חזרנו מטיול בסיישל ועכשיו הזמן לסכם כולל מידע על טיסות לסיישל.
סיישל נראית כמו השומר מסך שחולמים להיכנס אליו. היא נטולת פוזות, רוב החומרים בה טבעיים וממוחזרים, היא נמצאת ב- Nowhere אי שם בלב ים. המקומיים מתפרנסים בעיקר מדייג ותיירות. אין להם יכולת לפתח חקלאות (מדובר בשטחים עם סלעים וחול ים), רוב הדברים מיובאים לאי ויש לכך השלכות במחיר, בטריות ובשפע.
טיסות לסיישל
טיסה לסיישל עם חב' Air Seychelles מפנקת, נינוחה, אחראית. הטיסה אורכת 6 שעות ו-2 דק'. ברגע שהמטוס מגיע לנחיתה בשדה הצנוע על קו המים הירוקים – כולם שאגו "WOW" כי הנוף פשוט עוצר נשימה.
קצת עובדת על סיישל:
אם אתם חובבי אקסטרים, מסיבות, שופינג וקולינריה – אל תפתחו ציפיות גבוהות, זה מקום לאוהבי שקט. בהשוואה לתאילנד או זנזיבר לא תמצאו ב- Mahe הרבה פירות טרופיים, תוכלו לשתות או לאכול קוקוס, בננות קטנות ומנגואים שעטלפי הפירות השאירו על העצים. את העטלפים הגדולים תראו גם באור יום עפים מעליכם כמו התוכים הלבנים..
- אין בה חיות ארסיות – כשעולים לטיסה, רגע לפני הדיילים מרססים את המטוס בחומר דוחה חרקים. מה שמאפשר להם לשמור על מרחב בטוח וכניסה רגועה לג'ונגלים שנמצאים בכל האי.
- אין בה פשע – מרגישים בה מאוד נינוחים, הנשים נראות כמו מהסרט מואנה והגברים הצעירים כמו הזמר סטפן לגר. בכל מקום שתבקשו עזרה (באנגלית, צרפתית, הודית) הם יהיו שם, אין קומבינות יש יושרה. מקומי שיפגע בתיירות שמפרנסת את התושבים – ייענש בחומרה.
- אין בה מדרכות – אם רוצים לטייל ברחובות מאהה, יש לקחת בחשבון שהכבישים צרים מאוד ושאין הרבה מקום לעמוד בו בבטחה. הנהגים המקומיים טסים בסיבובים המפותלים (הכי עדיף לצעוד בחוף). מוניות עולות כמו בארץ, אין ספק שהחוויה הגדולה היא לנסוע באוטובוסים המקומיים המכונים Blue monster – כשתעלו עליהם תבינו למה ? (הם מגיעים כל 20 דק').
על הטיול שלנו בסיישל:
טסנו בדצמבר, התאכסנו ב- Bliss-Hotel Seychelles – מלון של 4 כוכבים (מנהלת אותו יהודייה צרפתייה מקסימה) הוא נמצא בצפון מערב Mahe. בקומה הראשונה היה סלון עם מטבחון ובריכה משותפת, בקומה השנייה מרפסת קסומה ושני חדרי שינה. השרות היה מכל הלב, את ארוחות הבוקר והערב עשינו במרחב פתוח שרואים ממנו עצי קוקוס, סלעי ענק ודולפינים.. (בוודאות ישנם בתי מלון שווים יותר באי – לנו Bliss הספיק).
דרך המלון הזמנו פעמיים 2 ימי כייף. כל אחד מהימים עלה לזוג + 2 ילדים 250$. ביום אחד אספו אותנו מהמלון, הפלגנו עם עוד תיירים בסירה עם קרקעית שקופה של קפטן ג'קסון, הוא לקח אותנו לשנרקל במקומות מאלפים, עצר לנו באי בודד והרים לנו שם ארוחת דגים לתפארת. שחינו עם צבי ים והאכלנו כרישים קטנים (למרות שהם צמחוניים לשחות איתם היה יותר מדי בשבילי).
רוב הימים היינו עולים במאהה על האוטובוסים, יורדים בחופים יפים וממשיכים לעוד לוקיישן. ביקרנו גם בגן הבוטני (כל האי נראה כמוהו) עלינו לאחד המפלים ולנקודת התצפית ליד מפעל התה. היינו מעט מאוד בבריכה של המלון כי הים פשוט מושלם! הטמפרטורה של האוקיינוס ההודי בול, כל חוף צובע את הים בגוון שונה, לכן רצוי לעבור מחוף לחוף. הכל סביב עם צמחייה טבעית. ע"פ חוק כל החופים שייכים לכולם, אין חופים המשויכים רק לאורחי המלון.
לה דיג
יום נוסף שסגרנו דרך המלון היה לאי La Digue שאונסקו הכתיר אותו כאחד החופים היפים בעולם. הגענו אליו אחרי שביקרנו במוזיאון הקוקוס של סיישל. מדובר בקוקוס הכי גדול בעולם, אסור לקטוף אותו, הוא נכס לאומי (מופיע כחותמת בדרכון) אם מישהו עובר על החוק דינו כלא.
בלה דיג האכלנו צבי יבשה, נסענו במכונית גולף למטעי הווניל (יש ליד המעגן גלידת וניל טרייה) שחינו בחוף בו צילמו את הסרטים הלגונה הכחולה ורובינזון קרוזו. הדגים היו שם ענקיים היה שווה לבוא אל המים עם פרוסות לחם ולשחק איתם…
בלה דיג אין כמעט רכבים, כולם על אופניים, הכל מיניאטורי, נקי, צבעוני, רגוע. כשהדגים מגיעים מהים המקומיים תוקעים בקונכייה ענקית ומזמינים את כולם לסחור בהם. לצערנו עזבנו את גן העדן מהר מדי. אם הייתי נוסעת שוב לסיישל זה היה ישר ללה דיג לכל השבוע. (כמו ההבדל בין קו סמוי לקו פאנגן).
בשורה התחתונה
סיישל יפה, יפה מאוד. זה המקום בו כולם מוציאים מהארון את החולצות הוואי שלהם ושותים הרבה Takamaka (רום מקומי שהולך טוב כפינה קולדה). התפאורה מרגשת בכל תנאי מזג האוויר ובכל גווני התאורה. רק קחו בחשבון שאין בה פולקלור מקומי, אין פינוקים, הם לא מתאמצים לבדר אתכם. סיישל תספק לכם בעיקר את הלוקיישן – החוויות בהשוואה לתיירות בעולם תהיה באחריותכם.
*מחיר שבוע בסיישל שווה ערך לחודש בתאילנד כולל הכל.
