הואה הין תאילנד בדצמבר – המלצה חמה לכל מי שחובב את החיים הטובים, טבע, והרפתקאות קולינאריות.
כללי הפורמט היו – 3 לילות ו-4 ימים +3 ילדים. טריפ שמשפחה בעלת שיקול דעת סביר תפסח מעליו, ואילו אנחנו עטנו עליו באימפולסיביות וסקרנות. בשל הזמן המועט שעמד לרשותינו, והעובדה שאנחנו לא חיות אורבניות (כך שבנגקוק לא יכלה להחשב כיעד הסופי) חיפשנו לוקישן שלא דורש טיסה או נסיעה בת יום, משהו קרוב שיודע לענות על הצרכים של כולנו (מלון מפנק, ים כחול, בריכה גדולה, טבע פראי ואוכל מעניין – הרבה ממנו). וכך הגענו להואה הין Hua Hin – עיר הנופש של הארמון המלכותי בפרט ושל עשירי אסיה בכלל.
טיול בהואה הין:
אחרי נסיעה בת פחות מ-3 שעות מבנגקוק, הגענו לריזורט מפנק ורחב ידיי לחופו של ים בצבעי כחול עמוק וטורקיז. חדרים מרווחים ושלל הפינוקים שתאילנד יודעת להציע (העלות לחדר בריזורט כזה ללילה כולל ארוחת בוק 100$-+).
אחרי לילה של שינה עמוקה ובוקר של ים ובריכה נסענו (עם נהג ששכרנו לכל היום תמורת 2000 באהט או 200₪ אם תרצו) לשמורת טבע מרתקת שבקצה מסלולה מערה משגעת ואדירת מימדים עם מקדש קטן במרכזה (את עוצמת מידותיה היה קשה מאד לתפוס בתמונות). הדרך לשם כללה טיפוס (שהיה שווה כל טיפת זיעה ושריר תפוס) של קצת יותר משני קילומטר במעלה הר מוריק מעל חופים עוצרי נשימה. (שם השמורה Sam roi yot).
סיימנו מרוצים נפעמים ו…רעבים.
בדרך חזרה לריזורט (40 דקות +-) ראינו באחד מצידי הכביש מה שנראה כשוק, ביקשנו מהנהג לעצור, ומהר מאד הבנו שהגענו ללונפארק לבלוטות הטעם וחיישני הריח. גן עדן עלי אדמות, שלא יכולנו אפילו לכוון אליו, מפני שהוא למקומיים בלבד. איש לא דיבר שם אנגלית, וצבע העור שלנו עורר התרגשות רבתי. אם אתם חובבי הרפתקאות אוכל אל תוותרו על ביקור שם- Paran buri wang phong.
משם, כששלל גדול בידינו, ושמחה גדולה בבטנותינו, חזרנו למלון להתרעננות, והמשכנו לשוק הלילה השוקק של העיר. גם עליו אני ממליצה בחום רב Soi Hua Hin 72. עיפים ומרוצים משלושה ימים שנדחסו לאחד, נפלנו לשינה עמוקה וטובה.
בנגקוק:
בבוקר השני, אחרי ארוחת בוקר עשירה וכיפית קצת ים והרבה בריכה, התחלנו לתפוס כיוון לבנגקוק (החופשה שזה עתה התחילה, הגיעה לישורת האחרונה) בדרך עצרנו בשוק הצף שב- Amphawa Floating market מלא הצבעים וההפתעות, שונה בהוויתו מאלה המתוירים יותר בפאתי בנגקוק.
השוק הזה היה אוטנטי ומלא בקולות, ריחות ודמיות עמלות, במאכלים שמאפיינים את האזור ובקצב שמאפיין את המקומיים. טעמנו דברים שכנראה לעולם לא נדע ממה הורכבו, אבל את טעמיהם נזכור לטובה שנים רבות. הזדמנות נהדרת להגיד כמה אני מבסוטה על הילדים (5/13/16) שלא בחלו וטעמו ה כ ל! חינוך חינוך חינוך.
עוד ביקרנו בכמה מוקדי עליה לרגל לתייר הבודהיסטי (ולתייר שלא מדבר תאילנדית אבל זורם), שאליהם נקלענו על סירה לגמרי במקרה – מפני שאיש לא דיבר איתנו באנגלית ובא לנו לגלות לאן שטה הסירה.
היה מרתק ואני (שפית במקצועי) מצאתי את עצמי מבשלת במטבח של מנזר עם צוות שברובו בויפסנה (תענית דיבור) (וגם אם לא, כנראה שאנגלית היא לא שפת אימו) – חויה מעולה!
לקראת ערב – הגענו לבנגקוק, הלכנו לפוט מסאג׳ משפחתי, ארוחת ערב (שלא היתה מביישת גם את מי שלא ביקר בשוק וזלל שם את נשמתו רק כמה שעות קודם).
והנה עכשיו אנחנו בדרך חזרה הביתה, מרוצים עד השמים ועיפים כמו אחרי סופה.
לסיכום:
היתה לנו חופשה נהדרת ביעד שעוד נחזור אליו בודאות. יפה כמו האיים, (יקר יותר ב-10% בממוצע במחירי המלונות), טעים כמו שיכול להיות רק בחור תאילנדי, אוטנטי וכמעט וחף מתירות מערבית (בישאלים בכלל לא נתקלנו).
תהנו!
