טיסות לקרואטיה בזמן הקורונה – חופשה זוגית בלתי נשכחת בחודש אוגוסט

סיכום לטיול שלנו לקרואטיה בעידן הקורונה – מקווה שאוכל לעזור למתעניינים. הכתבה תעשה לכם סדר על טיסות לקרואטיה בזמן הקורונה

טיסות לקרואטיה:

טסנו בטיסת ישראייר, ביום 25.08.2020 – חזרנו בטיסת ישראייר ביום 31.08.2020. עלות: 200$ לכרטיס, אחרי שהוספנו ביטוח מגן ומזוודה אחת לזוג, שני הכרטיסים עלו 500$ (200$ כרטיס, 15$ ביטוח מגן לנוסע, ו-35$ למזוודה לכיוון), סה"כ 500$ (200$ לכרטיס כפול 2, 15$ ביטוח כפול 2, מזוודה אחת כפול 2 כיוונים).

בדיקת הקורונה:

אני חבר בקופ"ח המאוחדת, אשתי בכללית. שנינו ביצענו את הבדיקה בקופות החולים (לא יודע אם זה עוד רלוונטי, אבל בכל זאת..) ביום ראשון, 23.08.2020, אשתי בשעה 08:30, אני ב- 12:30.
התוצאה של אשתי יצאה ביום 24.08.2020 לקראת 10 בבוקר, שלי שעה מאוחר יותר, באיזור האישי באתר קופ"ח.
פנינו לרופא המשפחה, והוא מילא טופס בדיקה באנגלית וחתם עליו, ואליו צורפה תוצאת המעבדה, קיבלנו במייל / במרפאה.

צ'ק אין – כניסה לנתב"ג:

החניונים "הגדולים", הלא מקורים, סגורים. חנינו בחניון הכרם ממש מול הטרמינל, חניה מקורה, בעלות של 40 ש"ח ליום במקום 90 (המחיר הרגיל של החניון הלא מקורה). מרחק של כמה פסיעות מהכניסה לטרמינל.
בבדיקה נכנס רק מי שמחזיק כרטיס טיסה ודרכון לצורך נסיעה. אין כניסה למלווים, בני משפחה, מדריכים וכיו"ב. רק הנוסעים עצמם.

בכניסה לטרמינל בודקים חום, שואלים על תסמיני קורונה או מגע עם חולה מאומת או חובת בידוד (ממש בקצרה), ונותנים לנוסעים צמיד ירוק מקרטון שמאשר שעברתם בדיקת חום ו- "תשאול ראשוני", ומותר לכם למעשה להסתובב בטרמינל לצורך נסיעה (כולל יציאה לחניון, עישון סיגריה וכל מה שצריך מבחוץ).

חובת עטיית המסיכה במהלך כל זמן השהייה בטרמינל ובטיסה כמובן (אגש לזה בהמשך).
עומדים בתור לתשאול בטחוני, כרגיל, מסיימים ועוברים לצ'ק אין.

בצ'ק אין מבקשים 6 דברים:

• דרכון (איך לא)
• כרטיס טיסה
• בדיקת קורונה שלילית באנגלית
• להראות להם שמילאתם את טופס הכניסה לקרואטיה (אפשר מודפס ואפשר בסלולרי)
• אסמכתאות למקומות לינה בקרואטיה
• טופס הבקשה ליציאה מישראל (אפשר מודפס או בסלולרי)

בעניין מקומות הלינה בקרואטיה, לא ממש דקדקו, לנו היות 5 לילות עם אסמכתאות, הלילה האחרון לא היה סגור, אבל לא ממש שאלו. מספיק אישור ללילה ראשון לדעתי (אני לא מתחייב על זה, אבל זה מה שקרה לנו, ראו אישור הזמנה ללילה ראשון, שאותו רשמנו גם באתר של קרואטיה, ועברנו).

אם הכל תקין בהתאם לאמור לעיל, מקבלים כרטיסים וממשיכים לבידוק הבטחוני, כרגיל, בידוק, שיקוף, ולעמדת הדרכונים, שכולה ממוחשבת היום כמעט, ואין בקרי גבול בכוורות, סורקים את הדרכון, ועוברים לדיוטי השומם.

דיוטי פרי נתב״ג בזמן קורונה

אין הרבה מה לכתוב, הכל סגור ונעול, למעט: מקדונלדס (בהזמנה ממוחשבת), בית קפה קטן באולם הגדול, ושתי "שלוחות" של ג'יימס ריצ'רדסון (כמה בשמים, אלכוהול, שוקולדים ועוד מוצר או שניים לטיסה), וכן עמדת פספורט כארד למי שזה רלוונטי עבורו. גם הצ'יינגים והבנקים סגורים.

למעשנים מבין הקוראים הנכבדים: אזורי העישון (הקפסולות הריחניות) סגורות ונעולות. ההזדמנות האחרונה לעשן סיגריה לפני הטיסה זה רק לפני הכניסה לטרמינל.

הבורדינג והטיסה לקרואטיה:

הבורדינג רגיל, אבל האוטובוסים מהטרמינל למטוס יעלו מספר קטן בהרבה מבעבר, 20 איש במקום 40 כמו סרידינים (שינוי לטובה כמובן).
בעליה למטוס עוד בדיקת חום, ודרישה לא סלחנית בעליל לעטיית מסיכה כל הזמן. במקרה עברה דיילת כששתיתי מים, והיא המתינה שהלגימה שלי הסתיימה, ומיד הורתה לי לעטות את המסיכה.

על המסיכות – שוב – עטיית המסיכה היא כ"כ קריטית ומקפידים על זה בצורה ראויה להערכה – באנו לטוס וליהנות ולא להסתכן. מומלץ בחום להצטייד במסיכה שתהיה נוחה (ובטוחה כמובן) לטיסה, שכן היא תשב לכם על הפה והאף במשך כמה שעות טובות.

בטיסה מגישים רק בקבוק מים, אסור לאכול או לשתות משקאות אלכוהוליים, למרות שהאכיפה בעניין האוכל לא הייתה ממש קפדנית, כי לך תסביר לילד (או למבוגר) רעב שאסור לו לאכול. הצוות משתדל, אבל הם מבינים שעם אוכל קשה להתעסק. עם אלכוהול, הגישה יותר תקיפה – אסור בתכלית האיסור.

בנחיתה מורידים את הנוסעים שורה שורה, קוראים לכל שורה במספר שלה, לאחר שכל הנוסעים באותה שורה יורדים מהמטוס, קוראים לשורה שלאחריה, וכך הלאה (אם רק היינו יכולים לאמץ את הסדר הזה גם לאחר הקורונה).

הכניסה לקרואטיה:

בירידה מהמטוס, בודקים חום, ומדריכים את הנוסעים לכיוון של ביקורת הגבולות.

בביקורת הגבולות מבקשים דרכון, בדיקת קורונה שלילית באנגלית עם תאריך של עד לפני יומיים מיום הנחיתה, והצגת אישור מילוי הטופס של הכניסה לקרואטיה (אפשר בסלולרי), ואישור לינה במלונות שם (איתנו כאמור לא התעקשו על כל התקופה, הסתפקו במלון אחד או שניים, ללילות הראשונות, אבל לא בטוח שלכולם זה עבר באותה צורה).

בעניין מועד ביצוע הבדיקה: כמעט בכל המסמכים שהוצגו ע"י הנוסעים שהיו קרובים אלינו, לא היו שעות ביצוע הבדיקה. בקרי הגבולות הסתפקו בתאריך של יומיים לפני הכניסה.

חשוב לדאוג שהטופס יהיה באנגלית! אפשר מרופא המשפחה. הייתה משפחה מהארץ שבאו עם בדיקות בעברית, ולקחו אותם הצידה ללא חתימה על הדרכון, ואני לא יודע מה קרה איתם, אבל בשורה משמחת לא נראה לי שהייתה, בכל מקרה, קליל זה לא היה להם. הם משאירים אצלם עותק מודפס מהבדיקה, כך שכדאי להגיע עם שני עותקים מודפסים, או עותק אחד שתמסרו להם (לא תצטרכו את הטופס אחרי הכניסה לקרואטיה) – לא להגיע עם טופס ממוחשב או בסלולרי, חשוב שיהיה מודפס, ובאנגלית כאמור.
חתימת דרכון, איסוף כבודה, ויאללה חופשה.

מעבר נאום:

בין החלק הדרומי לצפוני של קרואטיה, רלוונטי לנוסעים מדוברבניק לספליט או למפלים או לכל מה שצפון מדוברבניק.
המעבר חלק: לא יוצאים מהאוטו, בנקודה הראשונה מוסרים לבקרים את הדרכון, הם סורקים אותו (לכל הנוסעים), ומורים לכם להתקדם הלאה, לתוך העיר נאום.

הנסיעה מנקודה א' לנקודה ב' (המעבר החוזר לקרואטיה) לוקחת בין 10-15 ד', נסיעה קלילה בתוך עיירה לא ממש רועשת. כדאי לא לרדת שם, על אף הפיתוי במחירים זולים, היות והמעבר הוא דרך מדינת בוסניה והרצגובינה, מדינה אדומה. וכי משעמם שם (ולא מצדיק את הסיכון בכלל).
בנקודה השניה (החזור לחלק השני של קרואטיה) שוב לא יוצאים מהאוטו, מוסרים דרכונים לבקרים שחותמים על הדרכון חתימה קרואטית עם תמונה של רכב, והמילה KLEK (שזה שם המעבר) והסמל של קרואטיה (HR). וממשיכים ליעד.

טיסה לארץ:

בחזרה לישראל מילאנו טופס של בקשה לחזרה לארץ, והצהרנו שלא היינו במדינה אחרת. יש שיגידו שהצהרתי הצהרה כוזבת, אבל כאיש חוק (עו"ד), אני מבין שהחוק (ובמקרה זה ההנחיות) נועדו למטרה היגיונית, ושיש להפעיל את שיקול הדעת והשכל הישר (במיוחד כאשר ההנחיות אצלנו ללא ממש סבירות והיגיוניות תמיד) – אני מבין שאין כל שוני בין לעבור דרך נאום ברכב (שוב מבלי לצאת).

ובין לעבור מעל בוסניה במטוס עמוס נוסעים (כמו שעושים אלה שמגיעים לזגרב, למשל), כך שלא באתי בחיכוך עם איש למעט אלה שאיתי ברכב (המשפחה שלי). בישראל שאלו שוב אם היינו במדינה אחרת, הצהרנו שלא, והמשכנו הלאה בלי בעיות, בלי בידוד.

קרואטיה והקורונה:

כמעט שכחנו שיש קורונה. בחוץ לא עוטים מסכות, אך שומרים על ריחוק. בפנים הם מקפידים על מסיכות (אבל היות ובילינו את רוב הזמן בחופים ובים, לא ממש הרגשנו את זה).
לא מצאנו (כי לא חיפשנו כנראה) מקומות לקניות, כך שלא ידוע לנו איך זה הולך בקניונים, אבל סביר להניח שחובת עטיית מסיכה מאוד קפדנית.

מלון בקרואטיה:

אנחנו בחרנו במלון שנקרא Adriatic Deluxe Apartments למידע נוסף עליו לחצו כאן

הערה לסיום:

האמור לעיל נסמך על הניסיון שלנו בלבד מהטיול, ואין בו כדי להצביע על הנחיה או המלצה לפעולה מסוג זה או אחר (למעט שכדאי לנסוע לקרואטיה בכלל). ואין בה כמובן התחייבות שמה שאנחנו עברנו יהיה נכון לגבי אחרים – זה מה שאנחנו עברנו, וחשבנו לנכון לשתף.
בהצלחה ובהנאה לנוסעים כולם – קרואטיה מ ד ה י מ ה.