שבועיים בסין (טיול זוגי) באפריל – המלצות לאטרקציות, אוכל ואיפה כדאי לשהות ואיך להתיינד

טיסות של אליטליה נקנו שלושה חודשים קודם, 1140$ לזוג. אם היינו גמישים בתאריכים, היינו יכולים לטוס שלושה ימים קודם, טיסה ישירה עם היינאן ב-980$ לזוג.. אירופלוט מציעה מחירים סבירים לנחיתה לבייג'ין וחזרה משנגחאי, אבל קונקשנים נוראים עם מספר דו ספרתי של שעות המתנה.

למרות המוניטין המפוקפק של אליטליה והדיבורים על פשיטת רגל ושביתות סביב תאריכי הנסיעה שלנו, הכל עבר בשלום ובזמן. הופתעתי לטובה מהמרחב לרגליים (בטיסות הארוכות) ואפילו האוכל היה סביר+ (אבל אולי זה בגלל שאין לי סטנדרטים גבוהים).

מדריך מקוצר על תחבורה ציבורית ורכבות בין עירוניות בסין

היו לנו ארבע נסיעות ברכבת:

  1. רכבת מבייג'ינג לשיאן – רכבת לילה, תא פרטי עם שירותים צמודים (ואפילו קיבלנו טפצ'קי).
  2. רכבת משיאן ל-האנגג'ואו.
  3. רכבת משנחאי לבייג'ינג –  רכבות בוקר מהירות ונסיעת ערב קצרצרה.
  4. רכבת מהאנגג'ואו לשנגחאי – עלות כללית 666$ לשניים. הזמנתי מראש באתר travelchinaguide.com.
    מחיפושים שעשיתי, אפשר היה למצוא טיסות מעט יותר זולות אם הייתי מתפשרת על השעות (ממש מוקדם בבוקר או מאוד מאוחר בלילה) אבל העדפתי רכבות ולא טיסות.
    קראתי שיש לא מעט ביטולים או דחיות של טיסות. לא רציתי לקחת סיכון שאצטרך, במיוחד תוך כדי טיול, להתעסק עם שינויים ולחפש אלטרנטיבות. לכן גם מלונות וגם רכבות הוזמנו מראש. מבחינת האופי שלנו כמטיילים, זה הוכיח את עצמו.

קראתי הסברים איך להבין את המידע המופיע על הכרטיסים, הסברים על תחנות הרכבת בהן היינו אמורים להיות (איך קוראים את צגי המידע, איפה נמצאים חדרי ההמתנה, איך ומתי עולים לקרון וכו') וההתמצאות הייתה פשוטה בד"כ.

הרכבות נקיות, מרווחות ובכלל לא מרגישים את המהירות.

בכלל, תחבורה ציבורית מעולה. בערים הגדולות, שנגחאי ובייג'ין, קנינו כרטיס תחבורה נטען (אחד לכל אחד)-משלמים פיקדון (מוחזר בסוף השימוש כולל סכום שנשאר בכרטיס) של 20 יואן ומטעינים בסכום המעוניינים. לנו יצא כחמישים יואן לאדם בכל עיר, בבייג'ינג העלות כללה גם את הנסיעה לחומה.

אוכל בסין

למרות אזהרות שהאוכל בסין זה לא מה שרגילים לו בארץ, אהבנו מאוד מאוד כל מה שאכלנו. מאחר ולא היה סיכוי שאסתדר עם צ'ופסטיקס לקחתי איתי כמה מזלגות ח"פ. זה, כמובן, עורר גיחוך בשולחנות הסמוכים. כמה אנשים אפילו ניסו להראות לי איך צריך להחזיק. זה לא עזר… 

אכילה במסעדות העממיות הייתה חוויה נהדרת וזולה (סביב 50 יואן לשתי מנות, בירה ושתיה קלה). אכילה במסעדות פחות עממיות יכולה להגיע גם ל-200 יואן (3-4 מנות +בירה ושתיה קלה). 

זיוה, מיץ במבוק, פיצה סינית, שווארמה, שיפודים, נקניקים מעושנים-הדוכנים בסמטאות בשווקים המקומיים היו טעימים להפליא וזולים במיוחד (כן כן, עוף ב-10 יואן- 5.5 ש"ח וגם השווארמה).

בייג'ינג

משדה התעופה נסענו ברכבת האקספרס שמגיעה אל העיר תוך חצי שעה. עוד 20 דקות (מטרו+הליכה קצרה) ואנחנו מתמקמים במלון קפיטל 230$ לשלושה לילות (על ארוחת הבוקר שילמנו בנפרד). נחתנו ביום ראשון לפתחם של שלושה ימי חג, צ'ינג מינג-טאטוא המצבות. נחשב כחג מדרגה ב' מבחינת עומסים. אם כך, לא יכולה לדמיין מה קורה בחגים הגדולים….

כשאומרים לי 'המון אנשים' אני חושבת על הכנרת בחוה"מ פסח או על הדרך לחרמון ביום מושלג. לא! ה מ ו ן אנשים בבייג'ינג אומר שאתם רואים רק את מה שנמצא בקצה האף.

לקח לי כמה ימים להתרגל לזה שאין בסין מרחב אישי, שיורקים בגאון (גם כשאתם בדיוק אוכלים), שמפהקים בתוך הפרצוף עד שאפשר לספור את הסתימות. מכאן זה הולך ומשתפר. אז תעלו לריקשה לטעימה קטנה מסין דרך העיניים שלנו- מבטיחה לא להפקיע מחיר.

מלון בייג'ינג – מלון האוורד ג'ונסון – לילה לפני הטיסה. למידע נוסף על המלון לחצו כאן 

מלון בייג'ינג – מלון קפיטל – מספר לילות. למידע נוסף על המלון לחצו כאן

אטרקציות מומלצות ב-בייג'ינג

ארמון הקיץ

הוקם לפני כ-700 שנה והיה מקום המנוחה והשעשועים של המשפחה המלכותית. בשנת 1998 הוכרז כאתר מורשת עולמית. דרך מיוחדת להגיע לארמון הקיץ היא לקחת סירה במזח הנמצא סמוך לגן החיות Huang Chuan Wharf 皇帝船码头. שייט לארמון אורך כשעה. 40 יואן לאדם לכיוון+40 יואן כניסה למתחם הארמון. אין צורך להזמין מראש. בדרך זו, נכנסנו דרך השער הדרומי. בחזור, עלינו על המטרו (קו 4 ) הסמוך לשער הצפוני.

החומה הסינית

נסענו בתחבורה ציבורית לקטע החומה הנקרא 'מוטיאניו'. קראתי המלצות שכדאי דווקא לקטע הזה ולא לקטע שנקרא 'באדאלינג' כי הוא פחות צפוף. הוא אולי פחות צפוף אבל להגיע אליו לקח לנו שלוש שעות לכל כיוון (אוטובוס עד לעיר סמוכה לחומה ומשם מונית/אוטובוס נוסף), כך שלא בטוחה אם לא עדיף להגיע לבאדאלינג (רכבת ישירה מהעיר). רכבל יש בשניהם, מגלשה יש רק מוטיאניו.

קנינו כרטיסים לעליה ברכבל כסאות (אפשר גם רכבל סגור) ירידה במגלשה, 320 יואן לזוג (אם בוחרים ברכבל סגור+מגלשה-360 יואן לזוג). אחד ההסברים איך להגיע לחומה בתחבורה ציבורית.

אורך החומה הסינית 21.196.

עיר האסורה

הכניסה לעיר האסורה מוגבלת בהיקפה ואפילו באתר הרשמי של המקום כתוב שמומלץ להזמין כרטיסים מראש. אבל אתר הכרטיסים….בסינית. לכן, אנחנו משתדלים להגיע עם פתיחה (8:30)- אנחנו וכל תושבי העיר. התור משתרך עד ליציאה מתחנת המטרו ובכל כיוון שמסתכלים שוטרים וחיילים. בכלל, נוכחות ביטחונית בולטת בעיר הרבה יותר מהערים האחרות בהן ביקרנו.

למרות התור הארוך, נכנסים מהר יחסית. כדי לקנות כרטיסים (60 יואן לאדם) חייבים להציג דרכון. מרגע שיצאנו מהמטרו ועד שנכנסנו בשערי העיר האסורה עברה כחצי שעה. למרות שהיה לי חומר כתוב החלטנו לשכור גם מדריך אודיו (ברוסית, יש במבחר שפות, 20 יואן למכשיר).

זהו מקום מגורים של 24 קיסרים, החל מהמאה ה-15 ועד להדחתו של הקיסר האחרון בשנת 1911. העיר נקראת כך מכיוון שבמשך 500 שנה הייתה מקום אסור לכניסתם של אנשי העם והיה אסור גם ללינה בתחומו בשעות הלילה. הגבר היחיד שיכול היה להישאר אחרי שעות החשיכה במתחם היה הקיסר, או גברים שאיבדו את גבריותם כשנכנסו לשרת במקום. העיר האסורה הוכרזה כאתר מורשת עולמי בשנת 1987 על ידי אונסקו.

הכי מצאו חן בעינינו היכל השעונים (תוספת תשלום של 10 יואן לאדם) – עשרות שעונים בגדלים שונים, שהתקבלו מתנות מרחבי העולם או נבנו ע"י אומנים מחצר הקיסר. כל יום ב-11:00 וב-14:00 מפעילים חלק מהשעונים בתצוגה מרהיבה; וגלריית האוצרות (תוספת תשלום של 10 יואן לאדם). יצאנו מהשער הצפוני מתוך מטרה לבקר בפארק גבעת הפחם, אבל כשראיתי כמה צריך לטפס כדי להגיע לביתן העליון החלטתי לוותר.

אחרי ארבע שעות של הליכה בעיר האסורה לא חשבתי שאחזיק מעמד.

מקדש הלאמה

מקדש הלאמה או בשמו האחר 'מקדש השלום וההרמוניה' זהו המנזר הטיבטי המפורסם והחשוב ביותר מחוץ לטיבט. באחד ההיכלות נמצא פסל בודהה שגובהו 18 מ' אשר גולף כיחידה אחת מעץ סנדל. את המבנה בנו סביב הפסל. הממשל הסיני מאפשר לנזירים ממונגוליה וטיבט לשהות במקום כסמל לחופש דת, אחדות ויציבות.

חוטונג

מחוץ למקדש שוכן אחד המקומות שהכי אהבנו בעיר הזו-חוטונג. החיים והתרבות האמיתיים והמעניינים של בייג'ינג נמצאים בחוטונגים ובחצרות שבתוכם. אלה הן הסמטאות הישנות והצרות של בייג'ינג, שמחברות בין בתים מסורתיים הבנויים סביב חצרות פנימיות. מקור השם בשפה המונגולית ופירושו 'באר מים'. באותם ימים אנשים התיישבו סביב בארות המים ויצרו חצרות. המעבר שנסלל בין שתי חצרות על מנת לאפשר מעבר קל יותר נקרא חוטונג.

המשכנו להסתובב ברגל, לצפות באנשים, להציץ בחצרות, בחנויות קטנות, לאכול שפע אננס שנחתך טרי במקום.

רחובות Nanluoguxiang,南锣鼓巷 וJiao Dao Kou:

כשהתעייפנו, עלינו על מטרו ונסענו לרחוב Nanluoguxiang,南锣鼓巷. הוא הומלץ כאחת הסמטאות היפות בעיר. לטעמי, מיותר, ממוסחר ומתוייר. אני יודעת שזה מצחיק שתיירים מתלוננים על מקום שהוא מתוייר או ממוסחר – ובכל זאת אנחנו העדפנו להסתובב ברחוב המקביל ממזרח Jiao Dao Kou. אגב, זה לא היה המקום היחיד שלא הבנו מה ככ מומלץ בו.

גם 'רחוב הרוחות' Guijie 簋街 שמומלץ כרחוב האוכל האולטימטיבי לא 'דיבר' אלינו ככזה. אהבנו הרבה יותר את Huguosi Street. רחוב בעל היסטוריה של כ-800 שנה. יש בו מבחר עשיר של טעמים מקומיים. קטע הרחוב המדובר נמצא בין רחוב Xinjiekou במערב לרחוב Deshengmen במזרח. מגיעים אליו עם מטרו קו 4, יורדים בתחנת Ping`anli 平安里 ויוצאים ביציאה B.

מקדש השמיים

את היום הזה היינו צריכים לשכפל בשלושת הימים שלנו בעיר. התחלנו עם ביקור במקדש השמיים (40 יואן לאדם), אליו הגענו בנסיעה באוטובוס כי רצינו להיכנס מהכניסה הדרומית ואז ללכת על ציר דרום צפון, כמו הקיסר עצמו…זהו המקום שבו הקיסרים היו מתפללים אל השמיים לקציר טוב ולשנה חקלאית פוריה שתאפשר את המשך שלטונם.

בדומה לעיר האסורה, רק הקיסר ופמליתו הורשו להיכנס למתחם המקדש, והמקדש היה למעשה סגור לציבור עד תחילת המאה ה-20. סוףסוף לא צפוף ולא עמוס ואפשר להתבונן בעניין באנשים שפוקדים את הפארק העירוני הצמוד.

Xinzhuguang shopping mall:

בסיום הביקור יצאנו מהשער הצפוני לקניון מקומי קטן Xinzhuguang shopping mall שקראתי המלצה לגביו כעדיף עשרות מונים על פני שוק הפנינים (שנמצא מול הכניסה המזרחית של המקדש, אליה מגיעים עם מטרו קו 5). למרות שהקניון הזה הופיע במפת גוגל וגם במפה שקניתי לקראת הנסיעה בפועל לא הצלחנו למצוא אותו.

אז עלינו על אוטובוס לכיוון מדרחוב צ'יאנמן. מדרחוב יותר נעים ופחות המוני ממדרחוב וואנגפוג'ינג. עברנו בו במהירות יחסית כדי להכנס לאיזור שהכי אהבנו בייג'ינג – חוטונג מומלץ בשם דה שה לאר (Dashilar, 大石栏 מילולית: 'גדר אבן גדולה', נקרא גם אזור דה ג'ה לאן – Dazhalan, 大栅栏). יש כאן כחמישים חצרות חוטונג הנחשבים כאתרי מורשת לאומית. כל מה שרצינו לאכול, לקנות, לראות, לצלם-נמצא כאן.

חבל שהיה לנו כ״כ מעט זמן כי בערב נסענו ברכבת לילה לשיאן והיינו צריכים לחזור למלון להתארגן.

שיאן

"אם אתה רוצה לראות את סין של לפני 100 שנים בקר בשאנגחאי, את סין של לפני 500 שנה- בקר בבייג'ינג, ואת סין של לפני 2000 שנה- בקר בשיאן".

קראתי עליה דיעות סותרות. אותנו היא הפתיעה לטובה, בעיקר אחרי בייג'ינג (המכוערת למדי, שהיא יותר אוסף של נקודות מתויירות מאשר עיר).

שילוב מרשים של ישן וחדש, החומה מול גורדי השחקים; הרחוב העתיק שמסתיים בפתחו של מדרחוב עתיר קניונים. רוב נקודות העניין קרובות אחת לשניה.

מלון ברובע המוסלמי בשיאן

את הבוקר התחלנו אחרי התמקמנו במלון (Citadines Central Xi'an 99$ לשני לילות עם ארוחת בוקר) הממוקם מול מגדל התוף. 

למידע נוסךף על המלון Citadines Xi'an לחצו כאן 

ברגל אנחנו הולכים אל השער הדרומי של חומת העיר (54 יואן לכרטיס). לאחר הירידה מהחומה פנינו אל Ancient Cultural Street of Shuyuan Men – מדרחוב הבנוי בסגנון מסורתי עתיק. זהו רחוב הקליגרפיה והעתיקות של העיר.

הרחובות הסמוכים, כולם סוג של חוטונג-דוכני אוכל, חנויות קטנות, בתי מגורים דו קומתיים. איך שמסתיימת סמטת האוכל אנחנו חוצים אל עבר Luomashi Walking Street‬- מדרחוב של כל הגוצ'י והשמוצ'י, שמסתיים בכיכר מגדל הפעמון, היא הכיכר המרכזית של העיר העתיקה.

במגדל הפעמון אנחנו קונים כרטיס המשלב ביקור גם במגדל התוף. במגדל התוף יש מופע של 10 דקות מספר פעמים ביום. אחרי המופע עשינו סיור קצר במגדל בו רואים תצוגה של כלי נגינה בעיקר. למרגלות מגדל התוף נמצאת הכניסה לרובע המוסלמי. איזה מקום! לא יודעים על מה להסתכל קודם מרוב השפע והצבעוניות. גם כאן המולה שלמה, אבל איזו המולה כייפית!!

רובע המוסלמי שיאן

כשחזרנו לעיר, ירדנו תחנה אחת לפני כיכר הפעמון כדי להיכנס לרובע המוסלמי מהחלק הצפוני שלו, הפחות מתוייר אבל לא פחות נעים וטעים. קונים שתי חבילות של מה שמכונה פה Muslim Delights, שהם בעצם חטיפי פיצוחים מסוכרים, וגם פירות. אננס זול כאן מאוד, לעומת זאת, תפוחים ונקטרינות יקרים מאשר בארץ.

בערב נסענו באוטובוס מכיכר התוף לפגודת האווז הגדולה לראות את המזרקות המנגנות.

מופעים מומלצים בשיאן

יש מספר מופעים בשיאן, בעלויות משתנות, כולל ארוחה מקדימה או בלי. לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין המופעים עצמם כך שחשבתי לברר עם צוות המלון כשנגיע. אבל, תוך כדי הטיול על החומות נתקלתי בהודעה על ערב פתיחת עונה חגיגי של מופע אור קולי למרגלות החומה. עוד יצוין כי מי שרכש כרטיס לחומות יכול לקנות את הכרטיסים למופע בניכוי מחירו (206 יואן לאדם, במקום 260 יואן מחיר מלא). זה מה שעשינו.

המופע היה מרהיב, עם קריינות בסינית ובאנגלית. במקביל לשחקנים על הבמה, רצו תמונות ואורות לייזר על החומה. בסיום המופע, איפשרו לקהל להסתובב על החומה לצפות על העיר המוארת כ"כ יפה. אנחנו חוזרים ברגל למלון, עוברים דרך שוק אוכל לילי קטנטן אבל מאוד מגוון, מאוד טעים ומאוד זול.

אטרקציות מומלצות בשיאן

חיילי הטרה קוטה

מתחנת האוטובוסים הצמודה לתחנת הרכבת של שיאן יוצאים אוטובוסים (אנחנו עלינו על 306, אבל אפשר גם על 914 ו-915) לאתר חיילי הטרה קוטה. כשעה נסיעה בעלות של 8 יואן לאדם, לכיוון.

בכניסה מחכים עשרות מדריכים שמנסים לשכנע לשכור את שירותיהם. ישנה גם אפשרות לשכור מדריך אודיו. כרטיס כניסה עולה 150 יואן לאדם.

האתר הפתוח לקהל הוא חלק קטן מאחוזת הקבר העצומה של הקיסר הראשון של סין. רוב האתר כלל לא נחפר.

בניגוד לאמונה הרווחת, החיילים לא שונים לחלוטין אחד מהשני ולא נבנו אינדיבידואלית באופן ידני: החיילים נבנו בחלקים על ידי מספר בתי מלאכה, שעבדו עם תבניות אבן כדי ליצור את חלקי הגוף השונים. כך זיהו החוקרים שמונה סוגי ראשים, שמונה סוגי גוף, שני סוגי רגליים, שלושה סוגי נעליים ועוד.

החלקים שובצו באופן שונה כל פעם ולהם נוספו אלמנטים קטנים כמו שפם וגבות, כדי ליצור ארשת של גיוון. גילוי זה אולי פוגע בהתלהבות כי הפסלים נוצרו אחד-אחד, אך הוא דווקא מעיד על כושר ארגון וייצור תעשייתי חסר תקדים לתקופה.

האנגג'ואו

הפעם אין רכב ולכן ווב לא ידע מה בדיוק מתוכנן. בדרך לכל יעד הקראתי לו מתוך החומר שהבאתי וסיפרתי מה הוא צפוי לראות. 'האנגג'ואו', אמרתי לו, 'היא עיר נופש עם אגם גדול וגבעות ירוקות מסביב. מגיעים אליה מכל האיזור, במיוחד בסופ"ש, מן טבריה כזו.' 'טבריה??', נבהל ווב, 'אז למה אנחנו נוסעים לשם?'…..

אז זהו, האנגז'ו היא הרבה, הרבה יותר. מרקו פולו ביקר בהאנגג'ואו בשנת 1290 ועמד נפעם מול היופי המרהיב של האגם המערבי .הוא ציטט את האמרה הסינית המפורסמת: " בשמיים קיים גן העדן, ועל האדמה קיימים סודז’ואו האנגז'ו". מאז הסינים אוהבים לקרוא לעיר 'גן עדן עלי אדמות'. בעיני היא העיר הכי כיפית ויפה שהיינו בה. מגוונת, קומפקטית (ביחס לערי סין). הירוק, שכל כך היה חסר לנו, נמצא פה בשפע, אוויר צח. יכולה בקלות למלא גם שלושה וארבע ימים.

הגענו אחה"צ למלון Hangzhou Hua Chen International 153$ לשני לילות כולל ארוחת בוקר. בסופ"ש המחירים מאמירים. המלון ממוקם מצוין-קרוב למטרו ולאגם המערבי, יושב על שוק הלילה החמוד וושאן. סמוך למלון גם אוטובוס שמוביל לאזור הגבעות הירוקות מוזיאון התה ואוטובוס אחר שנוסע אל פגודת ליי פנג. בזמן הצ'ק אין אני שומעת עברית. אומרת לבחורה 'עברית? דווקא כאן?', עונה לי 'מה קרה לך? כל המלון ישראלים'…

למידע נוסף על המלון לחצו כאן 

מזרקות המנגנות

אחרי התארגנות יצאנו אל האגם המערבי לצפות במזרקות המנגנות. המופע מתחיל בשבע בערב ועד אז יש לנו זמן לסיבוב קצר בטיילת. החלטתי ללכת לראות מה זו המסעדה הכל כך מדוברת 'המטבח של סבתא'. בכניסה תור ענק. בחורה חביבה עזרה לי להוציא פתק המתנה כי צריך להשאיר מס' טלפון כדי לקבל SMS כשהתור מגיע ולנו לא היה מספר מקומי. כשראיתי שמופיע בפתק שיש 132 אנשים לפנינו, הבנתי שלא נחזור. אבל אחרי המזרקות וסיבוב בשוק הלילה החלטנו לחזור בכל זאת. בעשר בלילה כבר לא היו תורים בכלל. והאוכל? לא יקר יחסית אבל גם לא מצדיק שגעון תורים כזה. משהו מאוד דומה לנאפיס בארץ.

גבעות הירוקות

למחרת בבוקר קמנו אל יומיים של טפטופים עד גשם קל. לרוב הוא לא הפריע לטייל. אבל את מופע אינפורשן שרואים בחוץ על האגם ונחשב למופע מרשים ומומלץ לא הצלחנו לראות בגלל מזג האוויר. נסענו לאזור הגבעות הירוקות לבקר בפסגת פיילאי Fēilái fēng 飞来峰(45 יואן לאדם) ומקדש לינג'ין Língyǐn sì 灵隐寺 (35 יואן לאדם). גם מוזיאון התה (הכניסה חינם) נמצא לא רחוק ולכן כדאי לשלב את הביקור. מדרונות הפסגה משובצים במאות פסלים ותחריטים המתוארכים למאות 10-14 לספירה. בין הפסלים ניתן לראות לא מעט דמויות של הבודהה הצוחק. הפסגה היא מקום נהדר לטיול בטבע בלי להתרחק מידי מהעיר. המקדש נחשב אחד המקדשים היפים והמרשימים במזרח סין.

מדרחוב העתיק חה-פנג

אחה"צ חזרנו לעיר באוטובוס שהוריד אותנו סמוך למדרחוב העתיק חה-פנג Hefang Ancient Street Héfāng jiē 河坊街. מדובר בחלק של הרחוב, הנקרא גם Qinghefang, אשר משמר את מבני העיר העתיקה האנגג'ואו ומציע אווירה תוססת. במקום ישנו מרפאה ומוזיאון לרפואה עממית מסורתית. בכניסה מתכבדים במשקה לא מזוהה אבל טעים. אנשים עולים לקומה השניה לפגוש מרפא ויורדים עם מרשם אל בית המרקחת. במקום יש קיר ענק עם צנצנות ובהן קליפות, צמחים, שורשים ומה לא וליד כל צנצנת רשום מה היא מכילה ולאיזה סמפטומים. הכי הפתיעו אותנו תיבות זכוכית גדולות ובהן שורשי ג'ינסנג עם תג מחיר בעשרות ומאות אלפי יואן.

פגודת לייפאנג

בבוקר היום השני בעיר נסענו לפגודת לייפאנג Léifēng tǎ 雷峰塔. היא ניצבת על גבעה קטנה ונראית מכל נקודה מסביב לאגם. הנוף הנשקף ממנה יפהפה. המשכנו לאזור דרום מזרח האגם – השביל הנמתח מהפינה הדרום מזרחית של האגם וממשיך צפונה לאורך מזרח האגם עד לאמצעו בערך. השביל הוא אחד המקומות הטובים ביותר לראות בהם את הפריחה האביבית בעיר, וכן את פריחת הלוטוס בקיץ ולאורכו משובצים גשרים ופביליונים רבים המוסיפים לנוף המקסים. בעונת התיירות בלילות, נדלקים הפנסים והבניינים מוארים באורות לבנים-צהובים.

רחוב חה-פנג

לפני החזרה למלון לאיסוף המזוודות לקראת הנסיעה לשנגחאי, אנחנו חוזרים אל רחוב חה-פנג כדי לסיים את מה של הספקנו אתמול. הפעם נכנסנו מעבר לרחוב התיירותי, אל הסמטאות הקטנות ואל השוק המקומי, שמלא בכל טוב. עצרנו לאכול דגים מטוגנים ובעל הדוכן שלף מתחת לדלפק תמונה ישנה שלו עם איש מערבי כשהוא מצביע עליו ואח״כ עלינו וצוחק. אולי אנחנו המערביים היחידים שהגענו אליו מאז שצולמה אותה תמונה ישנה?? המשכנו להסתובב, הגשם מתחזק ואנחנו מגלים שהלכנו לאיבוד. היינו בטוחים שאנחנו עושים מסלול מעגלי ובסופו של דבר נגיע לנקודת ההתחלה. אבל אחרי שגילינו שאנחנו מסתובבים סביב הזנב של עצמנו בסמטאות חוטונג לא נגמרות, הצלחנו לצאת לאיזשהו כביש ראשי ושם לתפוס מונית (אחת מתוך שתיים שנסענו בה כל הטיול) כדי להגיע בזמן לקראת הנסיעה לשנגחאי.

תה הלינג'ינג

כאן מגדלים את התה הירוק הנחשב לטוב בעולם, תה הלינג'ינג. המטעים נמצאים יחסית רחוק מהמקום שבו מעובדים העלים ואפשר לראות את קוטפות התה הולכות בצידי הדרכים המפותלות כשהן נושאות את היבול על כתפיהן. המוזיאון עצמו לא גדול.

בכניסה לאולם התצוגה מתכבדים בתה, איך לא… ולומדים על אופן ייצור התה, סגולותיו והדרך בה כבש התה את העולם והפך לחלק בלתי נפרד מתרבותן של ארצות רבות.

שאנגחאי

הסיפור של קהילת יהודי שנגחאי מתחיל בערך באמצע המאה ה-19 כאשר משפחות סוחרים יהודים מעיראק מתיישבים במקום. אח״כ הגיעו אליה אנשי אקדמיה שלא מצאו מקומם ברוסיה של שנות העשרים ולבסוף פליטים יהודים שנסו על נפשם מאירופה הבוערת. הפליטים היהודים רוכזו בגטו בהוראת משטר הכיבוש היפני ובהתאם ללחץ מכיוון גרמניה הנאצית. הגטו, שגודלו היה פחות מקמ"ר אחד, היה צפוף במיוחד והכיל גם עשרות אלפי תושבים סיניים, אך למרות הצפיפות, המקום דווקא הפך לאזור מסחרי משגשג ואקזוטי שזכה באותה תקופה לכינוי 'וינה הקטנה'.

מלון מומלץ בשנגחאי – Campanile

בפארק חושאן (Huòshān 霍山公园) ניצבת אנדרטה לזכר תושבי השכונה היהודים ועליה כתובת בסינית, עברית ואנגלית. על אחד הבתים בגטו ישנה לוחית ובה מצוין כי כאן גרו יהודים וביניהם נער בשם מיכאל בלומנטל. לימים הפך בלומנטל לשר האוצר בממשל קרטר.

עוד מבנה עם סיפור מעניין הוא פונדק 'הסוס הלבן'-בשנת 1939 הגיע לכאן רודולף מוסברג עם בני משפחתו. הוא קנה בניין קטן ופתח בו בית קפה בשם 'הסוס הלבן'. הוא תלה ציורים, שתל גינה קטנה והעמיד בה גם פסלים. את עובדיו המסורים מצא בקרב הפליטים היהודים שהחלו לזרום אל העיר.

מהר מאוד המקום הפך למרכז העניינים. כאן קיבלו הפליטים הכוונה, מקום לינה ואוזן קשבת. ב-2009, כשהחל האזור להתפתח העבירו השלטונות את מבנה הפונדק ממקומו המקורי אל מול המוזיאון וקבעו שלט המספר את הסיפור. גם היום ממשיך לפעול בית קפה במבנה היפה הזה. אנחנו לא חישבנו נכון את הזמנים, כך שהגענו רבע שעה אחרי מועד הכניסה האחרונה (16:30, פתוח עד 17:00) ולא הצלחנו להכנס למוזיאון עצמו. מי שמגיע עם בני נוער, מומלץ שיקראו את בודדים בשנגחאי/אורית עוזיאל.

לא היה לי לב לוותר על הפארק. כאן אפשר לקרוא למה דיסני קוסם כל כך https://alaxon.co.il/thought/ממלכת-קודש/.

אבל, שנגחאי אינה אורלנדו, לא במספר המתקנים ולא ביעילות בה מתקבלים המוני המבקרים. נכון שמחירו של כרטיס (370 יואן לאדם ביום רגיל, 490 יואן בחגים וחופשים) רגיל הוא מחצית ממחירו בארהב אבל זו גם לא אותה החוויה.

שנגחאי מוקפת במספר ערי מים עתיקות. במקור תכננו להגיע לסוז'ואו (SUZHOU). אבל יומיים לפני סוף הטיול אנחנו כבר עייפים. לא מסוגלים שוב לקום מוקדם ולבלות יום שלם על הרגליים.

במקום סוז'ואו אנחנו מסתפקים בנסיעה קצרה במטרו קו 9 ל- Qibao לפני 1000 שנה עיירת מים קטנה, היום אזור משוחזר המשתרע על כשני קמ"ר ובו חנויות מסעדות, מוזיאון צלליות ומקדש. שעתיים/שלוש מספיקות.

בחזרה למטרו אנחנו מגלים את…COSTCO, אוי אמריקה כמה התגעגענו. לא מוותרים על שיטוט ב'מקדש' הזה, חסרה לנו קצת מערביות.

הרובע הצרפתי בשנגחאי

הרובע הצרפתי (French Concession) בשנגחאיי-אזור שהיה בשליטה צרפתית 1849-1943. שין טיין דה 新天地 ,Xintiandi מדרחוב שממוקם במרכז הרובע הצרפתי והוא מלא בהיסטוריה ותרבות.המבנים העיקריים שנמצאים משני צדדיו של המדרחוב הם בתי שקומן ( Shikumen石库门) מילולית: 'מפתן האבן'. מפתני הבניינים עשויי האבן, והדלתות עשויות עץ, בני שתיים או שלוש קומות, הבנויים מלבנים בגווני אפור ואדום, שלחלקם יש שער כניסה מעוטר.

המדרחוב מלא בניגודיות – ישן מול חדש, חנויות ומסעדות יוקרתיות מסביב למוזיאון המהפיכה הקומוניסטית (כניסה חינם).

היום שנגחאי היא העיר המאוכלסת בעולם, 23 מליון תושבים. אבל עד לפני כמאה וחמישים שנה היא הייתה כפר דייגים קטן. משמעות שמה הוא 'על הים' ואכן היא 'יושבת' על שפך נהר היאנגצה. נקראה בעבר 'הזונה של המזרח' והושוותה לפריס בשל אינספור מאורות האופיום, מועדוני ההימורים ובתי זונות שהוקמו בה בשנות השלושים של המאה הקודמת.

מלחמות האופיום וכניסת המערב לסין שינו את המפה ושנגחאי הפכה כמעט בין לילה למרכז העצבים התרבותי, הכלכלי והפוליטי של אזור החוף הסיני. האזורים האוטונומיים שהיו בשליטת מעצמות המערב בשנגחאי נהנו מצביון מערבי, ונוצר שילוב אדריכלי ודמוגרפי בין הסיני- המסורתי לחדשני והאירופי. שנגחאי נחשבת כיום לבירתה הכלכלית, תרבותית, אופנתית של סין.

טיילת בונד שנגחאי

אל טיילת הבונד כדאי להגיע גם ביום וגם בלילה. מומלץ לבוא עם הסבר על הבתים השונים. בית המכס, שהיום משמש כבנק, הוא אחד המרשימים גם מבפנים (עמודי השיש ותקרת הפסיפס היפהפיה) וגם מבחוץ. בקצה המגדל שוכן לו השעון העתיק, הנקרא ביג צ'ינג. מדרחוב נאנג'ינג דומה מאוד למדרחוב וואנפוג'ינג בייג'ין, חנויות על גבי קניונים והמוני אנשים.

 

החלק המזרחי, מעבר לנהר, הפו-דונג, מרשים מאוד. כדאי להגיע אחה"צ כדי לראות אותו גם באור ולקראת שש בערב לראות את הבניינים מתחילים להדלק בסימפוניה של אורות.

אפשר לעלות לתצפית במגדל הטלוויזיה-פנינת המזרח או במגדל ג'ין מאו.

למי שלא רוצה לעשות שייט ארוך על הנהר, מומלץ לקחת מעבורת (אוטובוס ימי) שהיא חלק ממערך התחבורה הציבורית בעיר. זה הקו שלקחנו https://goo.gl/maps/qfDpRKkjSx32

שתפו את העמוד

כתיבת תגובה

    Generic selectors
    Exact matches only
    Search in title
    Search in content
    Post Type Selectors
    דילוג לתוכן