איסטנבול – כל מה שרציתם לדעת על טיול בעיר שאף פעם לא נמאס לבקר בה

איסטנבול חברים איסטנבול!

ארד ניר קרא לה בסיפרו ״המסעדה הגדולה בעולם״ – ואני התמזל מזלי ואני חוקרת את המנות והמטבחים במסעדה הפסיכית הזו!

העיר הזו היא מיקס מטורף ומרגש בין עזה ומילאנו, עכו ופיראוס עם טמפו של ניו יורק וטוקיו.

היא צבעונית כ״כ, רחבת ידיים, תוססת, מרגשת, עשירה כ״כ בהיסטורי ובתרבות שמורכבת משכבות שכבות של מלחמות, נצחונות, דתות, רעידות אדמה, שיטפונות, חמסינים, אהבות, פולחנים.
הכל בחוץ, רק לפקוח את העיניים.
ההרים המוריקים שעוטפים אותה מתמזגים עם מיצרי הבוספורט שחוצה אותה, ועם מי הטורקיז העמוקים של היום השחור. הארכיטקטוריה שלה היא שרידים שהשאירו בה השליטים לאורך ההיסטוריה. והאוכל שהיא מציעה ואני מתכנסת שם לכבודו חדשות לבקרים. – ואוו!

כמה השפעות!

מהים השחור, ממצרים, מאירן, מסוריה ומאיטליה והכל נופל בול. מתאחד למטבח. עשיר וססגוני!

איסטנבול – שעתיים ורבע צפונה במטוס. זוהי המלצה חמה לעיר שיש בה הכל!

כללי הפורמט היו ברורים – יש לנו 48 שעות. הוא איש של טבע, אני בחורה של אוכל התכנסנו בעיר הנפלאה הזו לחגוג לי 38 סתווים לקיומי.
ערב נסיעתנו עוד ראיתי בעיניי רוחי שלטי ענק של ארדואן מימין לדגל האדום עם הסהר ונשים העוטות בורקות…

בבוקר הגעתנו, נגלתה לעיניי אחת הערים המגניבות, עם וויב ליברלי ואנשים יפים, שילוב מרגש של ישן עם חדש, וחצי מהזמן בכלל הרגשתי בנאפולי (עיר נמל עם וואחד היסטוריה בעצמה) בגירסה אתנית ובלי אף ארדואן ברחובות שספגו את צעדינו למעלה מעשרים קילומטרים (מרשים!)

למה איסטנבול?

• היא קרובה.
• היא מלאת היסטורה שמרתקת את שנינו וניכרת בכל כולה מהבניה ועד אחרון רציפי הנמל , דרך האוכל , המסגדים, השווקים והכנסיות.
• לא לוותר – על הצד האסיאתי – (הוא הברוקלין של מנהטן).
• לא לוותר על שוק הים השחור בימי ראשון.
• לוותר – על כל דיאטה מכל סוג!
• הבוקר , חיכתה לי הפתעה בלובי – מדריכה יפה ומקסימה – שאנגלית היא שפת האם שלה (וטורקית היא שפת אביה) שאמרה שהיא מוכנה לצאת איתנה לכל הרפתקאה על המפה של איסטנבול.