טיול בארגנטינה של 3 שבועות הכולל את הדרום, בואנוס איירס והצפון!

אזהרה: מי שיקרא פוסט זה והבאים אחריו, ייתקל לא מעט בצמד המילים: עוצר נשימה. אחרי 3 שבועות בארגנטינה, ריכזתי את כל המסלול + פה ושם טיפים אישיים שלי ב- 3 פוסטים נפרדים: צפון ארגנטינה, ברילוצ'ה ודרום ארגנטינה. לא נכתבו כאן הרבה פוסטים על טיול בארגנטינה ולכן בחרתי לשתף. כל התמונות שהעליתי, לא עברו עריכה, כדי לשקף את הנופים המדהימים, בלי פילטרים. כי בכל הנוגע לנופים, ארגנטינה לא צריכה פילטר.

ראשית, הקדמה: אנחנו זוג בני 50 פלוס, נאלצנו לעשות חישוב מסלול מחדש ולהרים נסיעה לארגנטינה תוך שבועיים וחצי. נעזרנו בזוג חברים, שחזרו מספר ימים קודם ועם שינויים קלים, הטיול יצא אל הפועל. בגדול, כל ההזמנות של הטיסות הפנימיות, השכרת רכבים, בתי מלון וטיולים יומיים מאורגנים בחלק מהמקומות (אפרט בפוסט) בוצעו באמצעות סוכן יהודי ארגנטינאי מבואנוס איירס, דובר עברית, העונה לשם אוריאל.

טיפים כלליים לטיול בארגנטינה

שקעים

ברוב המקומות השקעים מתאימים לאלו שלנו. ישנם מקומות שזה שקע בעל 3 פינים מרובעים ושלא מתאימים לארץ. אנחנו קנינו בקיוסק בבואנוס ביום הטיול הראשון מתאם.

כבישים

חלק מהכבישים הבינעירוניים בארגנטינה צרים וחד מסלוליים. באיזור הצפון ובאיזור ברילוצ'ה ישנן דרכים לא סלולות, המתפרשות על פני עשרות קילומטרים שבהם הנסיעה היא בדרכי עפר, אבנים ומהמורות, המאלצות נסיעה איטית (בעיקר כבישים נופיים – אפרט בפוסט)

המרת דולרים

יש את השער הרשמי ויש את מה שמכונה: שער בלו. השער הכחול כפול משער הדולר הרשמי ולכן מומלץ להגיע עם דולרים מהארץ ולהמירם אצל חלפנים. נכון לכתיבת שורות אלו השער הרשמי עמד על 179 פזוס לדולר והשער הכחול: 366 פזוס לדולר. השטר הגבוה ביותר בארגנטינה הוא 1,000 פזוס וכדי לא להסתובב עם סטיפות עבות, העדפנו לפרוט 100-200 דולר בכל פעם. מה גם שלאורך טיול של 3 שבועות, שער הבלו עלה (טוב לנו, פחות טוב לארגנטינאים, הנאלצים לחיות עם אינפלציה מטורפת)

כרטיס אשראי

אם תשלמו באמצעות כרטיס אשראי, תחוייבו לפי שער בין הרשמי לכחול. (כיום כ-303 פזוס לדולר, לא מדויק)

אינטרנט

רצוי לרכוש כרטיס סים של Claro. ניתן למצוא בחנויות דראגסטור ובחנויות של claro (אבל שם התשלום הוא בכ"א ואנו העדפנו להימנע מכך ולשלם במזומן בלבד). בחלק נכבד מהנסיעות אין קליטה סלולרית במשך שעות ארוכות.

אפליקציות

  • בנסיעות נעזרנו באפליקציית הניווט של Google maps. הטענו את המפה לפני היציאה לדרך, כשיש עדיין קליטה סלולרית.
  • בבואנוס איירס נסענו רק עם uber. יש להגדיר את אובר לתשלום במזומן. רוב הנסיעות שלנו בתוך בואנוס לא עלו על 800 פזוס. (כ-8 שקלים)

רבים מהארגנטינאים אינם דוברי אנגלית. גם הצעירים שבהם. גוגל טרנסלייט עזר לנו מאוד.

מהלך טיול בארגנטינה

ועכשיו לטיול, עם המלצות אישיות שלי.  טסנו לבואנוס איירס דרך מדריד (אייר אירופה ואיבריה).

בואנוס איירס

היום הראשון בבואנוס נוצל לסיור מודרך להכרת העיר, מיניבוס אסף אותנו מהמלון ומשם נסענו אל- Plaza de Mayo, איזור הנמל ושכונת לה בוקה הססגונית. שאלתי את המדריך אם זה יהיה בטוח להגיע לשכונת לב בוקה באופן עצמאי בשעות הערב ולהסתובב רגלית בטווח שמחוץ לאיזור התיירותי של השכונה. הוא לא המליץ לי לעשות כן, רק באיזור המתוייר של השכונה. כמו כן, גם האיזור המתוייר של השכונה פעיל רק עד השעה 18 בערב. סיימנו את הסיור המודרך בשכונת ריקולטה.

נכנסנו עצמאית לבית הקברות בריקולטה, שם קבורים אישים נודעים כולל נשיאי ארגנטינה, אווה פרון ועוד. הסיור בין הקברים מרשים ביותר, כפי שניתן לראות בתמונות (הכניסה בתשלום בכ"א, לא ניתן לשלם במזומן). בערב טיסה לאיגואיסו, עוד נחזור לבואנוס בסוף הטיול.

מפלי איגואסו

למחרת בבוקר, איסוף מהמלון ע"י סוכנות הטיולים למפלי איגואסו. המפלים עוצרי נשימה. יש מסלול עליון ומסלול תחתון – מומלץ לא לוותר על אף אחד מהמסלולים. בכל מסלול רואים ומתקרבים אל המפלים מזווית אחרת. כמו כן, לא לוותר על שייט בתוך המפלים, סירת הזודיאק מתקרבת ממש אל המפלים, נרטבים לגמרי, אבל זו חוויה שלא רצוי לוותר עליה. אל דאגה, לפני העליה לסירה כל אחד מקבל שק גומי שאליו מכניסים את התיקים והנעליים. כדי שאוכל לצלם תוך כדי השייט רכשתי לי נרתיק גומי אטום למים, דרכו צילמתי במהלך השייט.

בערב אכלנו במסעדת El quincho del tio querido שהומלצה בפוסטים בקבוצות השונות (מומלץ להזמין מקומות מראש, יש מופע של זוג רקדני טנגו, שמתחיל כל ערב בשעה 19:30). באיגואסו עצמה אין הרבה מה לעשות, מעבר לשיטוט קצר בין חנויות העיירה ותצפית על משולש הגבולות ארגנטינה – פרגוואי – ברזיל.

חוחוי וטילקרה

למחרת בצהריים כבר טסנו לחוחוי, אוספים רכב 4×4 בסוכנות הרץ ונוסעים ישירות לטילקרה. לשמחתנו, עם הגעתנו לעיירה התקיים ברחובות העיר פסטיבל דתי כלשהו לכבוד ישו הילד (זה המעט שהצלחנו להבין מהמקומיים) בהשתתפות ילדי בתי הספר של מחוז חוחוי. כל בי"ס בתלבושת אחרת והילדים רוקדים ללא הפסקה ויוצרים תהלוכה בלתי נגמרת ברחובות, מלווים בנגני תופי ענק חליליות ועוד, כשהם מוקפים בתושבי העיירה שגדשו את הרחובות. בשני הלילות בטילקרה לנו במלון חמוד הממוקם בפאתי העיירה – El Reposo Del Diablo. כל איזור צפון ארגנטינה לא דומה בכלל לארגנטינה, כולל מראה הילידי – בוליביאני של תושבי האיזור.

להגיע לאיזור זה זו חוויה בפני עצמה, למי שמסוגל להתמודד עם כפרים אותנטיים, כשחלק מהרחובות אינם סלולים. תושבי האיזור חביבים ולא הייתי מוותרת על שילוב הצפון בטיול. למחרת יצאנו מטילקרה להר 15 הצבעים ולמסלול של 4 ק"מ במקום שנקרא: La Quebrada de las Señoritas. אני מדגישה שההגעה למקומות אלו היא בכבישי חצץ לאורך עשרות ק"מ ועל כן העדפנו רכב 4×4, למרות שנתקלנו בלא מעט רכבים פרטיים, ישנים וקטנים אפילו, שצלחו את הנסיעה. בסיומו של היום נסענו ל – La garganta del diablo (גם דרך זו לא קלה, רצופה בעיקולים ועליות, לא סלולה ולעניות דעתי המפל לא מצדיק את הקושי שבנסיעה, אולי כי הייתי עייפה מדי).

מדבר המלח Salinas grandes

למחרת בבוקר עזבנו את המלון ונסענו למדבר המלח Salinas grandes. במילה אחת – מדהים. לא ניתן לעלות ברכב ללא ליווי מדריך. תמורת תשלום של 1500 פזוס, נוסעים על משטחי המלח, מקבלים הסבר (בספרדית שוטפת) על היווצרות ושימושים שעושים במלח ובסיום המדריך מצלם אתכם במבחר "פוזות". משם המשכנו לעיירה פורממרקה, עיירה מתוקה השוכנת למרגלות הר שיבעת הצבעים. בכלל לאורך כל הנסיעות הרבות בצפון ארגנטינה ההרים מחליפים צבעים: אדום, כתום ירוק וצהוב. כבר אמרתי? עוצר נשימה. בדרך לסלטה עצירה אחרונה ב- Lagunas de Yala. איזור חמוד, ראינו הרבה משפחות עושות לאורך הדרך פיקניקים ומטיילים רגלית אך לדעתי, לא מצדיק הגעה למקום. לקראת הערב הגענו לסלטה, קיבלנו המלצה למסעדת בשרים מפקיד הקבלה במלון. מקלחת ויאללה סטייקים. המסעדה נקראת el Charrua (Paseo guemes), לקחנו מנה זוגית שהכילה 3 נתחי בשר איכותי (6700 פזוס שזה משו כמו 70 שקל)!

קפז'טה

למחרת נסענו לקפז'טה בדרך הנקראת "קברדה דה לה קונצ'ס" – Las Conchas. הדרך לקחה לנו כ-3 שעות, עם כמה וכמה עצירות בדרך. חלק מנקודות העצירה מלוות בשילוט וחלק לא. הגשמים, הרוח והזמן יצרו תצורות מעניינות בהרים ובסלעים. המרשימות שבהן: גרון השטן, האמפיתאטרון (היה שם מישהו שניגן בחליל ובזכות המבנה, נוצרת תהודה ייחודית), הצפרדע, הטיטניק שטובעת ועוד. בכל נקודת עצירה מרכזית ישנם רוכלים שמוכרים תכשיטים מאבנים טבעיות צבעוניות. אני קניתי שם תליון וזה היה זול יותר מקפז'טה שאליה הגענו בהמשך.

קפז'טה היא עיירה חמודה מאוד, מוקפת בכרמים ויקבים. אם אתם מגיעים אליה, אל תחמיצו אכילת גלידה בטעמי יינות שונים. אכלנו שם ארוחת צהריים קלילה מלווה ביין טוב ושמנו פעמנו חזרה באותה הדרך לסלטה. הפעם ללא עצירות. מבחינת המרת דולרים בסלטה, בערב הראשון נאלצנו להמיר אצל חלפן שעומד ברחוב Mitre (פקיד הקבלה במלון אמר לנו שישנם מספר חלפנים ברחוב וניתן לזהותם לפי תיק צד תפוח שהם מחזיקים).

למחרת, הצלחנו להמיר אצל חלפן שישב במשרד (אין שילוט) ואצלו קיבלנו שער טוב יותר. בצהריים טסים לברילוצ'ה, על כך בפוסט הבא…

כתיבת תגובה

    Generic selectors
    Exact matches only
    Search in title
    Search in content
    Post Type Selectors
    דילוג לתוכן