעט אורבניות שיש באי – אפשר להתרשם מכנסייה (כנסיית הדלגרים) בעלת מבנה בטון מרשים כחץ כלפי השמים מבנה מיוחד ובולט, מעט מוזיאונים אגם קטן ופסל מתכת של ספינה ויקינגית כאילו ומפליגה אל השמש.
מהבירה המשכתי לכיוון העיירה ויק (הדרומית באיסלנד) ואל מצוקי דירהולי (פירושו ״חור בדלת״) המתנשאים לגובה של 120 מטר, השם בא מקשת הסלע העצומה היוצאת לעבר הים – אגב היה פעם טייס שעבר בתוך זה.
הליכה על המצוקים ברוח שמעיפה אותך כשמתחתך החופים השחורים של החול הבזלתי הממשיכים עד לעמודי הסלעים שבוקעים מהים בקצה השני – זה קשוח ומרשים בו בזמן.
בהמשך ללגונת הקרחונים וחוף היהלומים (פזורים בו קרחונים קטנים שנשטפו לים מהלגונה ועם קרינת השמש הם מנצנצים ובוהקים בקריסטליות שלהם על רקע החוף הכהה).
לגונת הקרחונים הייתה פעם לגונה קפואה – רק מה, הפשרת קרחונים מההתחממות של כדור הארץ יצרה אותו – מקום יפה שנוצר מזה שהאנושות פוגעת בטבע.
אגב ,הקרחונים הקריסטליים הם דחיסות של שלג – אז ככה בשביל הפרופורציה כדי שייוצר קרחון בגודל ביצה נגיד, זה דחיסות ממושכת מאוד של חצי מטר שלג (ללא אוויר) ומזה הצלילות הקריסטלית – וזה ממש לא כמו קוביות קרח שאנחנו מקפיאים. טיפוס למערת קרח הייתה חלק מהחוויה באזור הזה, חוויה שאפשרית רק בחודשי החורף.
בין לבין נסיעה לצד שדה לבה עצום ועצירה בקניון Fjaorargljufur מטורף שאורכו 2 ק"מ וגובהו מעל 100 מטר. משם חזרה מערבה לעבר פארק תינגוואטליר – שהמיוחד בו שאפשר ״לשים״ רגל באמריקה ורגל באירופה (שני לוחות טקטוניים עולים במקום הזה מעל האדמה) אין עוד דבר כזה בעולם והנוף מלמעלה מדהים. בפארק יש גם נקודות תצפית שונות ומסלו למפל ואגם בין הלוחות שבימים שפויים ניתן גל לצלול.
מפל גולפוס (מפל הזהב האימתני) אליו הגעתי במזג אוויר קשוח למדי שאולי ונראה עוצמתי יותר באפרוריות שעטפה אותו. הקינוח היה בחלק הצפון מערבי חצי האי סנייפלסנס, מוקף הרים גבוהים במרכזו הר געש מפורסם שמתואר בספר של זול וורן מסע לבטן האדמה.
הר הכנסייה בצורת חרוט – אחד המקומות המצולמים באיסלנד. עוד בחצי האי היפה הזה כפרי דייגים מפרצונים ותצורות סלע מטורפות ועוצמתיות בשמורת Arnarstapi שבהם גם מקננים ציפורים. את מתחם הסוסים היפה ביותר מיני רבות פגשתי גם באזור הזה – סוסים הם זן ייחודי ושמור פה שעמיד בקור מאות בשנים ואין מכניסים לאי ממקום אחר.
האנשים באיסלנד מאוד אדיבים ומסבירי פנים שזה פן לא מבוטל בחוויה.
מלונות באיסלנד בהם לנתי
ראקוויק
ויק
איזור הלגונה
משולש הזהב
חצי האי סניפלסנס
השכרת רכב באיסלנד
השכרתי את הרכב דרך חברת יורופקאר, הכל היה בסדר גמור. חשוב לציין שאפשר להסתדר עם רכב רגיל (צמיגי שלג הניתן בחודשי החורף כחובה), אבל תמיד שווה לשקול בחיוב רכב 4*4 לביטחון.
סיכום
מסע צילום מ ט ו ר ף!!!
צילומים מרהיבים נוספים מהמסע תוכלו למצוא באינסטגרם של ארז – למעברו לאינסטרגם לחצו כאן
