טיול זוגי במצרים – סיכום של 10 ימים הכולל את היעדים המרכזיים והפחות

אז אני והאיש שלי היינו 10 ימים בטיול זוגי במצרים ואשמח לשתף אותכם בחוויה.

  • טיסה ישירה מתל אביב לקהיר ומשם לאסואן
  • יומיים באסואן ואבוסימבל
  • 3 ימים בלוקסור
  • 4 ימים בקהיר

טיפים לטיול זוגי מצרים

ויזה למצרים:

המחיר של הויזה הוא 150 ש״ח לאדם, הגשנו חודש לפני תאריך המיועד, וקיבלנו תוך 3 שבועות אישור, ונשאר לנו שבוע לארגונים. עלמה אתי דיין עזרה לנו מאוד עם הויזה – מאוד מומלץ לסגור דרכה.

תכנון טיול:

קראתי הרבה באתרים ובלוגים, ובאוהבי מצרים בפייסבוק. בנינו מסלול שמתאים לנו, בשילוב מדריכים מקומיים בכל מקום בו הגענו. אני מדריכה במוזאון ארצות המקרא כבר 5 שנים על מצרים העתיקה, אז היה לי בראש דברים שרציתי לראות.

הגעה:

לאיג'פטאייר יש מונופול, אז הטיסות יקרות. ניסינו דרך קונקשין, אבל בגלל לחץ הזסמן, לא מצאנו בזול. שילמנו 480 דולר להלוך ושוב לכל אחד. במושב לידנו טס אדם ששילם 700 דולר בשביל טיסה של הרגע האחרון… הנחיתה הייתה אמורה להיות ב-21:30 בקהיר, וההמראה לאסואן ב-22:45. כביכול בסדר, אבל תמיד יש איחורים!! המראנו ב-45 דקות איחור מתל אביב וכמעט פיספסנו את טיסת ההמשך לאסואן. הספקנו על הקשקש. כמובן- חשוב לוודא שהמזוודות מסומנות במדבקת היעד הסופי. למזלנו וידאנו כמה פעמים.

לינה:

רצינו לגוון, ולכן כל מקום ישנו בסגנון קצת אחר.

באסואן ישנו בכפר הנובי בגראב סוהיל באכסניה Nub inn/dream באזור 500 שקל ל-2 לילות כולל ארוחת בוקר, וסיכמנו איתם על מונית שתאסוף אותנו משדה התעופה. אחלה מקום, נראה מוזנח מבחוץ, אבל מבפנים מערבי לחלוטין. ארוחת בוקר על הנילוס שכוללת בין השאר גם פיתות טעימות וצ'יפס. רק לתאם מראש את סיסמא ל-wifi כי בלילה לא תמיד יש מי שמדבר אנגלית. אפשר לטייל בכפר, ציורי קיר מרהיבים!!!, וקרוקודילים מסכנים בתוך הבתים.

בלוקסור במלון Iberotle שהיה אחלה, על הנילוס וארוחת בוקר טובה, ביקשנו קומה גבוהה שלא נהיה על הרחוב, אפשר להוסיף 16 דולר ללילה ולהיות בצד שפונה לנילוס, אבל אין בצד הזה מיטות זוגיות, ניתן להצמיד מיטות. מיקום מעולה לכל דבר כמעט בעיר. 600 שקל ל-3 לילות.
בקהיר ב-airbnb. שעלה 660 ל-5 לילות. עם מכונת כביסה ומטבח שלם, סלון ענק ושירותים ומקלחת עם מים חמים תמיד, ושני חדרי שינה. אצל המארחת שרה. המקסימה והזמינה. בעיה- wifi בסלון וחלש בחדר שינה.

למידע נוסף על המלון לחצו כאן

אוכל:

אנחנו צמחונים ובן זוגי אוכל כשר, הבאנו פריכיות קוסקוס מרקיות ושבולת שועל מהארץ. במצרים קנינו בסופר עם מחירים אמיתיים שרשומים על המצרכים. פרות וירקות אגוזים חלב וביצים בשפע. ואכלנו פלאפל, קושארי וכו'. יחד עם דייסה ומרק עם קוסקוס, סגר את הפינה. שתינו רק מים מינרלים, בסופר זה עולה 5 לירות לבקבוק 2 ליטר. ברחוב ימכרו לכם ב-10 או 15, במלון 25. תקנו בסופרים סטוקים. בקהיר קנינו באפליקציה Talabat, תוך חצי שעה המשלוח אצלנו, בזיל הזול. יש גם אופציות טבעוניות.

התניידות:

בקהיר אובר!! ממש זול, ומגיעים מהר, נוהגים כמו שצריך, המחיר מוסכם מראש. טיפ נותנים באפליקציה, אם רוצים אחרי שיוצאים מהרכב. זה מושלם. רק לקחת בחשבון שאין תמיד חגורות בטיחות. במוניות גם אין, והרבה פעמים גם אין מזגן, והם נוהגים יותר משוגע, ומעלים את המחיר תוך כדי נסיעה.

בין אסואן ללוקסור- רכבת, 3 וחצי שעות, ממש זולה. דולרים בודדים למחלקה ראשונה. אפשר במונית ואז זה יקר יותר, ולעצור באום קומבו ואדפו, אנחנו ויתרנו בשל קוצר זמן, ונסענו ישר ללוקסור.

בין קהיר לאסואן- רכבת לילה 16 שעות, אנחנו לקחנו טיסה שארכה שעה, ב-70 דולר לאדם, לגמרי שווה את זה וישנו כמו שצריך. כנ"ל מלוקסור לקהיר. אין צורך להגיע יותר משעה וחצי קודם הטיסה. גם בלוקסור וגם בקהיר 200-250 לירות לשדה תעופה/מהשדה תעופה. נראה תעריף קבוע.

בקשיש:

כולם רוצים כל הזמן, על כל דבר, גם הצבעה על כניסה למוזאון. תכינו מראש הרבה חמישיות ועשיריות.

טיפים:

להתנגד לעזרה כשאתם לא חייבים, לנתק קשר עין ברחוב, ולזכור שבסוף בשבילנו זה עוד 2 שקלים, ובשבילם זו ארוחת ערב.
כולם גם קופצים כל הזמן להציע לכם דברים – סירות, סוסים, מזכרות. ללכת מהר ולומר בתקיפות "לא. לא שוקרן" . גם כאלו שמציגים את עצמם מהמלון ו"איך אתם לא זוכרים אותי". זה טריק ידוע. תשאלו מאיזה בית מלון הם, כי עברתם בין שניים.

בטחון:

במקומות תיירותיים ובאכסניות השונות, אמרנו שאנחנו ישראלים, ולא הייתה בעיה. אפילו בכפר הנובי באסואן כשפלטנו בטעות למקומי בשוק שאנחנו מישראל- ברך אותנו בעברית משובשת שלום וברכה. אבל, בכניסות למוזאונים ואתרים כמו אבו סימבל- העדפנו להגיד מקדוניה, וכך גם בקהיר או בלוקסור סתם ברחוב או בשוק, או נהג מונית- אמרנו שאנחנו ממקדוניה, מה שבטוח בטוח.

כרטיס סטודנט:

הנחה של 50% בכל מקום! שווה בטירוף! אנחנו הצגנו את הכרטיס של האוניברסיטה העברית שכתוב עליו גם באנגלית ומאחורה מסומנת השנה. קיבלו אותו בכל מקום חוץ מהפירמידות, שם רצו כרטיס ירוק בינלואמי של ICIS. כל הבאסה.

הדרכה:

באבוסימבל הדרכה פרטית לנו ממדריך מקומי. לא היה משהו.. בלוקסור סגרנו מראש הדרכה יחד עם מינביוס תיירים- היה דווקא מוצלח, וגם נחמד לפגוש חבר'ה נוספים מרחיב העולם. בקהיר היינו עם 2 מדריכות מקסימון אימאן (דוברת עברית) וחאלה (דוברת אנגלית ומעט עברית). מקסימות ממש שתיהן, עם חאלה נהננו יותר.

טיול זוגי במצרים – סיפר מסע של 10 ימים

יום 1 לטיול: הגעה בלילה לאסואן

טסנו כאמור ישירות מתל אביב לקהיר ומשם לאסואן. הקרינו לנו צ'ארלי צ'אפלין בטיסה. הטיסה איחרה, אז דפקנו ריצה של החיים בשדה התעופה בקהיר, כדי להספיק את הטיסה. שוטר חביב עזר לנו להתמצא במקום, וכמובן ביקש בקשיש… היו לנו רק שטרות של 100 דולר, אז לא יכלנו להביא לו. למזלנו לא עשה בעיות.

נחתנו באסואן וחיכה לנו נהג מהכפר הנובי, שלא ידע מילה באנגלית. וכשהגענו לאכסניה- גם הנער המקומי אל ידע אנגלית, אנחנו לא הספקנו לקנות סים מקומי, ולא הייתה להם את הסיסמא ל-WIFI (מסתבר שהיא שלחה לי למייל, אבל זה היה אחרי שטסנו, אז לא קלטנו אותו). 2 בלילה קשוח למדי בחור נידח. בסוף השיגו את הסיסמא והכל הסתדר. מסקנה: לתאם מראש דברים כאלו, במיוחד כשהתזמון הדוק ומגיעים באמצע הלילה.

יום 2 לטיול: אסואן ומקדש פילה

סגרנו מראש עם מונטי – פיקסר מקומי. 150 דולר על יום סיור באסואן+יום באבו סימבל (3 שעות נסיעה משם) כולל הדרכה ונסיעות, לא כולל תשלום כניסה לאתרים. הנהג איחור בשעה וחצי… תוודאו אלף פעמים את השעה. נסענו עם נהג קופטי חביב שפיתחנו איתו שיחה ארוכה. הוריד אותנו בכניסה לפילה.

המקדש הועבר מהמיקום המקורי לאי, כדי שלא יוצף עם בניית הסכר. צריך לשלם 150 לירות מצריות לסירה הלוך ושוב, אותנו שחטו עם 300, למרות שניסינו להתמקח. היינו בטוחים שהתשלום למונטי כלל הדרכה במקדש, והוא לא. וזה ביאס… ההגעה בסירה למקדש על אי היה חלומי, והתבליטים המרשימים שכיסו את תוכו.

גם במקדש היה שוטר שהראה לנו לוקיישן לצילום ורצה בקשיש. אל תענו להצעות עזרה. משם הנהג לקח אותנו לעיר לקנות סים ומשם לפלוקה על הנילוס. שעתיים של שיט בין האיים עד השקיעה. מומלץ בחום! המשיט שלנו נובי מקומי חביב שידע אנגלית! פטפטנו איתו. (הכל כלול במחיר למונטי). מסתבר שהשם שלו ברישון סירה זה בוב מארלי, וזה גם שם הסירה, ופעם היו לו ראסטות.

יום 3 לטיול: אבו סימבל

צריך לארגן אישורים מראש, אז העברנו למונטי את מה שביקש והוא סידר לנו. אמר לנו לומר לשומרים שאנחנו אמריקאים ולא ישראלים, הנהג בדרך שילם למי שצריך ועברנו בשלום. יצאנו ב-6 בבוקר לדרך. מסתבר שמונטי לא דאג להדרכה, ורצה עוד 50 דולר על הסעה פרטית לאבו סימבל (שחשבנו שכלול במחיר המקורי). ומסתבר שגם זה לא כולל הדרכה, ורצו עוד 200 לירות להדרכה שם. די עיצבן אותנו התחמון, אבל לא היה לנו כח להתווכח.

המלצה: לוודא טוב טוב על מה אתם משלמים ומה כלול במחיר לפני שסוגרים דברים. ההדרכה הייתה קצרה, ולא הייתה משהו, אבל היה נחמד שיש מסגרת ולא היינו לגמרי לבד. הפסלים בחזית מרשימים בטירוף! מקדש רעמסס לי יש הכי גדול השני. ומקדש לאשתו האהובה נפרטארי. היה שווה את הנסיעה. חזרנו לאסואן, ומשם ברכבת ללוקסור. בלוקסור לקחנו מונית מקומית ב-50 לירות למלון- זה היה 15 דקות ברגל, אבל לא רצינו להסחב עם המזוודות בעיר לא מוכרת. קנינו בסופר מקומי ירקות, פירות ושוקלדים.

יום 4 לטיול: לוקסור גדה מזרחית

בבוקר שוטטנו שעתיים בלוקסור עם נהג שעצר לנו "מהמלון". כדי לקנות כירה חשמלית. מצאנו ב300 לירות (55 שקל). סגרנו לפני כן עם מונטי סיור לגדה המזרחית והמערבית 10 דולר ליום לאדם עם מדריך ונהג במיניבוס של תיירים. חשבנו שיהיה מאכזב בעקבות ניסיון העבר ולמרבה ההפתעה הייתה הדרכה מוצלחת מאוד! היינו בסיור במקדש כרנך עם שדרות ספינקסי האייל האובליסקים ושדרות העמודים המרשימות והצבעוניות. ומשם למקדש לוקסור לעת ערב עם החזית המפורסמת של פסלי רעמסס והאובליסק המרכזי. מקדש קסום בשקיעה.

יום 5 לטיול: שבת

נחנו במלון, ולעת ערב יצאנו למוזאון המומיפקציה (עזבו, לא שווה את זה) ולמוזאון לוקסור (דווקא מעניין). הכל ברגל , טיילת מקסימה לאורך הנילוס בערב ובלילה.

יום 6: גדה מערבית

שוב מיניבוס עם אותו מדריך, תיירים אחרים. ביניהם-פגשנו את חוסיין מגרמניה ופיטר מסקוטלנד, שני בחורים צעירים חמודים ושמעשעים שעשו לנו את היום. וגם בחור מקסים מישראל, שטייל על דרכון זר. התחלנו עם פסלי ממנון של אמנחותפ ה-3 (תכלס לא מרשימים בכלל אחרי אבו סימבל). ומשם למקדש המוות של חתשפסות. המבנה מרשים מרחוק, בפנים די דל. הציורים דהויים וגם אסור להתקרב לקירות, אז קשה להתרשם מהם וחבל.

המשכנו לקברי המלכים, למרבה הבאסה הכרטיסים שהוא קנה לנו של רעמסס ה-3, 6 ו-9, ולא של ה-5 וה-6 המפורסמים. גילינו את זה מאוחר מדי. הקברים היו מקסימים, בעיקר של רעמסס השלישי, אבל היינו מעדיפים לקנות כרטיסים בעצמנו ל-5 וה-6. הסברתי לפיטר וחוסיין בהתלהבות בתוך הקבר, עד שמנהל האתר בא לרחרח מה קורה שם (אסור להדריך בעקרון בקברים). היינו אמורים ללכת גם לעמק המלכות וזה בוטל בשל האיחור של ההסעה. שוב חבל.

משם נסענו למקדש מדינת האבו- מקדש די סתמי, אבל הצבעים שם השתמרו בצורה מדהימה על התקרה. עזבנו שם את החבורה שחזרה לגדה המזרחית והמשכנו עצמאית לקברי האצילים שהיו אחת מגולות הכותרת של הטיול! מקום נידח ושומם חם ומלא חול, אנחנו וקבוצת שומרים רדומים לבד. שכל אחד פותח לנו קבר אחר. בכל כניסה, פחדנו שינעלו אותנו למות יחד איתם, ונקבר לנצח במצרים. וכמובן בקשיש בנפרד לכל שומר… הקברים יפיפיים!!! מאה 13-15 לפנה"ס בלי הפורמולות הקבועות של המלכים. ציורים מלאי חיים וצבעים, שדות הגומא האינסופיים של העולם הבא, עם ציפורים מרהיבות וחתולים שמנסים לגנוב ביצים מהקן.

לאחר מכן חזרנו ללוקסור במונית, וחיצנו את הנילוס בסירה ציבורית- מעין אוטובוס מקומי. וקינחנו במועדון /פאב/מסעדה מקומית בגלידת לוטוס ושייק פירות. טיסה לקהיר (שכמובן איחרה) ונהג של דירת ה-airbnb חיכה לנו בסבלנות ולקח אותנו לדירה ענקית במיקום מעולה.

יום 7 לטיול: קהיר 3 הדתות

בבוקר קמנו ועשינו הזמנה מ-Talabat הגיע תוך חצי שעה. אכלנו ויצאנו לפגוש את אימאן המדריכה ב-70 דולר. לקחנו אובר ממקום למקום לאורך כל היום ותמיד הגיע תוך כמה דקות ובמחירים מגוחכים של 30-50 לירות לכל מקום. התחלנו בכנסיה הקופטית התלויה שהייהת בול כמו בית כנסת ספרדי עם המנגינות של החזן/כומר ברקע. שם הם מאמינים שישוע ואמא שלו התחבאו כשברחו למצרים מפני הורדוס.

המשכנו לכניסה יוונית אורתודוכסית שבמרכז הסמל של עין של הורוס- הזיה, וחתחור ונחבת על התקרה. משם לבית הכנסת בן עזרא של הגניזה הקהירית שהיה סגור לשיפוצים, אבל השומר שלח לנו סרטונים ותמונות שלו תמורת בקשיש של 20 לירות. משם המשכנו למסגד חסן סולטן הממלוכי העצום, והשתתפנו בתפילה. והמשכנו לעיר הפטימית באזור שוק חאן אל חאליל.

סיימנו במסגד אל אזהר המרשים עם הרצפה הבוהקת הלבנה. שם הלבישו אותי בשמלה ארוכה וכובע, בשם הצניעות. וכמובן כל התלמידות שביקרו שם רצו להצטלם איתנו.

יום 8 לטיול: גיזה וסקארה

עם אימאן (100 דולר) התחלנו בבית המלון מינה האוס שם נחתם הסכם השלום בין בגין לסאדאת. עלינו לפירמידה הראשונה המרשימה, ואני גם נכנסתי אליה- מומלץ! אמנם אין הרבה מה לראות, אבל החוויה של להיות בתוכה היא מרגשת. אבל כדאי לא להגיע בשעות העומס כי זו זחילה פנימה והחוצה באותו נתיב, ואתם לא רוצים להתקע בקרבי הפירמידה.

משם המשנכו לתצפית על 3 הפרמידות ולאחר מכן למקדש העמק של חפרע והספינקס המפורסם. המשכנו משם לסקארה לפירמידת המדרגות של דג'וסר עם הפסל שלו בפאה הצפונית. ולמאסתבות הצבעוניות שמפוזרות בשטח- של אידוט הנסיכה מדהים!! כמו קברי האצילים, סגנון משוחרר, רק 1500 שנה קודם לכן לפני 4700 שנים! סיימנו במוזאון הפתוח של ממפיס, עם פסל רעמסס שוכב, וספינקס של ספק חתשפסות.

יום 9 לטיול: פנורמה אוקטובר, קושארי ודרווישים

נסענו למוזאון של מלחמת יום הכיפורים- המכונה מלחמת 6 באוקטובר ונבנה בסיוע של קוריאה הצפונית בשנות ה-80. ניסנו לומר שאנחנו ממקדוניה, כי שמענו שלא תמיד מכניסים ישראלים. הם בקשו דרכון, אז לא הייתה ברירה אלא להתוודות. לקחו את הדרכונים שלנו לצילום בתוך המוזאון- פחד אלוהים, מומלץ להביא תצלומי דרכון למקרים כאלו. (דווקא היה לנו, אבל לא עלינו). הם החזירו אותם בשלום, אבל אמרו שהכל בערבית שם, ואם נרצה שידריכו אותנו באנגלית נשלם 1000 לירות לשנינו (180 שקל). שילמנו (אבא של בן זוגי נפצע בסיני במלחמת יוה"כ אז היה לנו חשוב להכנס).

בחצר יש תערוכת כלי נשק, ישראלית חבוטה מול מצרית זוהרת. היה קריפי למדי. בפנים יש סרטונים שמראים את המערכה הפוליטית והצבאית. ופנורמה ענקית- ציור של 360 מעלות של חציית התעלה וכיבוש קנטרה תוך כדי קריינות ותפאורה נלוות. מדהים האמת. מבחינתם המלחמה נגמרה אחרי 3 ימים כשכבשו את קנטרה ומאז הדגל המצרי לא עזב את סיני, וישר קפצו להסכמי השלום.

משם המשכנו לאבו טארק- מסעדת קושארי ב-7 קומות. ממסעדת פועלים מטה ועד למסעדה יוקרתית למעלה. מנה וקולה עלו 50 לירות. מומלץ בחום! משם הלכנו ברגל לכיכר תחריר להסתובב ולרחרח, השוטרים החמודים הקימו אותנו כל הזמן ואסור לשבת באזור וכמובן לא לצלם. אבל היה עדיין מעניין להיות שם.

את היום סיימנו בריקוד הדרווישים שארך שעה וחצי- 94 לירות לאדם, אין הנחה לסטודנטים. החצי הראשון של הריקוד היה אינטמי והרגישו רוחניות. החצי השני היה צבעוני וקרקסי מדי לטעמנו.

יום 10 לטיול: מוזאונים

פגשנו את חאלה (40 דולר) בכניסה למוזאון המצרי מוזאון שהוא מחסן. מאוד קשה להבין מה קורה שם, ודי חובה לקחת הדרכה. חאלה הייתה מקסימה! ראינו את פסל אלכסנדר מוקדון בדמות פרעה, את פסל חפרע העצום, את מצבת מרנתפח, את הספינקס האמיתי של חתשפסות, את המומיות והארונות של טוטה ויויה ההורים של המלכה טי האמא של המלך אחנאתון האבא/סבא של תות ענח אמון. וכמבון האוצר של תות ענח אמון, שלמזלנו עוד לא העבירו הכל למזואון החדש של קהיר. אסור לצלם חלק מהאוסף, אז רק לראותם בלבד.

משם המשכנו עצמאית למוזאון הציליווזיציה לראות את 22 המומיות המלכותיות – תחושה מרגשת ומופלאה להביט בפנים שלהם. סיור קצר, שאר המוזאון לא ממש מעניין (מציג מספר מוצגים מכל פרק בהיסטוריה המצרית מתקופת האבן ועד היום).
קינחנו בהזמנת צ'וקולוקים מ-Talabat לפרידה מהעיר.

בבוקר השכם נסענו לשדה התעופה שם הייתה תקלה בהמראה והתייבשנו בתוך המטוס עוד שעה וחצי, אבל בסוף, המראנו ארצה והגענו בשלום.

שתפו את העמוד

כתיבת תגובה

    Generic selectors
    Exact matches only
    Search in title
    Search in content
    Post Type Selectors
    דילוג לתוכן