טיפים שאתם חייבים לדעת לפני הטיול בפיליפינים [כולל מחירים ומעודכן אחרי הקורונה]

סיפור דרך פיליפינים: טוב אז נעזרתי הרבה מאוד בסיפורי דרך לפני שיצאתי לטיול, וראיתי שאין הרבה מעודכנים לתקופה של אחרי הקורונה. אני יודע כמה זה עוזר לכן החלותי לכתוב משהו משל עצמי. מדובר על טיול תרמילאי אחרי צבא, טיילתי לבד. הייתי בפיליפינים במאי-יוני, 33 ימים.
עלה לי קצת פחות מ-7000 שקלים כולל קורס צלילה (החלק הכי יקר בטיול) ו-6 טיסות פנים.

מסלול מומלץ בפיליפינים

  1. נחיתה במנילה
  2. בנוואי
  3. מוהל בוהל
  4. סבו
  5. מלפסקוואה
  6. שירגאו
  7. אל נידו
  8. פורט ברטון

טיפים כללים לטיול בפיליפינים

עשיתי סים דרך סמארט – לי עבד טוב כמעט בכל מקום לרוב יותר ממי שהיה לו סים של גלוב.

לגבי מזג אוויר – מאי יוני זה תחילת העונה הרטובה. רוב הימים של הטיול היה גשם אבל אף פעם זה לא הפריע לטיול, בדרך כלל הגשם קצר וברוב היעדים הוא בשעות קבועות (בשירגאו היה תמיד לפנות בוקר, באל נידו אחר הצהריים) ואפשר לתכנן את היום לפי זה. ממליץ לגמרי לא לוותר על טיול שם בתקופה הזאת.

לגבי לינה – ישנתי לרוב בדורמס אבל גם בהרבה חדרים פרטיים, לפעמים לבד ולפעמים התחלתי חצי חצי עם חברים שהכרתי שם, ואז עולה כמו דורמס. למדתי מאוד מהר שעדיף לא להזמין לינה ליותר מלילה – שניים מראש כי הרבה פעמים מגיעים ורוצים לעבור מהרבה סיבות, ותמיד עדיף לראות בעיניים את המקום שתישנו בו. גם כשהולכים לקבלה של המקום ומזמינים הרבה פעמים אפשר להוציא מחיר יותר זול.

אוכל – האוכל בפיליפינים לא מטורף, גם במסעדות ממש טובות לרוב לא יצא לי ממש להנות מהאוכל. למרות זאת יש המון מסעדות מערביות, המון אוכל מקומי (שפחות אהבתי) ואפשר להסתדר. לצמחונים או אוכלי כשר יותר קשה, כי מאוד אוהבים שם חזיר ופירות ים בכל דבר אפשרי. לגבי מחירים – יצא לי ממוצע של 1100 פזו ליום רק אוכל.

נסיעות – גראב זו אפליקציה חובה בערים הגדולות (סבו ומנילה) שיצא לכם לעבור בהם בכל מקרה מספר פעמים בשביל מעברים, המוניות דרך גראב זולות בחצי ממוניות רגילות וממש קל להזמין. לגבי טריסייקלים ואופנועים, תמיד לנסות להוריד אותם במחיר.

לגבי התמקחות  בכללי הפיליפינים זה לא כמו תאילנד, לפחות אחרי הקורונה המחירים טיפה עלו, גם המחירים של הדלק, ברוב המקומות קשה להתמקח ולא אכפת להם לשבת שעתיים ולא לקחת אף אחד מאשר להוריד במחיר. למרות זאת שווה לנסות, עדיין הצלחתי להוריד ברוב המקרים.

מעברים בין איים – החלק הכי קשה ומייאש בטיול בפיליפינים, מומלץ להתכונן מראש מבחינת זמן וגם מבחינה נפשית. כל מעבר בין אי לאי לוקח בין כמה שעות ליומיים, ודורש נסיעה של כמה שעות/ מעבורת/ טיסה ולפעמים יצא לי כל השלושה ביחד. וויתרתי על יעדים בגלל זה ואני לא מתחרט, יצא לי להנות יותר ביעדים שאהבתי בלי לנסות לרוץ להספיק.

לגבי טיול לבד – אומנם טסתי לבד, אבל לרגע לא הייתי לבד. למרות שלא מפוצץ שם בתיירים כמו מקומות אחרים במזרח תמיד קל לפגוש ישראלים, בכל יעד יש את המקום שכל הישראלים הולכים אליו, ההוסטל שכולם ישנים בו או הבנאדם שכולם סוגרים דרכו טיולים ואפשר בצורה הזאת להצטרף לקבוצות של ישראלים באטרקציות ולהכיר. מאותה סיבה קל גם להתרחק מהישראלים למי שבוחר. בנוסף ממליץ להצטרף לקבוצות הוואצאפ שם הכי קל לדבר ולמצוא שותפים.

תקופת פוסט קורונה בפיליפינים

בערים הגדולות נכון לרגע זה המקומיים מאוד מקפידים על מסיכות, אני לרוב הלכתי בלי. באיים לאף אחד לא אכפת.

  • המחירים עלו טיפה מלפני הקורונה, בעיקר של נסיעות.
  • המון מקומות שהמליצו עליהם בסיפורי דרך קודמים נסגרו/ כבר לא מה שהיו, אבל במקומם נפתחו חדשים ותמיד יש מה לעשות.
  • חיי לילה – קיים בעיקר בשירגאו, מוהל בוהל ואל נידו, אבל אין יותר מידי אפשרויות. בדרך כלל מספר מקומות מצומצם שכולם הולכים אליהם ובחלקם מאוד אהבנו לשבת.

מסלול מפורט בפיליפינים שעשיתי

התחלתי במנילה:

לינה: Zula hostel. אחלה דורמס, בבעלות ישראלים. מקום סבבה להעביר לילה או שניים.
אטרקציות: הייתי רק בקניון ״mall of Asia״ ובמכון כושר שם. מעבר לזה אין יותר מידי.

בנוואי:

נסיעה באוטובוס של Koda lines עולה 930 פזו, 8-10 שעות נסיעה (באמת תלוי בנהג) סיוט אחד גדול. הגעה לבנוואי בבוקר. יצאנו לטרק של היומיים עם אבנר המדריך, מאוד ממליץ עליו, נהננו איתו בטירוף והוא דואג להכל כולל לינה. יום שלישי בבנוואי עשינו עצמאית, גם מומלץ.

מוהל בוהל:

טיסה לסבו ומשם 5 שעות באוטובוס למוהל בוהל (בערך 130 פזו).

לינה: שני לילות בבית של ליסה בדורמס. לילה אחד ב-Crazy bear בחדר פרטי. הגעתי לליסה כי אני מטייל לבד בכוונה לפגוש ישראלים. הסיפור עם ליסה הוא שהיא מאוד אוהבת ישראלים, מארחת מעולה, וגם מבשלת ארוחות שישי לישראלים בחינם (!!) ולא מוכנה לקחת על זה שקל. היא אומרת שהיא רק רוצה שנכיר וניפגש. עוזרת גם לסגור דרכה את הטיולים. מאוד מומלץ להגיע אליה אפילו רק להגיד שלום גם אם אתם לא בהוסטל.

לגבי ההוסטל – בגלל כל ההמלצות אנשים מצפים למשהו מטורף אבל צריך להגיד ש מגורים ברמה מאוד מאוד בסיסית, אבל המחיר בהתאם.

אטרקציות: טיול קפיצת מפלים עם דניאל – מטורף אסור לוותר כולם ממש אהבו, שנירקול עם כרישי לוויתן – לא הספקתי אבל מי שהיה מאוד נהנה, בסוף זה נסיעה ממש ארוכה בשביל להיות חצי שעה איתם במים. בחוף עצמו של מוהל בוהל אפשר גם להשכיר שנורקל ומסיכה וכמה מטרים מהחוף לראות להקות סרדינים וצבי ים ממש יפה.

במוהל בוהל יש הרבה מסעדות ומקומות לאכול אין מה להמליץ. יש גם כמה ברים נחמדים באיזור של ליסה, אנחנו כמה פעמים ישבנו ב-Blue mango, אחלה אווירה ואלכוהול זול יחסית. מלא תיירים.
ה״צ׳ילי בר״ המפורסם שקראתי עליו הרבה לפני הקורונה- פתוח אבל שומם וריק לגמרי, אין באיזור הזה מה לעשות נכון לכרגע.

מלפסקוואה

חזרתי לסבו ללילה ומשם נסיעה של חמש שעות וסירה של 40 דקות לאי, מקום אותנטי בטירוף עם חופים יפים. חוץ מרצועת חוף קטנה שיש בה כמה מלונות והוסטלים ומסעדות, המקום ריק, ואין מה לעשות במהלך היום או בערב, הכל נסגר מוקדם. באים לשם בעיקר כדי לצלול עם כרישים, אני באתי לעשות כוכב שני אצל סער וגם לראות כרישים, מאוד ממליץ.

שירגאו

טיסה מסבו לשירגאו. אחד המקומות שהכי אהבתי בטיול, (לדעתי גם עם הכי הרבה ישראלים) אין שם יותר מידי מה לעשות אבל אפשר להתקע שם חודש (יש כאלה שעושים את זה). כולם ישנים ב״ג׳נרל לונה״ שם יש הוסטלים, מסעדות וברים. מגוון די רחב של מקומות לאכול. גם שם יש מקומית (בשם ונסה אם אני לא טועה) שמכינה ארוחת שישי לכל הישראלים, ומנהלת מסעדה בשם Homemade taste ממש נחמדה.
מקום מצוין למי שאוהב לגלוש אבל גם אם לא מומלץ לקחת כמה שיעורים, זה זול מאוד וכיף להתנסות. שיעור וגלשן לשעה עולה 500 פסו אצל כולם.

אטרקציות נוספות בשירגאו:

  • סוגבא לגון – נוסעים לנמל ולוקחים משם סירה ב-1500 פסו לבן אדם, טיול בלגונות של שירגאו נופים מטורפים ושונים מאוד מכל שאר הפיליפינים, בסוך מגיעים ללגונה שאפשר לשחות ולהשכיר קייאקים. נחמד מאוד.
  • איילנד הופינג – יש טור אחד של איילנד הופינג, אחד הכי יפים שהייתי, כמה מהחופים הכי יפים שהייתי בהם. מומלץ.
  • מסעדה נחמדה שפתוחה עד מאוחר- bravo.
  • בר ממש נחמד שישבנו שם כמעט כל ערב- "barel “smoothie bawls ממש טובים.
  • בר shaka
  • מסעדה איטלקית טובה ויקרה יחסית – kermit.
  • מסעדה עם אוכל ביתי שמשתנה כל יום, ממש טעים וזול בטירוף, מאוד מומלץ- kurvada.

בגדול שירגאו אווירה מעולה לצעירים, מלא מקומות לצאת ולראות לא הייתי מוותר.

אל נידו

טיסה לסבו ומשם טיסה נוספת לפורטו פרינססה ואז נסיעה של 5 שעות בואן (600 פסו) והגעתם לאל נידו. אפשר גם לטוס ישירות לאל נידו, יוצא יותר יקר.
החופים הכי יפים שראיתי בפיליפינים. מאוד עמוס ותיירותי, עדיין אהבתי. המחירים שם יקרים יותר ביחס לשאר האיים.

אטרקציות מומלצות – כל מה שיש לעשות שם זה הסיורים A,B,C,D. אומרים שהמומלצים זה A ו-C, בפועל לא נראה לי שיש כזה הבדל, הכל יפה, ממש לא חייב לעשות יותר מאחד שניים. אנחנו סגרנו עם איוון. המון חופים, בטן גב, שנורקלים, מסעדות נחמדות וכו.

4 ימים מספיק שם לדעתי. לא לפספס – החופים – ליאו רחוק אבל יפה. בנקפאן יש ריזורט מפנק עם בריכה ממש על הים, אפשר לשבת שם ולהיות בבריכה ובחוף אם מזמינים משהו לשתות. מומלץ. בלאס קבאנס יש מקדונלדס ומכון כושר.

פורט ברטון

וואן של 4 שעות מאל נידו/פורטו פרינססה. עיירה קטנה מאוד, לא שונה מרוב המקומות שהייתי בהם בפיליפינים. הרבה מסעדות ומלונות לא חזרו לפעול מאז הקורונה, גם כאלה שהומלצו פה הרבה (גורגונזולה, קראקן..) אין הרבה מה לעשות בלשון המעטה. סגרתי דרך אדוארד שהמליצו עליו הרבה את האיילנד הופינג, הוא בכלל לא היה בסיור עצמו רק צירף אותי לקבוצה אחרת. הסיור יפה מאוד, מגיעים למקומות ממש יפים. לא חובה אם הייתם באל נידו לדעתי. ישנתי ב-Green hostel. אחלה דורמס, נקי, יש מזגן רק בלילה. טיפה מרוחק.

זהו! זמין תמיד לשאלות בתגובות ושמחתי לעזור.

שתפו את העמוד

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן