אם חשבתי שברילוצ'ה זו גלויה אינסופית, זה בגלל שלא ראיתי עדיין את קלפטה. כלומר, לא את העיירה קלפטה, אלא יותר את הטיולים היוצאים ממנה אל הקרחונים.
מלון מומלץ בקלפטה ארגנטינה
בקלפטה לנו 3 לילות במלון Mirador del lago.
איפה לאכול בקלפטה
קלפטה ממוקמת על אחד מלשונותיו של אגם ארחנטינה, שהוא האגם הגדול ביותר בארגנטינה, שנוצר ממי הפשרת הקרחונים. על שום כך יש לו צבע ירוק, שמשתנה בשעות היום, בהתאם למזג האוויר ושעת היום. בערב הגעתנו לקלפטה הלכנו לאכול במסעדת La Tabitha, שהומלצה לנו ע"י סוכנת הנסיעות, שאספה אותנו משדה"ת. ההמלצה התבררה כמצוינת, הזמנו את מנת הדגל של האיזור – נתחי כבש על האש, בצירוף סלט מרענן ופלחי תפא"ד שהיו ואוו! לא הצלחנו להזמין מקומות מראש, אבל למזלנו היה לנו שולחן. מאחר והארגנטינאים נוטים לאכול את ארוחת הערב שלהם במסעדה לא לפני השעה 21 וחצי ואף מאוחר יותר, אם מגיעים מספיק מוקדם למסעדות, יש סיכוי טוב למצוא מקום, אבל אל תקחו את זה ככלל. תמיד עדיף להזמין מראש.
קרחון פריטו מורנו Los glacieres
למחרת אספו אותנו באוטובוס, יחד עם תיירים נוספים (דוברי אנגלית וספרדית) ונסענו לפארק הלאומי Los glacieres – לצפיה בקרחון פריטו מורנו. היום התחלק לשניים, חציו הראשון עברנו בין מרפסות התצפית הצופות אל עבר הקרחון, מגבהים ומזויות שונות. חלקו השני של היום הוקדש למיני טרקינג על הקרחון. יצאנו באוטובוס מאיזור המרפסות ומגיעים למעגן סירות בו עולים על מעבורת שלקחה אותנו לקרחון. לאחר הליכה של כשני קמ', צוידנו בקסדות ובנעלי קרח והתחלנו את ההליכה על הקרחון שארכה כשעה וחצי. במהלכה, עצרנו מדי פעם להסברים על התופעות השונות, ובסיום, קינחנו בכוסית ויסקי ושוקולדים. החוויה מומלצת ביותר! למרות חששותיי מההליכה על הקרחון זו הייתה בהחלט חוויה לא קשה במיוחד.
אגם ארחנטינה
למחרת, יצאנו לשיט בן 8 שעות בזרועות השונות של אגם ארחנטינה, במהלכו צופים בקרחונים אופסלה וספגציני. גם את החוויה הזו לא הייתי מחמיצה. השייט הוא בספינה גדולה ונוחה, עם סיפון שניתן לצאת אליו לצורך הצילומים. בספינה יש מזנון וכמובן שירותים. החברה היחידה שמוציאה שיט לקרחונים אלו היא חברת Solo Patagonia. בספינה ישנו מתחם נפרד שנקרא: Captain Club cabin – עם כמה עשרות של מקומות ישיבה (אולי 30-40), יש לו יתרונות רבים: שתיה חמה, קרה ואלכוהול מוגשים חופשי, בתחילת השיט הוגש כיבוד ובנוסף, סיפון קטן שלו גישה רק למתחם. בהפסקת הצהריים שהייתה במתחם מרהיב ביופיו, למרגלות קרחון ספגציני, הוגשה ארוחת צהריים.
אושואיה
למחרת בבוקר טיסת בוקר לאושואיה, בירת ארץ האש. לאחר התארגנות במלון – Cilene del fuego, אנחנו עורכים סיור היכרות בעיר ומצטרפים לטיול מאורגן לפארק טיירה דל פואגו, הנמצא מרחק של כ- 20 דקות מערבית לאושוואיה. לא עפתי עליו, למעט העובדה שמגיעים לנקודה הכי דרומית בארגנטינה (Bahia La pataia), הוא פחות מרשים מהפארקים האחרים שראינו לאורך הטיול. בתוך הפארק ישנה נסיעה ברכבת – Tren del Fin del Mundo – רכבת ששימשה בעבר להובלת אסירים שהיו כלואים באושוואיה ועבדו במקום בכריתת עצים. הנוף הנשקף במהלך הנסיעה ברכבת הוא נוף ירוק של עצים, כשברקע פסגות מושלגות. לאחר הירידה מהרכבת ממשיכים עוד קצת בנסיעה עד אשר מגיעים לנקודה הדרומית ביותר בארגנטינה. מצטלמים וחוזרים לאוטובוס.
אי הפינגווינים
למחרת בצהריים אנו יוצאים לשייט לאי הפינגווינים. השיט הלוך ושוב אורך כ-5 שעות, הישיבה בקטמראן נוחה מאוד ויש במקום מזנון שבו ניתן להזמין פיצות, חטיפים שתיה חמה וקרה ועוד. לפני ההגעה לאי הפינגווינים יש שתי עצירות לצפיה באריות ים ולהקות קורמורנים, אך גולת הכותרת היא כמובן הפינגווינים. הקטמראן קרוב מאוד אליהם, למעשה הוא עוגן על האי והפינגווינים נמצאים במרחק קטן מאוד מאיתנו. כל השיט מלווה בהסברים רציפים בספרדית ואנגלית באופן מקצועי ביותר.
טסים לבואנוס איירס
הטיול שלנו קרוב לסיום. למחרת, טסים לבואנוס איירס, שם נבלה עוד יום וחצי, עד הטיסה חזרה לישראל. את היומיים בבואנוס איירס הקדשנו לגן היפני (נחמד, לא יותר), האובליסק של בואנוס, מדרחוב פלורידה, שכונת סן טלמו ולשכונת פלרמו. בשכונת סן טלמו יש שוק עם חנויות של ענתיקות וגם דברים חדשים, ירקות ומסעדות. בשכונה עצמה יש עוד הרבה חנויות ענתיקות, גרפיטי ועוד. שכונת פלרמו והסוהו של פלרמו, היא שכונה צעירה ותוססת, עם בתי קפה רבים, בארים ומסעדות. כשאנחנו הגענו ביום שבת, התקיים באיזור כיכר סראנו יריד של עשרות דוכנים (סטייל נחלת בנימין). היריד מתקיים בימים שבת וראשון משעות הבוקר ועד השעה 20:00 בערב.
היו שהזהירו אותי לגבי בואנוס איירס ובצדק. אמנם הסתובבנו רק באזורים המתוירים, אבל תמיד צריך להיות עירניים, הוזהרתי שלא לקחת איתי מצלמה יקרת ערך (הושארה בכספת המלון) ולהיזהר עם הטלפון הסלולרי. כמו שכתבתי בפוסט הראשון (לינק למטה), בבואנוס השתמשנו באפליקציית "אובר", נסיעה ממוצעת של כ- 15 דקות בעיר לא עלתה על 7-8 שקלים, שימו לב להעביר את האפליקציה למצב של תשלום במזומן לנהג, על מנת לנצל את היתרון של המרת המטבע בשער הבלו.
סיכום
זהו, הטיול בא אל סיומו, תהנו!
- כתבה על ברילוצ'ה ששעשיתי תוכלו למצוא כאן
- כתבה על צפון ארגנטינה ובואנוס איירס תוכלו למצוא כאן
