עברנו לגור במלטה וההורים הגיעו לבקר לחמישה ימים, לאחר הביקור החלטתי לכתוב מסקנות מן הטיול. אנחנו משפחה של שישה, סבא-סבתא, אמא-אבא ו2 ילדים (12,8).
טיסות למלטה אשת טורס
הם טסו בצ'רטר של אשת טורס (נדמה לי), אבל עכשיו זה כבר לא משנה כי אפשר לקנות ישירות דרך Malta-Air ואז זה עוד יותר זול. טיסה ישירה, שעתיים וחצי בערך מישראל, עולה באזור 200 יורו כרטיס.
כמה דברים על שדה התעופה במלטה:
- קודם כל יש וויי פיי חינם אז אפשר להעביר את הזמן בקנדי קראש.
- דבר שני זה המקום הראשון שבו נפגשים עם שירות ותחושת זמן מלטיזים – הכל זז לאאאאאאאאט אבל זז. אין מה להתעצבן, מזל שיש וויי פיי. וגם אחרי הביקורת גבולות יש אקווריום. אז זה נחמד. והכי חשוב – הם בדרך כלל (פעמיים מתוך שלוש טיסות אחרונות) משקפים את התיקים בכניסה (כל התיקים, כולל תיקי יד).
- אסור להכניס אוכל טרי – חלב, בשר, פירות וירקות ויש גם הגבלה על אלכוהול נדמה לי. משמעותי לכל מי שמתכנן להביא הנה אוכל, סתם עוד זמן בשדה התעופה למי שלא. ומשעשע לכל מי שטס אחרי אנשים כמונו שהכניסו הנה אורגן במזוודה.
הגעה למלון:
הם לקחו הסעה דרך אשת טורס משדה התעופה למלון וגם חזרה. הלך ממש בקלות, ומאוד יעיל. בכל מקרה יש בשדה הרבה מוניות, תמיד לסגור מחיר מראש (יש להם מחירים קבועים נדמה לי 15 יורו למרכז העיר).
מלון מומלץ באזור גזירה לסלימה
מלטה מלאה במלונות מכל הסוגים ולכל התקציבים. אנחנו בחרנו במלון Kennedy Nova שנמצא בגבול שבין גזירה לסלימה, ככה שיש כעשר דקות הליכה לאזור הקניות ואוטובוס תיירים, אבל המחיר היה הרבה יותר זול, והמלון סביר לחלוטין.
למי שאוהב מלונות מושקעים ומפנקים או למי שבא לבטן-גב לא נראה לי שזה המקום.
למי שמשתמש במלון כדי לישון ולאכול ארוחת בוקר, זה סבבה.
אני אוהבת את האזור של גזירה יותר (הרבה יותר אותנטי ומקומי). שווה להשקיע אקסטרה בחדר עם נוף למרינה או לים.
טיפים כללים
אנחנו קנינו סים מקומי, עניין של 10 יורו ויש מספר, 60 דקות שיחה מקומיות וג'יגה של נתונים. מספיק ביותר לחמישה ימים. וויי פיי חינם יש ברוב המקומות, והוא עובד בסדר. אבל לא קל לנווט כאן בלי גוגל מאפס ובשביל זה צריך אינטרנט כל הזמן. גם בשביל להזמין מונית.
הערה שנזכרתי בה בסוף, אבל היא חשובה. השקעים בריטיים אז צריך מתאמים! (למי שאין, אל תקנו בדיוטי פרי ביוקר. בכל חנות כאן מוכרים כאלה באזור השניים – שלושה יורו).
מזג האוויר
דומה לארץ, אבל יכול להיות טיפה יותר קריר למי שנמצא על הים או קרוב אליו מאד.
אוכל
אנחנו חובבי ג'אנק פוד (יש לנו כאן ילדים, בעיות עם אוכל, צמחונית, וסתם נודניקים). אז יש מקדונלדס, יש בורגר קינג, יש מלא פיצה-פסטה וכו'. אבל הכי שווה זה הדוכנים של הפסטיצי.
בעיקרון במלטה אוהבים להכניס כל דבר לבצק ואז לאפות (או לטגן) את זה, אז זה יוצא כמו בורקס, רק ממולא בכל מיני דברים מוזרים כמו המבורגר, או סנדוויץ' עוף וכאלה. זול בטירוף, וטעים לאללה.
לגבי מתוקים, הם לא מאד חזקים בזה, אבל שווה לנסות את Cinnabon, יש להם עוגות שמרים קינמון ושוקולד נהדרות. בקפה, אנחנו הולכים על קוסטה כי זה מזכיר לנו את לונדון.
למי שאוהב לקנות בסופר ולאכול במלון, אז ללכת על הלחמניות או הלחמים הטריים. הלחם המלטזי נהדר. אה, ועכשיו הם בעניין של Smoothies כאן, אז בכל מקום אפשר להשיג. זה כמעט הופך את הסנדוויץ' שליד לבריא.
התניידות
אנחנו התניידנו בעיקר בהליכה, כי בכל זאת צריך להוריד את האוכל, אבל גם בגלל שהתחבורה הציבורית במלטה לא הכי יעילה בעולם, ובאזורים המרכזיים בדרך כלל האוטובוסים יהיו מלאים ולא יעצרו (אם הם עצרו, זה עולה 2 יורו לכרטיס בעונה, קצת פחות עכשיו, ומשלמים אצל הנהג). מעל שני אנשים, כבר יותר משתלם להזמין מונית, אפשר להוריד את האפליקציה של eCabs, ולהרשם עם מספר ישראלי.
בעקרון מוניות שחורות מזמינים מראש והמחיר קבוע, ומוניות לבנות עוצרים ברחוב. הלבנות יהיו תמיד יקרות יותר, ותמיד לסגור מחיר לפני שנכנסים למונית כי אין כאן מונה. אני לא ממליצה לשכור רכב, אלא אם אתם אמיצים – הם נוהגים בצד שמאל (כמו בריטים) ובצורה מלחיצה ביותר שבה חוקי התנועה הם המלצה בלבד.
קחו בחשבון שמלטה מלאה בעליות וירידות, וההליכה ברחובות הפנימיים יכולה להיות קשה עם ילדים, זקנים ועגלות. מצד שני, חוויה…אופציה נוספת למי שרוצה להגיע מוולטה לסלימה (או הפוך) זה הSliema Ferry, עולה כמו אוטובוס ומאד נחמד. רק מגיע פעם בחצי שעה.
שייט במלטה
כשהולכים על המרינה באזור של סלימה (Sliema) כל חמש שניות מישהו ניגש ומציע לכם לקנות כרטיסים לשייט, גם במלון וגם באוטובוס של אשת טורס.
אנחנו בדקנו את כולם יום לפני שההורים הגיעו, כשהיה לנו זמן ובלי לחץ, ובחרנו ב-Luzzu Cruises, בגלל שהם הציעו לנו את הדיל הכי משתלם והמוכרת שלהם היתה מאוד נחמדה, וגם בגלל שהסירה שלהם היתה יחסית קטנה ונחמדה ואפשר לשבת למעלה בלי תוספת תשלום.
שילמנו 30 יורו למבוגר ליום טיול לגוזו (במקום 40) וקיבלנו במחיר הזה גם את השייט בתוך הנמל של מלטה עצמה (שווי של 10 יורו למבוגר).
ביום הראשון לקחנו את השיט בין הנמלים, זה שעה וחצי שהסירה שטה בין הנמלים המרכזיים של ולטה (Valletta) ומגיעה עד הבית שלנו זה היה שווה ביותר, ודרך נהדרת לראות את מרכז מלטה וכל המקומות שאחר כך רואים מהיבשה.
ביום השני לקחנו את השיט הארוך – יום שלם לגוזו (Gozo) וקומינו (Comino).
אנחנו קנינו את הכרטיסים מראש, אבל לא היה צריך, אולי יותר בתוך העונה כן יהיה צריך. מגיעים בתשע וחצי (עדיף לפני) קונים כרטיסים ותופסים מקום בתור לעלייה לסיפון (תור לא מאוד אירופאי כי כולם רוצים להיות במקום טוב בשביל התמונות, אז נדחפנו גם).
הספינה יוצאת בעשר (זמן מלטיזי, כלומר עשר, עשר ורבע, עשר וחצי, מה הלחץ?) שטים שעה בערך עד גוזו.
אנחנו ישבנו למעלה, בצד שמאל (הצד שממנו מצלמים את מלטה ולא את הים) אבל באזור המקורה ופתחנו את החלון כדי לצלם. היה מושלם. כל מי שישב בחוץ הגיע אלינו בסוף.
לקחת בחשבון שזה שייט בים, יכולים להיות גלים, זה יכול להפחיד ילדים (או מבוגרים) ואפשר לבקש שקית הקאה מהקפטן למי שצריך…. השיט הוא בערך שעה עד גוזו, ואז עולים על אוטובוס שמסתובב קצת בעיר, עוצר ליד העיר העתיקה לשעה סיבוב חופשי ברגל.
אנחנו ניצלנו את הזמן כדי לאכול ולהסתובב בשוק. שאר הנוסעים איתנו באמת עלו לעיר העתיקה, אז כנראה שזה שווה.
מצד שני הם היו אחר כך רעבים אחרי זה האוטובוס נוסע לכל מיני מקומות מגניבים בגוזו ויש זמן לקנות כל מיני מזכרות ופיצ'פקעס מאוד יפים (מי ידע שבגוזו עושים זכוכית? לא אני בכל אופן. וקניתי בגלל זה פיל, שרשרת למרפסת וינשוף, אבל הוא היה מעץ).
אחרי זה, כולם מנמנמים באוטובוס בדרך חזרה לספינה, שם כולם רצים ודוחפים כדי להיות ראשונים לעלות. אבל ממש אין צורך כי זה שיט של עשר דקות עד קומינו.
הלגונה הכחולה בקומינו מעניינת בעיקר צעירים שרוצים להתרחץ בים, היא יפיפיה לצילום, ואפשר לשתות מתוך אננס. וגם מהווה הזדמנות פז לחכות שכולם ירדו מהספינה ואז אפשר לתפוס את המקום הכי טוב (צד ימין, ספסל ראשון אחרי הקפטן, באזור המקורה).
בחזור עוברים במערות ימיות (ליד המערות) ורואים את אותו נוף בדיוק אבל מימין.
מגיעים חזרה באזור חמש וחצי בערב (אנחנו הגענו בשש) וחוצים את הכביש כדי לקנות ארוחת ערב במרקס אנד ספנסר.
אוטובוס תיירים במלטה
יש שתי אופציות Malta Sightseeing ו-City Sightseeing. אנחנו לקחנו את סיטי, כי זו אותה חברה שאנחנו תמיד לוקחים. זו היתה טעות. שתיהן נוסעות באותו מסלול ועולות בערך אותו דבר, רק שהחברה השנייה מגיעה כל חצי שעה וזו שאנחנו לקחנו מגיעה כל שעה. אנחנו עשינו את המסלול הצפוני, ובעקבות הכבישים במלטה וחוסר הרצון של הנהג להיות שם, זה היה חצי נסיעה באוטובוס וחצי ברכבת הרים. הילדים היו מבסוטים.
מקומות מומלצים במלטה
- וולטה – העיר העתיקה, מקום מדהים. שווה ללכת במדרחוב של רחוב הרפובליקה, סתם כי הוא יפה לא כי הקניות בו שוות. אבל הכי יפה זה ללכת לתותחים (Saluting Battery) יש תצפית מרהיבה על הים, אפשר לרדת ולעלות במעלית עד הים (נדמה לי שכיוון אחד הוא בכסף ואחד בחינם), ויש גם גינה יפה שאפשר לשבת בה לפיקניק. לחובבי הז'אנר כמובן יש את התותחים ומוזיאון המלחמה. לא נכנסו, אנחנו לא חובבי הז'אנר. במקום הלכנו לאכול במקדונלדס.
- מקומות ששווה לעצור בהם במסלול הצפוני של אוטובוס התיירים – וולטה, האקווריום (שמענו שקטן, אבל אנחנו מחובבי הז'אנר), הדולפינריום (שמענו שהוא בהחלט שווה לחלוטין), מדינה (מסתבר ששם צילמו את King's Landing במשחקי הכס), מוזיאון התעופה, כפר האמנים שלידו, ולצעירים – סן ג'וליאן (חוף ים לבטן גב, קניון חמוד, ומועדונים).
מקומות ששוה לעצור בהם במסלול הדרומי – כפר הדייגים של Marsaxlokk, ה-Blue Grotto, והמקדשים.
10. שווה בגוזו, לקחת ג'יפ ספארי. זה נשמע מגניב, עוד נעשה את זה. - עוד מקומות מגניבים שלא היינו בהם – פארק פליימוביל, הכפר של פופאיי, מלטה 5D, והיה גם כפר דרדסים. יש גם פארק מים, רק שהוא עדיין לא נפתח.
- לחובבי הז'אנר יש גם סיורי דיג, צלילה, שנורקלינג, סקי מים וכו'. אנחנו לא, אז אין לי שמץ של מושג חוץ מהשלטים.
שופינג במלטה
בעיקר בסלימה, קצת סן ג'וליאן וקצת וולטה. אני אוהבת את סלימה.
אין דברים מאד זולים סטייל פריימרק, אבל יש מלא מותגים בריטיים (נקסט, מרקס אנד ספנסר, דבנהמס, BHS, וכו' וכו') במחירים יותר נמוכים מלונדון או מהרבה מקומות באירופה. גם הרבה מהחנויות המקומיות מחזיקות מותגים (בעיקר מאיטליה) אז שווה להכנס ולבדוק. בעיקר בנעלי נשים.
האופנה סך הכל סבירה מינוס, ואיך מישהו אמר – המקום הכי טוב לקנות בו בגדים במלטה, הוא לונדון (שלחלוטין אפשר לטוס מכאן אליה וחזרה. לא סיפור).
אבל וזה אבל גדול – קוסמטיקה. מחירים מגוחכים, ברצפה, הבדל משמעותי מהארץ. ממש. אני לא יודעת לגבי מותגי יוקרה, אבל חובבי ניוואה, דאב, וכו' יחגגו.
לגבי צעצועים לילדים, יש כאן יותר פליימוביל מלגו, ויש את כל המותגים והמשחקים הרגילים, המחירים בסדר גמור. אבל לא של אלקטרוניקה – טלפונים, משחקי מחשב, קונסולות וכו', יקר בטירוף (כל כך יקר שיצא לי יותר זול לקנות את האקסבוקס לילד שלי באנגליה, כולל המשחקים והמשלוח עלה בערך במחיר של קונסולה כאן).
פאבים, ברים ומקומות לצעירים במלטה
סן ג'וליאן, וסלימה. יש מלא, מכל הסוגים והמינים, וכולם מלאים כל הזמן. אז כנראה שהם מוצלחים.
