טיול עם ילדים בפיליפינים ממנילה דרך האיים – שבוע וחצי בחודש יולי

שבוע וחצי בפיליפינים, היה מושלם. מי שתכננו לנו את הטיול היו חברת טוריסימו פיליפינו הנהדרים!!!! שעות של שיחות בארץ. שינויים בלתי נגמרים מצידי (דברים שהורדתי ושהגדולה שלי שהיתה שם לפנינו צעקה עליי ש״איך אפשר לוותר על זה״). שיחות ווטסאפ בשעות הזויות של הלילה. מענה מיידי בכל מה שצריך.

סיכום טיול בפיליפינים

יום 1 – טיסה מתל אביב – מנילה עם קונקשן בדובאי.

הגענו לשדה התעופה, לכאורה, מוקדם מידי (4.5 שעות לפני הטיסה). הבידוק הבטחוני דווקא עבר מהר ונתקענו ש ע ו ת בתור של Emirates בייחוד בגלל אנשים שכל פעם נכנסו לאמצע התור – עד שהתחילו להעיף את כולם אחורה. אחלה טיסה, מטוס מצויין, יופי של מערכת בידור, נחיתה בזמן בנמל התעופה של דובאי. מעבירים את השעון שעה קדימה. לא מובן על מה כל הרעש, די סטנדרטי, לא ראינו שם משהו יוצא דופן. מחכים קצת ואז עולים על טיסה מספר 2 דובאי – מנילה. טיסה מצויינת של 8.5 שעות, הילדים חרפו כל הדרך. נחיתה במנילה, העברת השעון עוד ארבע שעות קדימה. נס גלוי – כל המזוודות הגיעו. אולי זה בגלל התפילות, אולי בכלל ששליחי מצווה אינם ניזוקים (בכל זאת העברנו ציוד ומזון עבור בית חב״ד סבו) ואולי בגלל שאמירייטס פשוט משלמים המון עבור סבלים.

יום 2, 3, 4 – מנילה עיר מכוערת. אלנבי פינת שומקום. פקקים.

הגענו למלון Makati diamond residence הנהג חיכה לנו עד שעשינו צ׳ק אין והקפיץ אותנו לבית חב״ד, אחלה שניצלים! קניות קטנות לשבת. חזרה למלון. יוצאים בחמש בבוקר לשדה התעופה הפנימי.  מגיעים לטיסה מספר 3 מנילה-בוהול. טיסה קצרה סגנון אילת. בוהול – החופשה מתחילה. הסעה לאתר הנופש Amorita. ג׳ונגל מהמם. בריכות אינפיניטי. חוף ים ממש קרוב. מעבירים שישי-שבת רגועים. במהלך שבת צופים בהקמת חופה ואזור חתונה. מהמם. מוצ״ש התחיל לרדת גשם מטורף.

יום 5 (ראשון) – Balicasag island

Balicasag island נפגשים בלובי בשעה 7:00 בבוקר עם המדריכה עולים על סירה שלוקחת אותנו לסירה ה״גדולה״ ואז שיט לאזור הדולפינים. מזל גדול – רואים הרבה דולפינים. כל הסירות כמו מגנטים נמשכות לאזור הדולפינים. אחרי שהתפעלנו וצילמנו הגיע הזמן לשלב הבא – שנורקלינג. מסתבר שחייבים מדריך עם סירה קטנה ושאת זה אי אפשר להזמין מראש וכל הקודם זוכה. חיכינו חיכינו ובסוף זכינו. קשה לראות את צבי הים כי הם על הקרקעית. האלמוגים יפים מאד. אין הרבה דגים.

כשנמאס לנו חוזרים לאוניה שלנו, לא לפני שבמדריך לקוח אותנו לחוף לעשות קניות מאשתו (צמידים ושרשראות סטייל אילת). המדריך הוא מקומי. מסתבר שהם מתחתנים צעירים באי הזה. הבחור בן 29 והבן הבכור שלו בן 12. חוזרים לארוחת צהריים על הסירה. ביקשנו שישימו נייר כסף על המנגל. מינגלו לנו ירקות. ססיל המדריכה הביאה מהבית נודלס מעולים!, אורז לבן, אורז עם ירקות ומרק. הכל מעולה. מקנחים בפירות קרים. עוד כמה קפיצות למים. וחזרה למלון. ישירות לבריכה החמימה.

יום 6 (שני) – טיול בבוהול

יציאה בתשעה בבוקר. תחנה ראשונה אצל קופי התרשיר. ההוצאה הכי מיותרת בעולם. שלוש דקות הליכה. רואים שני קופים אדישים וזהו. אחר כך נסיעה לגבעות השוקולד. רייזרים. הכי כיף שיום לפני זה ירד גשם והכל היה מלא בוץ. גם ביום שלנו השמש לא היתה חזקה וככה הכי נהנינו. כמובן שמקבלים במקום קסדות ומעילי גשם. משם לארוחת צהריים ואומגה (תכל׳ס לא ברור כמה הם באמת בטיחותיים). גם פה ססיל פינקה אותנו במאכלים צמחוניים מעשה ידיה להתפאר. Not to myself – לקנות שמן שומשום ולהשתמש בו במוקפצים.

יום 7 (שלישי) – סבו

הסעה לנמל. מעבורת לסבו. שיט של שעתיים. חובה לקחת ביזנס, המושבים רחבים ונוחים ויש מיזוג. האי בנוי כך שכל המרכז שלו הוא הרים והיישובים נמצאים מסביב ליד החוף. למדנו שבאי זה אסור על פי חוק לתת כסף או שווה כסף למקבצי נדבות. הממשלה רוצה שכולם יעבדו ולכן מעבירה אותם לדרום, מכשירה אותם לדיג ומספקת להם סירה, מקום מגורים וציוד, או שמעבירה אותם לצפון נותנת להם בית חולקת אדמה ומכשירה אותם לחקלאות.
מה שחלקם עשו זה למכור את מה שהממשלה נתנה להם וחזרו למקומות הישוב המקוריים שלהם. הגעה למלון שנגרי-לה המפנק. כמה בריכות, מגלשות לילדים ומשחקיה מאובזרת היטב.

יום 8 (רביעי) – מואל בואל וקניונירינג

פעם ראשונה הטיול מתפצלים. פוגשים את הצוות בשעה 5:00 בכניסה למלון. אלי אביה ושוגי נוסעים לעשות קניונירינג, כולל מסלול וקפיצות מגבהים שונים. בערך 3 שעות נסיעה. מיה ואני נוסעות למואלבואל לשיט ושנורקלינג. בערך 3 שעות נסיעה. העניין הוא שהמלונות הטובים והמפנקים נמצאים רחוק מהאטרקציות ולכן הנסיעות הארוכות. תחנת עצירה ראשונה ליד האילראות כל מיני דגים. תחנת עצירה שניה קרוב לחוף לראות צבי ים (ראינו אחד ענק) ונקודת עצירה שלישית לראות מליוני סרדינים ששטים ביחד.

כל הטיול הזה אורך 2-3 שעות תלוי בכמות המשתתפים. משם נסיעה למפלי הקאווסאן. מסלול הליכה קצר. נכנסות למים. יש עמדת קפיצה ונדנדנה. ממשיכות הלאה ופוגשות את כולם לארוחת צהריים מבושלת במקום. כמובן שמראש הזמנו מנות צמחוניות. עוד 20 דקות הליכה ליד הנהר המהמם וחוזרים לרכב. בנסיעה בחזרה למלון עברנו דרך סבו-ביטי לעצור בבית חב״ד ולהטייד בארוחת ערב. הנסיעה בחזרה בערך 4.5 שעות. פקקים מטורפים. חוזרים למחון לטבילה בבריכה, משחק ביליארד ומשחקיה.

יום 9 (חמישי) – אל נידו

קמים באיזי. צ׳ק אאוט ופגישת הרכב שלנו בשעה 12:00 נסיעה קצרה לנמל התעופה לטיסה מספר 4 סבו-אל נידו. מגיעים ופוגשים את נציג הריזורט – לאגן (Lagen). נסיעה קצרצרה בתוך יער עמדת קבלת פנים עם כל מיני סוגי מאפי אורז מתוקים ורכב שמסיע אותנו עוד כמה מטרים של מזח לתוך הים. מחכה לנו שם סירה מהירה, כל המזוודות כבר עליה, אנחנו עולים ומתחיל שיט של חצי שעה לכיוון גן עדן. מגיעים לריזורט. מדהים. הביתנים מעל המים. מחכה לנו צוות המלון עם שיר קבלת פנים וכמובן – משקה ייחודי למקום.

בינתיים מישהו פרק את המזוודות מהסירה והן מחכות לנו ליד הביתנים שלנו, מייד מקבלים שיחת טלפון משף המלון ששמע שאינן צמחוניים ורצה לדעת איך הוא יכול לדאוג לנו בימים הקרובים. הולכים לארוחת ערב, מקבלים פינוק של דג וירקות על האש וכמובן – אורז. נתנו לשף את המחבת שלנו וביקשנו שאת הביצים בימים הבאים יכין לנו במחבת שלנו. גמורים מעייפות והולכים לישון.

יום 10 ו-11 (שישי, שבת)

ארוחת בוקר מוקדמת עם ביצים טריות ובשעה 8:00 יוצא סיור של המלון. בבוקר מטפטף, מבררים ומגלים שהסידורים יוצאים כמעט בכל מזג אוויר.
מחליטים לזרום. כמובן שכל הסיורים הם בעצם שיט עם עצירות. הפעם עצרנו בלגונה הסודית, שאפשר להיכנס אליה רק בשחיה. שוחים שוחים שוחים. יוצאים. עצירה נוספת לשנורקלינג באחד האיים, אחר כך ללגונה הגדולה, שהכניסה אליה באמצעות קייקים. שיט בלגונה. מקום מדהים ביופיו. הסיור כולל ארוחת צהריים. איזה כיף שהגשם הפסיק ואפשר לאכול באתר מיוחד, כמו אי נפרד (קצת דומה להישרדות, שפתאום עורכים להם איזה שולחן יפה). שולחנות ערוכים. אוכל חם וטרי מהמלון. מלצרים. פינוק פינוק פינוק.

חזרה למלון, מקלחות ומתכוננים לשבת (שנכנסת הרבה יותר מוקדם מהארץ). מדליקה נרות. מתפללים קבלת שבת ביחד ויותר מאוחר הולכים לארוחת ערב. מראש עדכנו את השף שאסור לנו לאכול אוכל שבושל בשבת אז הוא למד מה זה להכין מראש ולחמם ברגע האחרון. שבת מנוחה. כל היום מטפטף, אבל זה לא מאד מפריע. מעבירים שבת רגועה בקריאה, צחוקים ומשחקים.

יום 12 (ראשון) – צלילה

שוב, ארוחת בוקר מוקדמת. פותחים את הבוקר בצלילת היכרות, קודם אבא ואביה ואחר כך שוגי ואני. זה לא פשוט כמו שזה נראה. אביה פורש באמצע.
שוגי ואני פחות מצליחות אז המדריך פשוט מצליל אותנו. ללמוד לצלול לא למדנו אבל נהנינו מהנוף התת ימי. בצהריים מצטרפים לעוד סיור של המלון.
נקודה ראשונה – מערה ראשונה מכריחים את הילדים להצטלם ואז מסתבר שהאייפון של שוגי נפל למים. מייד חברי צוות החילוץ מתגייסים לעזרה קופצים צוללים (8 מטר בלי בלון חמצן) ומצליחים להציל. מסתבר שאייפון חסין למים וממשיך לעבוד כרגיל. נקודה שניה מערה נוספת. רק אבא ומיה יורדים. נקודה שלישית אי הנחש שקרוי ככה על שם רצועת חול בצורת s .נוף מהמם. מלחמת קייק ומים בין שוגי ואביה. חזרה למלון.

יום 13 (שני) חזרה למנילה

בצער רב מאד מגיעים לארוחת בוקר אחרונה במלון. הצוות מעמיס את המזוודות שלנו על הסירה המהירה. 9:00 שיר פרידה של הצוות ויוצאים לדרך.
חצי שעה הפלגה עד לאל-נידו. שדה תעופה שאין בו כלום. כרגיל, חריגה במשקל. חלק מעבירים לטרולים ומשלמים על 3 קילו נוספים. הטיסה מספר 5 בשעה 12:15. נחיתה בשעה 13:45 במנילה. להצעת אריאלי מבקשים מנציג החברה שחיכה לנו שיורידו אותנו ב- Mall of Asia. שופינג מהיר. סטארבאקס (הייתי כל כך רעבה שהקפה היה לי טעים) ויאללה לשדה התעופה הבינלאומי. מזל שהצלחנו לארגן ששתי הטיסות הבאות יהיו קונקשן, ככה שהמזוודות ממשיכות אוטומטית ולא צריך להיות תחת מגבלה של 20 קילו. אין פה דיוטי. אין כלום. סתם יושבים שעות ומעבירים את הזמן.