טיול משפחתי לגרנד קניון וצפון אריזונה במשך שבועיים

נסענו, אמא ובת, לשבועיים לפלגסטאף – עיירה פסטורלית בצפון אריזונה, להתארח אצל חברתנו. זאת היתה הזדמנות לטייל ולחקור קצת יותר לעומק את האזור המרהיב הזה שרובם מכירים בו רק את הגרנד קניון.

טיסה בבריטיש איירוויז:

לעולם, אבל לעולם (ואתם יכולים לתפוס אותי במילה) – לא אטוס יותר עם החברה הזאת! הטיסה שלנו לפלגסטאף כללה שני קונקשנים בדרך – בלונדון ובפניקס, אריזונה. מלכתחילה מסלול מועד לפורענות, אבל בריטיש איירוייז עשתה הכל כדי להבטיח שכל תקלה (כמעט) שיכולה לקרות – תקרה. וכך הפכו שני הכיוונים, ההלוך וגם החזור – ממסע שאמור היה להמשך 21-23 שעות – ל- 35-45 שעות כל כיוון. ועוד המון תקלות מעצבנות חוץ מזה, כמו חוסר יכולתנו לעשות צ'ק אין אונליין וחוסר רצונם לעזור טלפונית כך שקיבלנו בכל הטיסות את המושבים הגרועים ביותר שניתן להעלות על הדעת (האחרונים שנשארו – באחת הטיסות אפילו פיצלו בין שתינו!). והכי גרוע – היחס. בכל האיחורים והעיכובים, בתקשורת שלי עם נציגי החברה, שרתה תחושה קשה ועקבית שמבחינתם שעות הטיסה הם רק בגדר המלצה, בקושי התנצלו, היו אנטיפתים ונתנו הרגשה קשה של לא שמים עליכם. וכל זאת, יודגש, לא בחברת לואו-קוסט אלא בחברה סדירה ובכרטיסים שנרכשו 9 חודשים מראש בכסף מלא ורב. אל דאגה, התביעה בדרך. מילה טובה אחת: אוכל. הוא היה אצלם טעים ביחס לחברות תעופה, אבל אפילו הוא לא הצליח לכסות על הטעם המר של כל השאר.

אתרים שבאיזור פלגסטאף:

 האיזור כולו מרהיב, עתיר בהרי געש ויערות אורן מזן פנדרוסה. העיר עצמה בנויה בתוך יער, זו בעצם עיירה מטופחת, ירוקה ונקיה מאוד. עשינו גם מסלולי הליכה בתוכה ובפאתיה. עוד קפצנו לאגמים (מרי ומורמון) ולהרים הסמוכים לעיירה – לא מקומות חובה למי שעושה טיול פארקים גדול, אבל יפהפיים למי שבמקרה מזדמן לסביבה.

סאנסט קרייטר:

מדובר בפארק לאומי במרחק של כחצי שעה נסיעה מפלגסטאף, הקרוי על שם הר געש קטום-ראש, ובו פוסעים בין סלעי בזלת קסומים שהם תוצר של התפרצויות הגעש שקרו לפני אלפי שנים, והכל כמובן טובל ביערות הפנדרוסה כרגיל. מרהיב ביופיו ומומלץ.

עתיקות כפר אינדיאני באיזור סאנסט קרייטר:

נחמד, לא אתר חובה אבל אם מבקרים בסאנסט קרייטר זה נמצא כבר ממש קרוב.

סדונה:

עיירה הנמצאת במרחק של כחצי שעה נסיעה מפלגסטאף, מוקפת במדבר אדום עם תצורות סלע מרהיבות, ומפורסמת בגלל שצולמו בה מערבונים רבים ואפילו אלביס הגיע אליה. יש בה כנסיה יפה חצובה בסלע. חמוד.

מוניומנט ואלי:

המארחת שלנו החליטה שזה אתר מיוחד מאוד, ולכן הביאה אותנו לשם ואף ישנו במלון The View שנמצא בתוך הפארק הלאומי שם, כי הוא ממוקם קצת רחוק מפלגסטאף – כשלוש וחצי שעות נסיעה. גם כאן מדובר במדבר אדום עם הרבה תצורות יפות בסלע (תחשבו פארק תמנע רק הרבה יותר גדול ומרשים). בעיני האתר הזה לא חובה, רואים נופים דומים כשנוהגים באריזונה (בדרך לגרנד קניון למשל), ואם כבר מגיעים – בשום אופן לא ללון במלון! קודם כל רימו אותנו (את המארחת שלנו) כשגבו ממנה כסף נוסף (והרבה) עבור "חדר עם תצפית לכוכבים" בקומה השלישית והעליונה. דמיינו איזה תקרה שקופה, אבל בפועל היה חדר שגרתי לגמרי עם מרפסת צרה ומאעפנה, זהה למרפסות שהיו גם לחדרים בקומות הנמוכות יותר. שנית – המלון יקר נורא ללא שום הצדקה, ויחד עם זה חמדן וקמצן. לא נתנו לנו מספיק קפה (בחדר יש קפסולות, נתנו רק 2 למרות ששילמנו על 3 אורחים) ודרשו תשלום נוסף כשביקשנו עוד. לדלג.

אנטילופ ואלי:

תשמעו קטע מצחיק: המקום הזה בכלל לא היה בתוכנית של המארחת שלנו, אפילו שהוא בכיוון הכללי של מוניומנט ואלי רק יותר קרוב ממנו לפלגסטאף. אני זו שגיליתי אותו ממש במקרה בכתבה שפורסמה כאן על "50 המקומות שאתם חייבים לבקר בהם לפני שתמותו". ובסופו של דבר זה המקום הכי יפה שהיינו בו. אין מילים אז יש תמונות. חובה-חובה-חובה.

עוד אתר חובה הוא פרסת הסוס:

Horse Shoe Bend הנמצאת במרחק קצרצר מאנטילופ ואלי. גם פה צרפתי תמונה. שני המקומות האלה לא נופלים בעיני ביופיים המיוחד מהגרנד קניון, וגם למי שעושה טיול גדול יותר בפארקים המפורסמים של מערב ארה"ב אני ממליצה להתעקש ולשלב אותם בתוכנית. לא תתחרטו.

לסיכום גיחה ללונדון:

בגלל שבריטיש הנחמדים ביטלו את טיסת הצהריים לארץ והעבירו אותנו לטיסת הלילה, התפנו לנו כמה שעות שהחלטנו להעביר בעיר האהובה, אחרי שבהלוך התייבשנו בשדה"ת בגלל עיכוב של 7 שעות בטיסתנו. בעקבות עצות שקיבלתי כאן לקחנו את ההית'רו אקספרס לעיר, והעברנו בה כשלוש שעות בשוטטות בקובנט גארדן (צפוף מדי בשבת אז ברחנו מהר), ליד נהר התמזה, בלסטר סקוור ובמסעדת ווגאממה (איכזבה הפעם). בנוגע לנסיעה לעיר: אמנם ההית'רו אקספרס לוקחת רק 15 דקות ללונדון, אבל מגיעים איתה לפדינגטון, וממנה צריך לקחת עוד 2 טיובים למרכז (קובנט גארדן, לסטר סקוור). שימו לב שהטיוב של בייקרלו לא עובר בתחנה הזאת עד אוגוסט. המשמעות היא ששילמנו הרבה יותר אבל לא הרווחנו הרבה זמן בסך כל הזמן שנדרש להגיע למרכז, אם משווים לאופציה לקחת את הפיקדילי טיוב מהית'רו למרכז העיר.